המבקר קובע: על הנשיא לשעבר של בצלאל להשיב 570 אלף שקל בגין חריגות שכר

קובי אמסלם, מי שכיהן עד לפני כשבועיים כממונה על השכר, החליט בעצה אחת עם פרקליטות המדינה והוועדה לתקצוב ותכנון (ות"ת) של המועצה להשכלה גבוהה שלא לדרוש את השבת הכספים, אולם המבקר הצליח להפתיע במסקנה הדרמטית אליה הגיע ולפיה הות"ת לא חשפה לכאורה את מלוא המידע בפני הממונה על השכר - מה שהביא את האחרון לקבל החלטה שגויה בעניין. על פי הדוח, החלטתו של אמסלם התקבלה מתוך הנחה כי חישוב שכרו של צוקרמן אכן היה שגוי ומוטה כלפי מעלה, אולם לא ניתן לדרוש את התשלומים החורגים לאחר פרישתו משום שתנאי העסקתו אושרו על ידי הות"ת.

אלא שכאן מגיע הטוויסט בעלילה: מבקר המדינה גילה כי אמנם הות"ת אישר לצוקרמן בשנת 2004 שכר בגובה 200% משכרו של פרופ' מן המניין בשיא הוותק (בעוד שנשיאי מכללות זכאים ל-175%), אולם כבר בשנת 2005 ביטל את החלטתו הקודמת וקבע כי שכרו יעמוד על 185% משכרו של פרופ' ולשנה אחת בלבד - קרי החל משנת 2006 היה עליו לקבל שכר ככל נשיאי המכללות האקדמיות. מה הביא את הות"ת לשנות את תנאי העסקתו? מסתבר כי הסיבה המקורית לאישור שכר בגובה 200% משכרו של פרופ' ותיק התקבלה בשנה שבה בצלאל הייתה ללא מנכ"ל, משנה למנכ"ל או רקטור. בצלאל טענה כי הדבר הביא לחיסכון משמעותי, אולם מנגד לעומס ניהולי כבד על הנשיא.

אלא, ששנה לאחר אותו אישור מיוחד, מונה משנה לנשיא, ועל כן בות"ת סברו כי אין עוד סיבה לשלם לנשיא תשלומים עודפים. בפועל, כך התברר, צוקרמן המשיך לקבל שכר בגובה 200% משכרו של פרופ' ותיק עד פרישתו באוקטובר 2012. לא עזרו גם מכתבי ההתרעה בעניין ששלחה הות"ת כמעט מדי שנה, בין היתר משום שלטענת המבקר הם נשלחו לצוקרמן עצמו ולא ליו"ר המכללה - מי שאמור לפקח על ההנהלה.

"משרד מבקר המדינה רואה בחומרה את התנהלותה של ות"ת, אשר במהלך השנים לא נקטה צעדים של ממש להפסקת התשלומים החורגים ולהחזר הכספים מהנשיא, מבלי שיידעה את הממונה על השכר על התשלומים החריגים ומבלי שקיבלה אישורו לכך" - כך לשון המבקר. אם לא די בכך, מסתבר כי לאחר פרישתו של צוקרמן, וגם זאת במסגרת הסכם העבודה שאושר לו, הוא המשיך לקבל משכורת חודשית במשך שנתיים תמימות, לרבות רכב צמוד, במה שהוגדר כיציאה לשבתון. צוקרמן קיבל גם פיצויי פיטורים בשיעור של 150% משכרו לכל שנת עבודה, ובנוסף "מענק פרישה" בגובה 133% ממשכורתו "בגין כל שנה באקדמיה".

טסים ונהנים

על פי דוח המבקר, תקופת כהונתו של הנשיא צוקרמן, בשנים 2003-2012, אופיינה בגידול של 1,100% בגירעון המצטבר שהגיע לכדי כ-20 מיליון שקל, כאשר בכל אותה תקופה ההוצאות גדלות ללא הסברים משכנעים לכאורה. בין היתר, כך על פי הדוח, צוקרמן ומספר בכירים נוספים נהגו לטוס למה שהוגדר כנסיעות עבודה מבלי לפרט את תוכנית הנסיעה ותוך הוצאות רבות שנעשו במהלך הנסיעות ללא כל נימוקים. הנהלת החשבונות של בצלאל, כך לפי הדוח, לא דרשה מסמכים ולא הסברים. עוד עולה, כי ההנהלה הקודמת קידמה פרויקטים שונים והסכמים לשכירת מבנים מבלי שהוועד המנהל דורש לקבל תחשיבים כלכליים או חלופות, גם כשניכר כי מדובר בהוצאות כבדות ולא תמיד בעלות רציונל ברור.

זה עדיין לא הכול: דוח המבקר חושף כי ההנהלה הקודמת של בצלאל עשתה שימוש בתקציב השוטף שאושר לה על ידי הות"ת ואשר מיועד למטרות שנקבעו מראש, בין היתר לצורך מימון התכנון המתמשך של בניית הקמפוס החדש. הטענה החמורה ביותר שעולה מהדוח היא שאותה הנהלה עשתה שימוש בקרנות פנימיות, לרבות קרנות המיועדות לפיצויי פיטורים של עובדים, לצורך כיסוי גירעונות. המבקר מביא מדבריו הדרמטיים של חשב המכללה בפני חברי הסנאט ביוני 2014: "אם היינו עסק לכל דבר ועניין היה לנו היום מינוס בבנק של 20 מיליון שקל, אבל בצלאל עשתה דברים שאסור לה לעשות, למשל היא לקחה מקרנות צמיתות שאמורות להיות מיועדות, ובזה כיסינו את האוברדרפט בבנק אבל לא כיסינו את הגירעון... יש קרנות צמיתות, יש קרנות מתכלות, יש קרנות לפיצויי פיטורים. משם לקחנו את הכסף".

ההנהלה הנוכחית של בצלאל, בראשות הנשיא פרופ' עדי שטרן, מסרה בתשובתה למשרד המבקר כי היא "מפעילה עתה, זו השנה השלישית, תוכנית קיצוצים על מנת לאזן את התקציב השוטף".