דובדבנים בהר: כמה מכם מכירים את חבל יתיר?

פסטיבל הדובדבנים המתקיים בימים אלה בחבל יתיר שבדרום הר חברון הוא הזדמנות להכיר אזור מעניין, אך פחות מתויר

בתיה רפאל מבית יתיר / צילום: אורלי גנוסר

"נעים להכיר - חבל יתיר" הוא הסלוגן של חבל יתיר, אזור שנמצא רק שעה וחצי מגוש דן או מירושלים, אך רבים אינם מכירים אותו, וחבל. בימים אלה מתקיים בו פסטיבל הדובדבן, וזו הזדמנות מצוינת לערוך היכרות.

דרך טובה להתחיל את ההיכרות היא בתצפית נוף. אנחנו הגענו אל נקודת תצפית מזרחה, שממנה נפרסה לרגלינו צחיחותם של בקעת ערד ודרום מדבר יהודה, ובגבינו נוקדו גבעות היער במיליוני עצים (ואם לדייק, כארבעה מיליון שכאלה). לפני למעלה מחמישים שנה, נטעה קק"ל באזור השומם את מה שלימים הפך ליער הנטוע הגדול בישראל. בתוך היער הותירו חלקות קרחות מעצים להתיישבות ולחקלאות, שאכן נוספו בהמשך.

באזור ההררי הזה, שמתרומם בשיא גובהו ל-916 מטרים, קפוא בחורף ולעיתים גם מושלג, וגם בקיץ הלילות קרירים וכדאי להצטייד בבגד חם. זה אומר שרק גידולים חובבי קור ישרדו פה, כמו עצי הדובדבן שספגו החורף מנות קור וצינה בשפע, ותגמלו חזרה בענפים עמוסי פרי. בארץ מזהים גידול דובדבנים עם רמת הגולן בדרך כלל. דובדבני חבל יתיר נותרו כמעט חשאיים. לפני שנים אחדות הופתעתי לגלות בו עצי דובדבן מרשימים לצד כרמי ענבים, מטעי נקטרינות וחלקות פרחי אדמונית מיוחדים.

באותם ימים אפשרו למטיילים רק טעימה קלה מדובדבני האזור וגם זה רק בסיורים חקלאיים. לפני שנה הפיקו פסטיבל קטן לחשיפת הדובדבן, עם קטיף עצמי ופעילויות לכל המשפחה. ההצלחה הייתה גדולה, ואלפי מטיילים הפליאו אפילו את האופטימיסטים שבחבורה. השנה כבר הרחיבו את היריעה. המשתתפים יוכלו לקטוף ולזלול חופשי וגם לקחת סלסילה הביתה. אם ירצו, יוכלו גם להשתתף בסדנאות בישול ולהכין ריבת דובדבנים ופונדו שוקולד, לאפות פיתות בטאבון ועוד. מסביב יפעל גם שוק איכרים ואמנים מקומיים, ויהיו גם מופעים. במתחם סמוך תתקיים פעילות אתגרית (בתשלום) עם קיר טיפוס, אומגה ועוד.

סביב הפסטיבל הצעיר יפתחו אמנים ואומנים רבים את בתיהם לסיורים ולסדנאות - הזדמנות להתוודע לאנשים בקהילה. בתיה רפאל מבית יתיר היא אשת חיל מיוחדת, שבפשטות ובשלווה מפיקה מרגליות ממעשה ידיה. היא רועת צאן שמגבנת מהחלב גבינות נהדרות, מגדלת בגינה אורגנית ירקות ופירות ומארחת עמם.

לפני כשבע שנים הגשימה חלום ישן להתחבר לאמנות הפסיפס שנפוצה באתרי העתיקות באזור, למדה והקימה סטודיו שבו היא עובדת, מלמדת ועורכת סדנאות. בימי הפסטיבל היא תערוך סיורים קצרים עם טעימות והדגמה של עבודת הפסיפס, אבל די להציץ בחומרי הגלם (חרוזים, כלים שבורים, גולות, צדפים, שעונים מקולקלים) כדי להבין שהיא גם אקולוגית גדולה (טל' 02-9962382).

גם יקב דרימיה יפתח שעריו לסיורים ולטעימות. אלעד מובשוביץ, היינן והבעלים, זכה מאז שהקים את היקב ב-2007 בכמה תחרויות ולאחרונה קיבל מדליית ארד בקטגורית שיראז בתחרות אשכול הזהב. הוא מייצר שלושה סוגי יין (95-135 שקל) כ-10,000 בקבוקים בשנה וחושב קדימה. צריך לתאם מראש (15 שקל לאדם, טל' 055-8824369).

סיימנו בסוסיא העתיקה - אתר היסטורי מרתק, שבמבוכיו הובילו אותנו המדריך נחשון אפיק וחליל הקסם שלו. במרכז המבקרים המחודש נפתח לפני שנה "קפה רונאל" שהקימה רונאל ברק, תושבת סוסיא, שסיפורה האישי מעורר השראה. ברק ומשפחתה הם נוצרים בעברם, תושבי דרום אפריקה, שביקשו להכניס לחיים ערכים ומשמעות והגיעו ליהדות. הם עלו ארצה, התגיירו, חזרו בתשובה ומצאו כאן את ייעודם. בית הקפה פתוח בימי שישי, ובאמצע השבוע לקבוצות בהזמנה (טל' 02-6286212).

גם באתר העתיקות יש חדש. לאחרונה נחנך בו חיזיון אורקולי מדליק ויש בו פרויקט של חפירה קהילתית שמוביל הארכיאולוג אחיה כהן תבור, החופר כאן עם תלמידי בתי ספר או קבוצות, אך גם עם משפחות באירועי חפירה מרוכזים (בהרשמה מראש, כ-100 שקל למשפחה).

בסוסיא רב הנסתר על הגלוי והיישוב הגדול הזה היה די סודי גם בימי קיומו. הוא ננטש באחת סביב שנת 800 לספירה. יש סברה שמשפחות הכהונה שברחו מירושלים עם חורבן בית שני או לאחר מרד בר כוכבא הגיעו לכאן, ושימרו את מסורת המקדש. זו אולי הסיבה שנמצאו כאן כשלושים מקוואות, ושבית הכנסת מזכיר את בית המקדש עם הכניסה המזרחית, הבמה לכיוון ירושלים, חריתות המנורה על אבנים ועוד. בין היתר, נמצאו בה מטבעות, כלים ומנהרת מילוט שמובילה לבית הכנסת, היושב רם ונישא בראש גבעה (טל' 1-599-5000-37).

פסטיבל דובדבן ביער, 26.5 (10:00-17:00) ו-27.5 (9:00-14:00), 35 שקל לאדם או 150 שקל למשפחה. קטיף עצמי בלבד יתקיים במושב מעון (30 שקל לאדם). טל' 1599-57-57-58, goyatir.co.il.