באוצר שוקלים מהלך חירום לעידוד הצמיחה

המהלך יאפשר חריגה מתקרת ההוצאה המותרת ויסייע בסגירת הבור הגדול שנוצר בתקציב המדינה ■  אחד הרעיונות שעלו על הפרק הוא קופסה או הוצאה חד פעמית בשל אירוע חיצוני שאיננה "נספרת" בתוך תקרת ההוצאה המותרת בחוק ■ ברקע, צמיחה שלילית לנפש ו"הערת האזהרה" שפרסמה סוכנות דירוג האשראי המובילה מודי'ס  

 

 

משה כחלון / צילום: אוריה תדמור
משה כחלון / צילום: אוריה תדמור

 

באוצר שוקלים להכריז על מהלך חירום לעידוד הצמיחה שיאפשר חריגה מתקרת ההוצאה המותרת במקביל לקיצוצים עמוקים בתקציב והגדלת יעד הגירעון במטרה לסגור את הבור הגדול שנוצר בתקציב 2017. אחד הנושאים שעלה על הפרק הוא מהלך שיביא להקטנת ההוצאה השוטפת לפנסיה תקציבית למשל באמצעות הגדלת ההפרשות של העובדים המבוטחים בפנסיה תקציבית והשוואתן להפרשות של מבוטחי הפנסיה הצוברת.

נושא הצמיחה עמד במוקד חילוקי דיעות בין ראשי אגף תקציבים שהזהירו מפני הגדלת יעד הגירעון מ-2.5% ל-2.8% לראש הממשלה ולחשבת הכללית שגרסו כי יש לאפשר הגדלת הגירעון ב-0.3 נקודות האחוז לצורך הגדלת הוצאות מעודדות צמיחה.

ראשי האוצר הגיעו ביום רביעי לראש הממשלה בנימין נתניהו על-מנת להציג בפניו את עיקרי התקציב הדו-שנתי ל-2017-18. הישיבה אצל נתניהו התנהלה בצילם של נתוני הצמיחה המאכזבים של המשק ברבעון הראשון של השנה שהראו כי קצב הצמיחה ירד ל-0.8% בשנה (כשהתחזיות ל-2016 הן לצמיחה של 2.8-2.9%) ו"הערת האזהרה" שפרסמה סוכנות דירוג האשראי המובילה מודי'ס בעקבות אותם נתונים.

המשמעות של צמיחה בקצב של פחות מ-1.8% היא צמיחה לנפש שלילית - ועל רקע זה נשמעו בשבוע שעבר בכנס הורביץ קריאות מצד יו"ר התאחדות התעשיינים שרגא ברוש והכלכלן ד"ר זאב רותם שקראו להכריז על תכנית חירום לעידוד הצמיחה. מודי'ס שהגדירה את הנתונים "אירוע בעל השלכות השליליות על דירוג האשראי של ישראל", נמנעה אמנם מלשנות את תחזית דירוג האשראי של ישראל אך ניתן היה לפרש את ההודעה כסוג של הכנה לקראת מהלך דרמטי. כך למשל ציינה מודי'ס ציינה בהודעתה כי המשק הישראל סובל מחולשה מאז אמצע 2012.

על-רקע נתונים אלה דיבר ראש הממשלה על הצורך בעידוד הצמיחה של המשק כשעל הפרק צעדים כמו הגדלת השקעות בתשתיות והגדלת תקציב המו"פ של המדען הראשי במשרד הכלכלה. לעומת זאת, הממונה על התקציבים באוצר אמיר לוי דיבר דווקא על חשיבות הצורך לשמור על ריסון תקציבי והצביע על חשש מהיפוך מגמת הירידה ביחס החוב הממשלתי לתוצר - הנחשבת לנקודת חוזקה עיקרית של המשק בעיני סוכנויות דירוג האשראי. החשבת הכללית, הגורם המקצועי האמון על ניהול החוב של המדינה אמרה כי הגדלת הגירעון ל-2.8% תוצר לא תביא להרעה ביחס החוב לתוצר.

ברקע עמדת אגף התקציבים ה"בור התקציבי" הגדול שנוצר ב-2017. לפי המסגרות התקציביות ל-2017 הייתה צפוי חריגה של פחות מ-10 מיליארד שקל כשבפועל עומד הבור על 15 מיליארד שקל המורכבים מחריגה של כמעט 11 מיליארד שקל מתקרת ההוצאה המותרת בחוק ועוד 4 מיליארד שקל מיעד הגירעון. גורמים באוצר העריכו כי "יידרשו קסמים" על-מנת לסגור את הפער שנוצר. אחד הרעיונות שעלו על הפרק הוא קופסה או הוצאה חד פעמית בשל אירוע חיצוני שאיננה "נספרת" בתוך תקרת ההוצאה המותרת בחוק. בעבר הוכנסו לתקציב קופסאות בעקבות מלחמה או משבר כלכלי חריף. הפעם נשקל הרעיון של הכרזה על קופסה לעידוד הצמיחה.

חשוב להדגיש כי הכנסת הקופסה לתקציב המדינה איננה פותרת את בעיית המחסור במקורות שאחראית לבור התקציבי - ובמובן מסוים אף מחריפה אותה משום שההוצאה הנוספת (שכאמור איננה נספרת בתקרת ההוצאה) מגדילה את הגירעון התקציבי. הגדלת יעד הגירעון ב-0.3 נקודות האחוז מצמצמת את הבור רק בכ-3-4 מיליארד שקלים. לפיכך לא יהיה מנוס מקיצוצים עמוקים בתקציב. אחת האפשרויות שכבר עלתה על הפרק בשנה שעברה היא הגדלת ההשתתפות של עובדים המבוטחים בפנסיה תקציבית. כמחצית מעובדי המדינה הפעילים מבוטחים כיום בפנסיה תקציבית והמחצית האחרת מבוטחים בפנסיה צוברת. העובדים המבוטחים בפנסיה תקציבית מפרישים 2% בחודש לעומת 6% שמפרישים העובדים בפנסיה צוברת. בשנה שעברה הציע הדרג המקצועי באוצר להעלות את גובה ההפרשה של מבוטחי הפנסיה התקציבית ל-7% אך הרעיון נגנז על-רקע התנגדות נחרצת של יו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן וועדי העובדים בשירות הציבורי.

בדיקה שנערכה באוצר העלתה כי השוואת גובה ההפרשה של מבוטחי פנסיה תקיבית ששכרם עולה על 11 אלף שקל ברוטו - להפרשה של מבוטחי הפנסיה הצוברת, תחסוך למדינה 200-250 מיליון שקל לשנה בשנים הקרובות. מדובר בסכום משמעותי אם כי רק 1% מגובה ההוצאה הממשלתית השוטפת על פנסיה תקציבית המגיעה לכ-20 מיליארד שקל.

המספרים של תקציב 2017
 המספרים של תקציב 2017

צרו איתנו קשר *5988