רק לפני שבועיים וחצי פורסם הדוח השנתי של כונס הנכסים הרשמי, פרופ' דוד האן - שהצביע על מגמה עקבית ומטרידה בשבע השנים האחרונות, של עליה חדה ורציפה, במספר תיקי חדלות פירעון ובפרט פשיטות-רגל של אנשים פרטיים. אך בזמן שמספר תיקי פשיטת-הרגל (לאחר צו כינוס) שבהם מטפל הכנ"ר צמח מכ-13.5 אלף ל-50 אלף תיקים בין סוף 2009 לבין סוף 2015 (פי 3.7) - הדוח השנתי של רשות האכיפה והגבייה מעיד על מגמה אחרת בקשר לתיקי הוצאה לפועל. אלה, על-פי הנתונים, דווקא הולכים ומתמעטים באופן עקבי עם השנים וגם מסתיימים יותר מהר.
כיצד מיישבים את הסתירה? יש הסברים כמו העדפתם של "הזוכים" (כלומר, הנושים) והחייבים לסגור ההליכים מחוץ למערכת המשפט, או ביטול אגרת רשות השידור - בעבר גורם משמעותי ביצירת עשרות אלפי תיקי אכיפה מדי שנה.
ישנה גם מגמה שלפיה שהחייבים עצמם, חלקם חיים בצל הליכי ההוצאה לפועל במשך עשורים שלמים, מפנים את ההליך בעניינם לערוץ של פשיטת-רגל, מסלול משפטי שיש בו "הפטר", "לידה מחדש" מבחינה כלכלית - וכך "נודדים" סטטיסטית מדוח הרשות לדוח הכונס הרשמי. וישנה גם האפשרות שהנתונים - בין שבדוח הכנ"ר או שבדוח רשות האכיפה והגבייה - אינם מדויקים לחלוטין.
709 אלף חייבים בסך-הכול - זהו המספר המהדהד. נגד אחד מכל 11 ישראלים מתנהל תיק בהוצאה לפועל. בערים מסוימות, כמו אילת, מגיע שיעור החייבים למעל 17% - כלומר, יותר מאחד מכל 6 אזרחים. אילו היו מוציאים מן החשבון את חלקם של הקטינים באוכלוסייה, שיעור החייבים בקרב הבגירים היה מתגלה כגבוה עוד יותר. כ-2.5 מיליון תיקי הוצאה לפועל מתנהלים, במדינה שאוכלוסייתה כ-8 מיליון תושבים. וזה עוד שיפור ניכר, כי ממש לא מזמן היו במערכת הרבה יותר תיקים.
מנתוני רשות האכיפה והגבייה עולה כי נכון לסוף 2015, כמות תיקי ההוצאה לפועל עומדת על כ-2.52 מיליון תיקים. מדובר בירידה קלה של כ-40 אלף תיקים לעומת סוף 2014, זאת לאחר ירידה דרסטית ממספר של כ-3.5 מיליון תיקים במלאי ב-2009.
הירידה הדרמטית ביותר נרשמה בשנים 2009-2012, ואותה ניתן לייחס להקמת רשות האכיפה והגבייה שהחלה לפעול ב-2009, כחלק מרפורמה שנועדה לייעל את הליכי ההוצאה לפועל (עד אז היה המערך תחת מערכת בתי המשפט).
הרשות, על-פי נתוניה, הצליחה לשפר את היחס בין מספר התיקים הנפתחים לבין אלה הנסגרים בכל שנה, ואפילו להביא להיפוך המגמה ולהקטנת המלאי. בשנה החולפת נסגרו יותר תיקי הוצאה לפועל מאשר נפתחו. בסך-הכול נסגרו כ-315 אלף תיקים, ונפתחו כ-302 אלף תיקים.
אם ניקח את נתוני השנים האחרונות בנושא פתיחת תיקים, נראה מגמה עקבית של ירידה במספר התיקים החדשים - מכמות של 434 אלף תיקים חדשים ב-2012, נרשמה ירידה של מעל 132 אלף תיקים נפתחים עד סוף 2015. הדברים מצטיירים על פניהם כסותרים את המגמה העולה מנתוני כונס הנכסים הרשמי באותן שנים בדיוק. לפי הכונס, ב-2012-2015 מספר הבקשות החדשות בהליכי פשיטת-רגל צמח בשיעור דרמטי של כ-60% מכ-10.5 אלפי בקשות, לכ-16.5 אלפי בקשות.
הסבר אפשרי לתופעה הוא מגמת רשות האכיפה לעודד חייבים לפנות מיוזמתם להליכי פשיטת-רגל, וזאת כאמור כדי לקבל הפטר.
ברשות האכיפה והגבייה טוענים אף כי שיפור יעילותם של הליכי ההוצאה לפועל הגביר את ההרתעה כלפי חייבים, שנוטים יותר להתפשר עם נושים. וכן, במגמה גוברת בקרב נושים משמעותיים, כמו בנקים, להתפשר עם החייבים - והכול לפני קיום הליכים. אולם, נדמה כי ההסבר הזה מעלה ספקות, שכן מגמה פשרנית בקרב הבנקים, סביר שהייתה נותנת אותות גם על כמות תיקי פשיטת-הרגל והפירוק המתנהלים.
נתון שיכול לתת הסבר נוסף, אם כי חלקי לירידה במספר תיקי ההוצאה לפועל לפחות במהלך 2015 - הוא ביטול אגרת הטלוויזיה הידועה לשמצה של רשות השידור. זו, מסבירים ברשות האכיפה והגבייה, יצרה עשרות אלפי תיקי גבייה בשנה. במהלך 2015 כבר כמעט ולא הוגשו תיקי הוצאה לפועל חדשים בשל אי-תשלום אגרה (אלא אם הוגשו בקשות לגבי אגרה שלא שולמה בשנים קודמות).
203 זוכים מחזיקים 58% מן התיקים
על אף הנתונים המעודדים לכאורה על ירידה במספר תיקי ההוצאה לפועל, הדוח לא מספק סיבות רבות להיות אופטימיים. כאמור, 1 מ-11 ישראלים מנהל את חייו על רקע הליכי הוצאה לפועל. המשמעות היא לעתים קרובות עיקול של חשבונות בנק, הגעה לבית החייב והחרמת רכוש, עיקול של רכבים ועוד ועוד אמצעים המעיקים בצורה קשה על היומיום של החייב.
תמונת המצב מעלה כי הליכי הוצאה לפועל הם לרוב קרב בין גוף גדול וחזק כמו בנק או עירייה נגד אזרח מוחלש משולי החברה, שבאופן טיפוסי אינו מיוצג על-ידי עורך דין. כך מעיד אחד מן הנתונים המדהימים בדוח רשות האכיפה והגבייה: בעוד 92% מן החייבים אינם מיוצגים על-ידי עורך דין, 93% מן הזוכים מיוצגים על-ידי עורך דין.
נתון מעניין נוסף הוא זה שלפיו 203 זוכים (0.1% מכלל הזוכים) הם הזוכים ב-58% מכלל תיקי ההוצאה לפועל. מדובר בגופים כמו בנקים, רשויות מקומיות, ספקיות תקשורת גדולות ועוד.
הדוח כולל נתונים לגבי מי שמוגדרים כ"זוכים מוסדיים" - כינוי המתייחס לנושים שהם חברות גדולות או רשויות ממשלתיות שונות. הדוח מראה כי כ-470 אלף מכ-2.5 מיליון התיקים המנוהלים בהוצאה לפועל מנוהלים על-ידי בנקים וחברות ביטוח, כ-370 אלף תיקים על-ידי זוכים שהם גופי "מידע ותקשורת", וכ-152 אלף תיקים מנוהלים על-ידי רשויות מקומיות. עוד גופים "מוסדיים" (כהגדרת הדוח) בולטים בכמות התיקים הם גופים מתחום הקמעונאות, קופות-החולים ובתי-החולים, חברת החשמל, תאגידי המים ועוד.
גם הפערים בין מרכז לפריפריה לא נעדרים מהדוח. בדוח מוצגים נתונים על מספר החייבים לכל עיר, לגבי 15 הערים שהן "שיאניות התיקים". אולי תופתעו לגלות כי לפי הנתונים אפילו בתל-אביב, עיר חזקה לכאורה מבחינה סוציו-אקונומית, שאוכלוסייתה כ-426 אלף בני אדם, חיים כ-50 אלף חייבים, המהווים כ-12% מאוכלוסיית העיר; ואולם באילת, הזוכה לתואר המפוקפק בירת ההוצאה לפועל של מדינת ישראל, חיים מעל 8,000 מכ-49 אלף התושבים (כ-17.7% מתושבי אילת) בצל הליכי ההוצאה לפועל.
דוח המבקר: סיפורים מסמרי שיער על חובות שתפחו
דוח חריף של מבקר המדינה שפורסם לאחרונה עסק בכשלי ההוצאה לפועל, והציג כמה סיפורים מסמרי שיער על חייבים שחובם התנפח בשל טעויות בחישובי ריבית במערך הוצאה לפועל. כך, לדוגמה, תיאר המבקר מקרה שבו חוב של 40 אלף שקל תפח לסכום של 2.3 מיליון שקל בתוך חצי שנה בשל חישוב ריבית שגוי, וזאת בשל נתון שהוזן למערכת על ריבית של כ-10,000 אחוזי ריבית בשנה, במקום 10% ריבית לשנה.
אין ספק כי מקרים בהם נגבתה ריבית מופרזת מחייבים התאפשרו גם בשל חוסר התמצאותם של חלק מהחייבים בהליכים המתנהלים נגדם. כאמור, רק 8% מהחייבים מיוצגים בכלל בידי עורך דין. על הרקע הזה, ביקשו היום (ב') ברשות האכיפה והגבייה להדגיש את מערך שירות הלקוחות הפועל ברשות, ומסרו נתונים על זמן המענה הקצר (יחסית) ועל יעילות אתר האינטרנט של הרשות. הרשות אף מסרה כי השיקה מערכת מידע חדשה, בה יכול כל חייב למצוא המידע על התיק המתנהל בעניינו.
ואולם, נדמה, חלק מן החייבים הם אנשים מבוגרים, שחלקם מחוברים פחות לאמצעים טכנולוגיים. מהנתונים עולה כי 12 אלף מהתיקים המתנהלים עד היום, נפתחו לפני שנת 1987. בסך-הכול, כ-860 אלף מתוך תיקי ההוצאה לפועל נמשכים זה יותר מעשור.
מלאי תיקים פתוחים
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
