עצה עסקית מארנון מילצ'ן: אל תתקרבו לעסקי הסרטים

וגם: האם תרומת הענק של שלדון אדלסון באמת תגיע לדונלד טראמפ?

עצה עסקית ממילצ'ן: אל תתקרבו לעסקי הסרטים

איל הקולנוע: "בתחום הזה אתה מתפלל להגיע לאיזון. אם הייתי שם את הכסף בבנק, הייתי מרוויח פי 5"

ארנון מילצ'ן הפך בשנים האחרונות לאחד האנשים המשפיעים והמצליחים בהוליווד. 3 סרטים בהפקתו זכו בשנתיים האחרונות בפרסי אוסקר - "בירדמן", "12 שנים של עבדות" ו"האיש שנולד מחדש".

אז מילצ'ן חושב שאפשר לעשות כסף מהקולנוע? "עסקי הסרטים מסריחים", הוא אומר בראיון נדיר ל"הוליווד ריפורטר", ומוסיף: "אם מישהו ישאל אותי 'איזו דרך טובה לעשות כסף?', אומר לו: 'הישאר הרחק מעסקי הסרטים'.

"קח למשל את 'האיש שנולד מחדש'. תחשב את הההוצאות, תוסיף את הפרסום וההפצה, ויש לך 300 מיליון דולר לסרט אחד. בשנה שעברה היו לנו 5 סרטים כאלה. זה 1.5 מיליארד דולר. כל מה שאתה מתפלל זה להגיע לאיזון או לעשות רווח קטן. אם הייתי לוקח את כל הכסף הזה ושם בבנק, הייתי עושה פי חמישה רווח, בלי סיכון, אבל אני 'נרקומן'".

סטפן גאלוויי, המראיין, שאל אותו אם חשש ב"איש שנולד מחדש", כשהתקציב גדל וגדל, ומילצ'ן עונה: "אלחנדרו (הבמאי אלחנדרו גונסאלס אינייריטו - י.מ) וליאו דיקפריו (שמככב בסרט) אמרו: 'ארנון הוא גיבור. הוא אף פעם לא נרתע בקשר לכסף'".

לפני הרבה שנים מילצ'ן אמר שהוא מעריץ את רופרט מרדוק, וגאלוויי שאל אם ההערצה הזו בתוקף. "כן", הוא ענה, "הבחור הזה בן 85, ותראה איך הוא בונה את עסקיו. היתה לו תוכנית. הוא יישם אותה באיטיות, ועכשיו ילדיו שולטים, אבל הוא לא הלך לשום מקום. לדבריו, הוא עכשיו חופשי יותר לתכנן את הצעד הבא. הוא נכשל לפעמים אבל עשה את מה שהוא אהב".

מרדוק ומילצ'ן, למרות גילם המתקדם, מטופלים בילדים קטנים (מילצ'ן נשוי לטניסאית העבר אמנדה קוצר). איל הקולנוע הישראלי התייחס לכך: "מרדוק אומר לי שאני צריך לעשות עוד ילד, ואני עונה: 'אתה לא חושב שאני קצת זקן לזה?'". 

ארנון מילצ'ן / צילום: פאול אורלייב
 ארנון מילצ'ן / צילום: פאול אורלייב

קורי ומיילן סוגרים מעגל בהולנד

לפני קצת יותר משנה, חברת התרופות האמריקאית מיילן רכשה פעילות באירופה והפכה בעצמה לחברה הולנדית, בצעד שבוצע בעיקר לצרכי מיסוי נמוך יותר. עכשיו, כחברה הולנדית, היא תורמת להקמת מרכז חדש לטיפול בסרטן, שמוקם בעיר אוטרכט בהולנד.

המרכז מוקם בבית החולים Princess Maxima, המתמקד בטיפול בילדים חולי סרטן ובמחקר בתחום. מיילן תורמת סכום של מיליון אירו, ולדברי החברה, הסכום יסייע במשימה של טיפול וריפוי ילדים חולי סרטן, בכך שיגביר את מאמצי המחקר ויחזק את התמיכה בחולים ובמשפחותיהם.

"המשימה של מיילן היא לקבוע סטנדרטים חדשים בתחום הבריאות ולספק גישה לתרופות באיכות גבוהה בכל רחבי העולם. עם זאת, המשימה מתחילה בתוך הקהילות בהן אנו פועלים, ויש לנו את הפריבילגיה לשרת לקוחות ומטופלים בהולנד כבר מעל 17 שנה", מסר יו"ר מיילן, רוברט קורי.

מיילן נסחרת במקביל בנאסד"ק ובבורסה של תל-אביב, אליה נרשמה כשניסתה בשנה שעברה להשתלט על חברת התרופות פריגו, שגם היא דואלית.

רוברט קורי / צילום: תמר מצפי
 רוברט קורי / צילום: תמר מצפי

תמיכה במכללות בת 2,000 שנה

ישי פרנקל, סגן נשיא באינטל, בעד לימודים אקדמיים לקהל הרחב

באוניברסיטאות נשמע לא פעם קול תלונה על ריבוי המכללות, מה שהופך את התואר האקדמי ל"זול" יותר. את המענה לכך מצד המכללות, סיפק לפני מספר ימים ישי פרנקל, סגן נשיא באינטל העולמית וחבר הות"ת. בטקס חלוקת התארים שהתקיים בכיכר ספרא בירושלים, הוא בירך את 564 בוגרי המכללה האקדמית הדסה ותיאר את היתרון הגדול בקיום המכללות.

אולי בהשפעת הרקע הדתי שלו (למד ב"נתיב מאיר" ועשה שירות הסדר במסגרת ישיבת "שעלבים"), הוא עשה זאת דרך אזכור סוגיה מהתלמוד.

"בשנות ה-90 התנהל בארץ דיון בנוגע להנגשת ההשכלה הגבוהה לאוכלוסיות רחבות", אמר פרנקל. "בייסוד הוויכוח עמדה התלבטות לא פשוטה - האם הרחבת מעגל הלומדים תפגע ברמה האקדמית או להפך, תגדיל את המעגלים ותנגיש את ההשכלה לאוכלוסיות רחבות יותר? הוויכוח לשמחתנו הוכרע לחיוב, ונדמה לי שמרבית המתנגדים מאז מודים כיום בטעותם.

"אבל הוויכוח הזה לא נולד לפני 20 שנה. ויכוח דומה מאוד התקיים לפני קרוב ל-2,000 שנה, ויכוח קשה ונוקב לא פחות בעיירה קטנה הקרויה יבנה, סמוכה מאוד ליבנה של היום, בקרב יהודים שהיו שארית הפליטה לאחר חורבן ירושלים של בית שני. האם להשאיר את בית המדרש בידי אליטה קטנה מובחרת ומצומצמת - או שמא לפתוח את שערי בית המדרש לאוכלוסיות רחבות יותר? מצד אחד של המתרס עמד מנהיג אליטיסטי בשם רבן גמליאל. הוא התנגד בתוקף לפתיחת שערי בתי המדרש והיו כאלה שאמרו שיש לפתוח אותם, יש להנגיש, ויש להרחיב את מעגל הלומדים, את מעגל ההשכלה. ידם של האחרונים הייתה לבסוף על העליונה. בית המדרש נפתח, ומאות רבות של תלמידים הצטרפו".

עוד לקחו חלק בטקס: דוד ברודט, יו"ר הדירקטוריון של בנק לאומי ויו"ר הוועד המנהל של מכללת הדסה; פרופ' ברטולד פרידלנדר, נשיא המכללה האקדמית הדסה בירושלים; חגית משה, סגנית ראש העיר ירושלים; וד"ר צחי מילגרום, סגן נשיא המכללה האקדמית הדסה.

צחי מילגרום, ישי פרנקל,  ברטולד פרידלנדר, חגית משה, דוד ברודט / צילום: שמואל כהן
 צחי מילגרום, ישי פרנקל, ברטולד פרידלנדר, חגית משה, דוד ברודט / צילום: שמואל כהן

הארנק מתרוקן לטראמפ; איפה הכסף משלדון?

ב-Forward תוהים אם תרומת הענק של איל ההימורים באמת תגיע למועמד לנשיאות

אחרי שהפתיע את כולם, מועמד המפלגה הרפובליקנית לנשיאות, דונלד טראמפ, יודע ימים לא פשוטים. הוא מפגר בסקרים אחרי מועמדת המפלגה הדמוקרטית, הילארי קלינטון; החליף את ראש המטה שלו, ועתה מתברר כי כנראה גם מצבו הפיננסי של הקמפיין לא מזהיר, בלשון המעטה.

העיתון האמריקאי-יהודי Forward דווח בימים האחרונים כי בעוד קלינטון גייסה במהלך חודש מאי 42 מיליון דולר, טראמפ סיים את החודש עם 1.3 מיליון דולר בלבד בקופת הבחירות שלו.

המציאות הפיננסית-פוליטית שלו היתה אמורה להיות אחרת לגמרי. הרי אחרי זמן רב ששלדון אדלסון, איל ההימורים (והבעלים של "ישראל היום" בארץ) מלאס וגאס, ישב על הגדר, הוא הביע תמיכה בטראמפ והבטיח תרומה של 100 מיליון דולר. אבל לפי העיתון הוותיק, שנוסד לפני כ-120 שנה, הכסף לא הגיע ליעדו, גם לא חלקו הקטן. אדלסון לא לבד. כמותו מהססים תורמים יהודים בולטים אחרים, תומכי המפלגה הרפובליקנית.

ליסה ספייז, שעבדה במסגרת הקמפיין של מיט רומני לנשיאות ולאחרונה גם בזה של ג'ב בוש, שלא התרומם, אומרת כי "התורמים היהודים הרפובליקנים הם התורמים הכי מתוחכמים. הם לא רק כותבים צ'קים. הם רוצים לראות תוכנית, ומה שגורם להם לסגת עכשיו, זה שהם רואים 'אפס' ארגון פיננסי בקמפיין של טראמפ".

זה המקום לציין כי אדלסון מעולם לא פרסם בפומבי על כוונתו לתרום 100 מיליון דולר לטראמפ. כרגע אין סימן שהכסף בדרך לחשבון הקמפיין של המועמד שאין אצלו רגע דל.

דונלד טראמפ / צילום: רויטרס
 דונלד טראמפ / צילום: רויטרס

אלטמן מסכם מחצית

חצי שנה הספיקה לגידי אלטמן כיו"ר קבוצת לוזון

אחרי פחות מחצי שנה מאז מונה גידי אלטמן לתפקידו כיו"ר קבוצת לוזון (עד לאחרונה קבוצת דורי), הבוקר (ב') הודיעה החברה על סיום תפקידו בחברה.

עם זאת, קבוצת לוזון ציינה כי אלטמן ימשיך לכהן כיו"ר החברה-הבת דורי בנייה, שבחודש שעבר אושר מיזוגה לתוך בעלת השליטה.

אלטמן היה בעבר ראש החטיבה לבנקאות מסחרית בבנק לאומי. הוא פרש מתפקידו בבנק בסוף 2013 אחרי 35 שנה, מהלך שהפך אותו למתוגמל הבכיר ביותר במערכת הבנקאות הישראלית בסיכום 2013, עם עלות העסקה שנתית של כ-11 מיליון שקל. כיום מכהן אלטמן כיו"ר חברת ההובלה והלוגיסטיקה פרידנזון, תפקיד אליו נכנס בתחילת 2015, ובו הוא זכאי לתגמול חודשי של 25 אלף שקל בתוספת מע"מ והטבות נוספות.

אלטמן מונה לתפקיד לאחר שבתחילת 2016 עברה השליטה בקבוצת לוזון (אז קבוצת דורי) מידי ענקית הנדל"ן המניב גזית גלוב לידי עמוס לוזון בעסקת בזק בהיקף של פחות מ-10 מיליון שקל. טרם המכירה, גזית גלוב הזרימה לקבוצת דורי ודורי בנייה 750 מיליון שקל בהון ובהלוואות, כדי למנוע את קריסתן.

גידי אלטמן / צילום: עינת לברון
 גידי אלטמן / צילום: עינת לברון