בית המשפט המחוזי בירושלים דחה אתמול (ד') תביעה שהגיש המנהל המיוחד לקבוצת הנדל"ן חפציבה (בפירוק), עו"ד יצחק מולכו, להשבת 76 מיליון שקל שנגבו מחשבון החברה בבנק מזרחי-טפחות לצורך תשלום חוב לחברה אחרת, שהייתה, כמו החברה עצמה, בבעלות משפחת יונה.
מולכו תבע את הבנק בשם חפציבה השקעות, בטענה כי ההסכמים שבמסגרתם נתנה החברה ערבות לחובות החברה השנייה (חפציבה שיכון) בהיקף של כ-100 מיליון שקל בשנים 2003-2004, נעשו שלא כדין.
עם קריסתה של הקבוצה ב-2007, הבנק שבר פיקדון בחשבון חפציבה השקעות בסך של כ-76 מיליון שקל, ובהמשך גבה לעצמו את הכספים מן החשבון, להשבת חלק מן ההלוואות שחברת חפציבה השקעות הייתה ערבה להן עבור חברת חפציבה שיכון.
בין היתר טען מולכו כי מרדכי יונה, בעל השליטה ויו"ר הדירקטוריון בשתי החברות, ובנו בועז יונה, שכיהן אף הוא כדירקטור בשתי החברות, פעלו בניגוד עניינים לטובת חפציבה שיכון על חשבונה של חפציבה השקעות, ואישרו את העסקה נעדרת ההיגיון המסחרי, כשהם מפרים כביכול את החובה לדווח לחברה על עניינם האישי. זאת, על בסיס העובדה שבני המשפחה החזיקו בשתי החברות בו-זמנית.
הבנק, טען מולכו, היה מודע להליך הבלתי תקין לכאורה של אישור ההלוואה ונתן יד להפרת החובות הנטענת של בני משפחת יונה כדירקטורים. ממילא, המנהל המיוחד מולכו טען כי ממילא, עסקת מתן הערבות בטלה בהיותה הסכם בלתי חוקי.
השופט דוד מינץ דחה את הטענות לחלוטין. הוא קיבל את טענת בנק מזרחי-טפחות, לפיה ההוראות בחוק החברות העוסקות בביצוע עסקאות ה"נגועות" בעניין אישי של נושאי המשרה, נועדו להגן על בעלי מניות המיעוט. במקרה זה, הרציונל שעומד מאחורי ההוראות אינו מתקיים, משום שבעלי המניות בחברת חפציבה שיכון הם בדיוק אותם בעלי מניות כחברת חפציבה השקעות - כלומר לא ניתן להצביע על בעל מניות שנפגע.
"מטרת הסעיפים היא בעיקר לרסן את כוחם של בעלי השליטה בחברה ולמנוע ניצול כוחם תוך פגיעה במיעוט, בדרך של עשיית עסקאות על חשבון החברה שייטיבו אתם על חשבון המיעוט", ציין השופט.
בהמשך נפסק כי "יש לדחות את טענת המנהל המיוחד, שטען כי היה על הבנק להימנע מלהשתתף בעסקה, שעה שמדובר בעסקה שבוצעה בניגוד לטובת החברה, והבנק ידע זאת או היה עליו לדעת זאת... ולו מהטעם שלא הוכח כי מדובר היה בעסקה שבוצעה בניגוד לטובת החברה".
השופט הוסיף כי "נכונה גם טענת הבנק כי הוא רשאי היה להסתמך על אישור עורך דין שניתן, לפיו היה מדובר בעסקה שאושרה כדין, וכי התקבלו האישורים הנדרשים לעניין".
בשולי הדברים, השופט אף מצא מקום לנזוף בעו"ד מולכו, שהעלה חלק מטענותיו לראשונה באיחור ובשלבים מתקדמים של הדיון. "התנהלותו הדיונית של המנהל המיוחד ראויה לביקורת, שעה שבחר במסגרת תגובתו שהוגשה לתשובת הבנק להרחיב את היריעה ולהוסיף על פני בקשתו נושאים ועניינים שלא הובאו במסגרת הבקשה הראשונית".
השופט מינץ הטיל על המנהל המיוחד הוצאות משפט בסך 30 אלף שקל.
את בנק מזרחי-טפחות ייצגו עורכי הדין פיני יניב, רועי דלח וחופית חיים ממשרד מיתר-ליקוורניק-גבע-לשם-טל ושות'. את המנהל המיוחד ייצגו עורכי הדין ג'קי מלצר ואלי ארביב ממשרד שמרון-מולכו-פרסקי.
ענבל אור בריבוע
בחודשים האחרונים עסקה התקשורת הכלכלית לא מעט בפרשות קריסתן המפוארת של חברות הנדל"ן אור סיטי של ענבל אור ו"אדמה" של אורן קובי. מדובר, כמובן, בשני סיפורים חמורים שהותירו מאות משפחות במצב כלכלי עגום ועם אובדן כלכלי עצום, אך אין ספק כי מבחינת ההיקף פרשת חפציבה הייתה גדולה ומשמעותית הרבה יותר משתי הפרשות והסבה נזקים גדולים יותר לאנשים רבים יותר.
חפציבה הייתה עד לפני כעשור אחת מחברת הבנייה למגורים הגדולות בישראל, והיא מכרה אלפי דירות לאלפים רבים של משפחות בישראל. ערב קריסתה נאמדו חובותיה ב-1.6 מיליארד שקל.
בשנת 2007 החלה הקריסה, וקבוצת החברות נקלעה לפירוק. בועז יונה, בנו של בעל השליטה שכיהן כדירקטור וכמנכ"ל הקבוצה, ברח לאיטליה בשיאה של הפרשה, על רקע חשדות פליליים שהתעוררו נגדו, ובהמשך הוסגר לישראל.
יונה הועמד לדין לשורה של אישומים - עבירות הנוגעות לאי-סדרים בחשבונות החברה, נטילת כספים מחשבונות שבהם הוחזקו בנאמנות כספי רוכשי הדירות מן הקבוצה, מעשי זיוף שונים והברחת נכסים. יונה נדון בסופו של דבר ל-7 שנות מאסר (לאחר הסדר טיעון שהושג וערעור שהגיש על הסדר הטיעון). ב-2012, לאחר ניכוי שליש ממאסרו בגין התנהגות טובה, הוא שוחרר ממאסרו.
בניגוד לאור וקובי, יונה הביע חרטה פומבית על חלק ממעשיו והתנצל בפני הנפגעים.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
