הנקראות ביותר

הראל וקרן תש"י חתמו על הסכם לרכישת עד 4% מ"תמר" מידי נובל

זאת לפי שווי של 12.3 מיליארד דולר ■ הראל ותש"י יוכלו לרכוש עוד 1% מהמאגר ■ השלמת ההסכם תלויה במספר תנאים שטרם התממשו ■ נובל צריכה למכור עוד 7%-8% מ"תמר"

אסדת קידוח תמר / צילום: בן יוסטר
אסדת קידוח תמר / צילום: בן יוסטר

הקריאות לעצירת העסקה לא עזרו: קבוצת הביטוח והפיננסים הראל, שאת השקעותיה מנהל אמיר הסל; וקרן התשתיות תש"י, שבניהול ירון קסטנבאום ובבעלות חלקית של הראל; חתמו על הסכם לרכישת 3% מהזכויות במאגר הגז תמר מידי נובל אנרג'י האמריקאית. העסקה שנחתמה בין הצדדים, משקפת למאגר תמר שווי של כ-12.3 מיליארד דולר.

הראל (שחלקה בעסקה 62%) ותש"י (שחלקה 38%) תשלמנה לנובל 369 מיליון דולר כשהראל תשלם 229 מיליון דולר ותש"י - 140 מיליון דולר. בנוסף, לשותפות הייעודית של הראל ותש"י הועמדה אופציה, "הניתנת למימוש עד מועד השלמת העסקה", לפי אותו שווי לתמר, "לרכישת עד אחוז נוסף בתמורה ל-123 מיליון דולר".

סכום זה הינו כפוף להתאמות - הפחתות - במספר נסיבות, בכללן "אם נובל תמכור זכויות בחזקה במחיר נמוך יותר תוך תקופה מסוימת". נציין כי השלמת ההסכם מותנית בתנאים מתלים שונים שנקבעו בהסכם, ש"טרם התמלאו... ועל כן אין כל ודאות שההסכם אכן יושלם בפועל".

ההסכם שנחתם בין הצדדים קובע בין היתר כי נובל תיהנה מנתח מהכנסות המאגר בגין הנתח שתמכור, אם מאגר תמר ייצא גז טבעי למצרים. "ככל שייחתמו הסכמים ליצוא גז אל או דרך מצרים בטווח הזמן שנקבע בהסכם, תהא נובל זכאית לתמלוג בשיעור מסוים מהתקבולים שיתקבלו אצל הרוכשים בגין הסכמי יצוא אלה", ציינה הראל.

ואולם, הסיכויים ליצוא כאמור נמוכים. אמנם במאי 2014 חתמו שותפות תמר על מזכר כוונות עם חברת יוניון פנוסה הספרדית, שמחזיקה במתקן הנזלת גז במצרים, ושלפיו מאגר תמר ייצא 70 מיליארד מטר מעוקב (BCM) של גז טבעי על פני 15 שנה. אלא שבינתיים צנחו מחירי הגז, מה שהופך את יצוא הגז ללא כלכלי. מצרים מייבאת גז טבעי נוזלי (LNG) וחברת ENI האיטלקית - השותפה של פנוסה במתקן האמור - מצאה שני מאגרי גז גדולים במדינה.

על כל פנים, מאז נודע על העסקה הנרקמת, נשמעו קולות מהמערכת הפוליטית ומצד פעילים חברתיים, שקראו להראל שלא לרכוש מניות בתמר. זאת, למרות שמדובר בעסקה מניבה לטווח ארוך, שעל פניו תואמת את הצרכים של גופי החיסכון לטווח ארוך, ומבלי להתייחס למחיר העסקה הנקודתי. בהראל הסבירו היום ש"עסקה זו מבוצעת במסגרת מדיניות הראל לפזר את סיכוני תיק ההשקעות הכולל ולפעול למקסום התשואה ללקוחות".

בעסקה לקחו חלק גם צוותים ממשרד רורי החשבון KMPG. את הראל וקרן תש"י ייצגו בעסקה עורכי הדין שירי שחם ונעם מאיר ממשרד יגאל ארנון. 

מי יחזיק בתמר לאחר השלמת העסקה

עוד 38% מהזכויות בתמר על המדף

מהצד השני של העסקה שנחתמה ניצבת המוכרת, נובל אנרג'י האמריקאית, שמתחילה את דרכה לעמידה בהוראות מתווה הגז להפחתת חלקה בתמר מ-36% ל-25% לכל היותר, וזאת בשל החזקות שיש לה גם במאגר הגז לוויתן. על פי מתווה הגז, אותו אישרה הממשלה, נובל הייתה מחויבת לדלל את החזקותיה במאגר תמר ולמכור 11% ממניות תמר בתוך 6 שנים. עתה נובל מכרה 3% שאולי יגדלו ל-4%.

הסיבה שהממשלה לא חייבה את נובל למכור את כל החזקותיה בתמר, נובעת מכך שנובל היא למעשה הגורם המקצועי מבין בעלי הזכויות במאגר שבפועל מבצעת את החיפושים, הקידוחים והפקת הגז, כך שלא ניתן להוציאה לחלוטין. באותה תקופת זמן מחויבת קבוצת דלק של יצחק תשובה למכור את כל החזקותיה במאגר (בו היא מחזיקה 31.25% מהזכויות באמצעות השותפויות דלק קידוחים ואבנר) לשחקן שלישי.

נובל, שמחזיקה בנוסף ב-39.7% ממניות פרויקט לוויתן, צריכה למכור לפחות עוד 7% ממניות תמר. ככל הידוע, היא נמצאת במו"מ למכירת עוד מהחזקותיה בתמר עם מוסדיים גדולים אחרים, שבדומה להראל מנהלים כספי עמיתים ומבוטחים בעשרות רבות של מיליארדי שקלים, באפיקי החיסכון לטווח ארוך שבבעלותם. כמו כן, ככל הידוע, קבוצת דלק עדיין לא נמצאת בהליכים מתקדמים למכירת החזקות אלה, אך סביר שאם וכאשר היא תידרש למכירת כל החזקותיה בתמר, היא תפנה גם לגופים בינלאומיים שיוכלו להרים עסקה גדולה. כך, בעתיד ייצאו לשוק עוד 38% ממניות תמר, שחלקן לכל הפחות ייועד לידיים מוסדיות אחרות מהשוק המקומי, ככל הנראה.

לצד זאת, במאגר לוויתן לא יחול כל שינוי מבני. זאת משום שהמדינה חששה ששינוי מבני בלוויתן יעכב את פיתוחו, שממילא התעכב לאור הדיונים על המתווה. במתווה הגז נקבע גם כי עשר שנים מיום פיתוח לוויתן, תוכל המדינה לכפות על השותפות להתחרות זו בזו על מכירת גז למשק המקומי, מה שמכונה "מכר בנפרד". דרישה זו של מכר בנפרד הוכנסה למתווה הגז שהוצג לחברות הגז בפברואר של שנה שעברה, אך הוצאה לאור דרישת חברות הגז.

מאגר הגז הטבעי תמר ממוקם כ-90 ק"מ מערבה מחופיה הצפוניים של ישראל, בעומק של 1678 מטרים, ומכיל כ-BCM283 (TCF 10) של גז טבעי אשר מופק באמצעות פלטפורמת הפקה מול חופי אשדוד.

את שנת 2015 סיימו שותפויות הגז המקומיות השותפות בתמר עם רווחים עצומים. דלק קידוחים ואבנר (המחזיקות 31.25% מהמאגר בחלקים שווים) רשמו רווח מצרפי של 218 מיליון דולר, בעוד השותפות ישראמקו שבראשות חיים צוף וקובי מימון (28.75%) רשמה רווח נקי של 267 מיליון דולר ואילו חברת אלון גז (4%) רשמה אשתקד רווח של 86 מיליון שקל.

הכסף גז: ההשקעה הכושלת של הראל ותש"י אצל יוסי מימן

ההשקעה במאגר תמר אינה הפעם הראשונה בה הראל וקרן תש"י משקיעות סכומים משמעותיים בפרויקט בתחום הגז. בעשור הקודם השקיעו השתיים ב-EMG, פרויקט צינור הגז ממצרים של יוסי מימן, שקרס, ונאלצו למחוק בגינו את מלוא השקעתן. מדובר אולי בפרויקט הכושל ביותר שביצעו עד היום הגופים המוסדיים בתחום התשתיות במשק המקומי.

ביוני 2007 הובילו הראל, תש"י קבוצה של גופים מוסדיים מקומיים לביצוע השקעה של 93 מיליון דולר בכ-4% ממניות EMG לפי שווי מפולפל של יותר מ-2 מיליארד דולר לפרויקט - ההשקעה נעשתה באמצעות כספי החיסכון שהחברות מנהלות. השקעה זו ירדה לטמיון במלואה בשנת 2012עקב השבתת הפרויקט בעקבות ההפיכה במצרים, לה קדם גל פיגועי טרור בסיני, שגרמו להפסקות חוזרות ונשנות של אספקת הגז לישראל. 

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא שוק ההון?
אני מאשר/ת קבלת תוכן פירסומי מגלובס
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
נדל"ן
גלובס טק
נתוני מסחר
נתח שוק
דין וחשבון
הסיפורים הגדולים של השבוע
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
עקבו אחרינו ברשתות