כתב אישום: הנפיקו תלושי שכר פיקטיביים לכל דורש

בין השנים 2006 ל-2011 נפוצה שמועה "מפה לאוזן" לפיה בחברת "בי.מוס", העוסקת בייצור, שיווק ויצוא מוצרי דפוס ופרסום, ניתן להשיג תלושי שכר פיקטיביים לכל דורש. השמועה פרשה לה כנפיים, ואנשים שונים פנו אל מנהל העבודה בחברה בבקשה כי יונפקו להם תלושי שכר פיקטיביים שהיו דרושים להם למגוון צרכים - תרמיות "קטנות" כנגד גופים שונים וכנגד המדינה - ובהם קבלת הנחות בגני ילדים, קבלת משכנתאות מהבנק, השלמת הכנסה, דמי אבטלה, הבטחת הכנסה, דמי לידה, דמי מזונות, אישור עבודה לצבא, סיוע בשכר דירה, קצבת ילדים, השגת רצף ביטוחי וכיוצא באלה. 

הפונים עסקו במקצועות בהם לא יכלו לקבל תלושי שכר, היות והפיקו הכנסות מעיסוקים לא חוקיים או לא מוצהרים, בהם מתן שירותי ליווי, שירותי מסג' ושירותי שמירה, עליהם לא הצהירו בפני רשויות המס. כך, כמי שלא משלמים מס בגין הכנסותיהם ולא מדווחים עליהן, לא היה באפשרותם לבקש ולקבל קצבאות מהביטוח הלאומי, הלוואות מהבנקים ועוד.

בשיטה זו - הנפקת תלושי שכר פיקטיביים - הונו לכאורה בעליה של חברת הדפוס "בי.מוס" ומנהל הייצור בה את רשות המסים ואת המוסד לביטוח לאומי בהיקף של מיליוני שקלים.

שיטת התרמית המיוחסת לבעלי החברה ומנהלה מפורטת בשני כתבי אישום שהוגשו הבוקר (ב') לבתי משפט השלום בתל-אביב ובראשון-לציון נגד מרדכי מויאל (54) מכפר שמריהו, הבעלים של חברת "בי. מוס", ונגד רומן נרמניה (54) מלוד, ששימש כמנהל הייצור בחברה ואחראי על העובדים וגיוסם. 

כתב האישום הוגש בתום חקירה משותפת של חוקרי מס הכנסה מרכז, היחידה הארצית של משטרת ישראל וביטוח לאומי, וממנו עולה כי מרדכי מויאל, ששימש בין השנים 2011-2006 כבעלים ומנהל של החברה, העסיק ב"בי.מוס" בעיקר עולים חדשים ופנסיונרים לצורך עבודות גזירה, הדבקה וקיפול של דברי דפוס, כאשר רובם ביצעו את עבודתם מהבית.

על גיוסם של העובדים וניהולם היה אמון, כאמור, רומן נרמניה, אשר על-פי כתב האישום היה עושה דברו של מויאל בפעולות ההונאה לכאורה, זאת בתמורה לקבלת כסף מזומן ממויאל ותוספת שכר בתלוש.

מכתב האישום, שהוגש על-ידי עו"ד יפעת דור מפרקליטות מיסוי וכלכלה תל-אביב, עולה כי באמצעות החברה הנפיקו מויאל ונרמניה מסמכים כוזבים בנוגע להעסקת עובדים, ובין היתר העסיקו עובדים תמורת תשלום שכר העבודה במזומן ללא הוצאת תלושי שכר, והנפיקו על שמה של החברה תלושי שכר פיקטיביים הגבוהים או הנמוכים מהשכר ששולם בפועל.

עוד על-פי האישום, השניים רשמו בספרי החברה תלושי שכר כוזבים של עובדים פיקטיביים, עבור אנשים שבפועל לא עבדו כלל בחברה, בהיקף של יותר מ-3.8 מיליון שקל. זאת, כנטען, לצורך הקטנות ההכנסות החייבות במס של החברה. 

על-פי האישום, כאמור, שמם של מויאל ונרמניה הלך לפניהם כמי שמוכנים להנפיק תלושי שכר פיקטיביים של החברה לכל דורש - ופונים שונים שהגיעו אליהם אכן קיבלו מהם את "השירות" האמור. המסמכים הפיקטיביים שסיפקו הנאשמים לפונים השונים ולעובדים הפיקטיביים שהמציאו כללו - בנוסף לתלושי שכר מזויפים - אישורי מעסיק, מכתבי פיטורים ומסמכי עבודה נוספים שנדרשו להם. מקבלי המסמכים הפיקטיביים ניצלו אותם, הגישו תביעות שונות לביטול הלאומי והוציאו במירמה מהביטוח הלאומי סך של כ-330,000 שקל.

מהאישום עולה כי מויאל חתם מדי חודש על המחאות של חברת בי.מוס לפקודה "עצמי" לתשלום משכורות לעובדי הייצור מהבית וכן עבור העובדים הפיקטיביים; ההמחאות נמסרו לנרמניה, אשר פדה אותן למזומן בחשבון חברת "בי.מוס" או בחשבונו האישי, ושילם במזומן לעובדי הייצור. את היתרה, שכללה את סכומי ההמחאות שהוצאו עבור העובדים הפיקטיביים, החזיר נרמניה למויאל, בניכוי הסכומים במזומן שהוא עצמו קיבל "בשחור" ממויאל.

עוד על-פי האישום, מויאל דרש מנמניה כי יערוך במחשבו האישי בביתו דוחות, ובהם חישובי שכר עבודה של עובדי הייצור מהבית בהתאם לכמויות מוצרי הדפוס אשר יוצרו על-ידם; ונרמניה מסר מדי חודש דוחות אלה למויאל. הדוחות נמחקו מדי שנה ממחשבו של נרמניה לבקשתו של מויאל. 

עוד נטען באישום כי בספרי הנהלת החשבונות של החברה נרשמו תלושי השכר הפיקטיביים כהוצאות שכר, ובכך הקטינה החברה את חבות המס שלה במירמה, בסכום של כ-4 מיליון שקל. 

עו"ד ציון סהראי, המצייג את מרדכי מויאל, מסר בתגובה: "ראשית, אנו מצרים על כך שהפרקליטות בחרה לפרסם את כתב האישום באמצעי התקשורת בטרם מסרה עותק ממנו למרשנו. הגשת כתב האישום כנגד מר מויאל איננה עולה בקנה אחד עם הראיות בתיק. אין לנו ספק כי לאחר שיתבררו העובדות בבית המשפט, יוכח כי מר מויאל נפל קורבן למעשי גניבה ומירמה שבוצעו בחברה שלא בידיעתו, וכי לא היה לו כל חלק במעשים המיוחסים לו בכתב האישום". 

עו"ד דרור מתתיהו, שותף במשרד פישר, בכר, חן, וול, אוריון ושות', המייצג את נרמניה, מסר בתגובה: "אנו רואים בחומרה רבה את העובדה שכ-4 שנים לאחר שהחלה החקירה כתב האישום הוגש לבית המשפט ופורסם, מבלי שמרשנו קיבל אותו קודם לעיונו. לגופו של עניין, מחומר החקירה עולה בבירור כי מרשנו פעל בהתאם להנחיות ולהוראות הממונה עליו, ללא כל כוונה פלילית. אנו סמוכים ובטוחים כי הדברים יתבררו ויתבהרו בבית המשפט".