בשנים האחרונות התקיים ויכוח ציבורי בעניין המטרות שהוגדרו במבצעים צבאיים כמו "עמוד ענן" ומלחמת לבנון השנייה, והאם בדיעבד היו אלה מטרות מתאימות. לעומת זאת בתחום הכלכלי, הציבור רואה בדרך כלל כמובן מאליו כל יעד כלכלי שמציבה הממשלה, מבלי לפקפק ביעד או להסתייג ממנו.
הורדה של מחירי הדיור נקבעה כיעד מרכזי של שתי הממשלות האחרונות. זהו יעד קליט, המבטא משאלה של רבים, בעיקר מצד אלה שאינם בעלי דירה. אלא שעם כל ההבנה לכך שמחירי הדיור הממוצעים כיום גבוהים יחסית לעבר וכן בהשוואה בינלאומית, ויש לראות בחיוב הפחתה מסוימת במחירי הדיור, אל לה לממשלה לקבוע יעד של הורדת מחירי דיור, כאשר היא אינה שולטת על חלק גדול מהמשתנים המשפיעים על מחירי הדיור.
נכון יותר היה לקבוע בתחום זה יעד לפיו הממשלה תפעל באמצעים העומדים לרשותה לכך ששוק הדיור (שכירות ובעלות גם יחד) יתפקד היטב, ובמסגרת זאת תפעל להסרת חסמים המונעים התאמה מצד הביקוש ובעיקר מצד ההיצע. בצד ההיצע הממשלה תפעל בין השאר לשיווק קרקעות בהיקף מוגדר, לקידום תוכניות פינוי-בינוי, לפתרון המחסור בכוח אדם בענף ולקידום תשתיות, ופתרונות שכירות בשוק החופשי. כמו כן הממשלה תסייע לאוכלוסיות חלשות.
לא להתחייב
יעדים אלה הם בתחום אחריותה והם ניתנים למדידה. קיימת סבירות גבוהה כי צעדים אלה יתבטאו לאורך זמן בירידת מחירי הדיור, אך אל לממשלה להתחייב לכך. הממשלה יכולה להאיץ שיווקי קרקע אך אינה יכולה להכריח יזמים לבנות עליה אם מסיבה כלשהי אין הם מעוניינים בכך. כמו כן, אם על אף הגדלת ההיצע, מחירי הדיור עודם גבוהים והציבור מסתער על כל דירה פנויה ומוכן לשלם כל מחיר (כתוצאה מהריבית הנמוכה במשק למשל) - כיצד ניתן להלין על הממשלה שהמחירים גבוהים?
הגדרת היעד המתאים יותר בתחום הדיור אינה עניין סמנטי בלבד. הממשלה פועלת באחרונה באופן נמרץ להגדלת היצע הקרקעות והתוכניות המאושרות לבנייה, אך כתוצאה מכך שהתחייבה אל מול הציבור להוריד את מחירי הדיור וככל שחולף הזמן, אלה לא רק שאינם יורדים אלא אף עולים, שתי הממשלות האחרונות נלחצות מכך ופועלות בכיוונים בלתי רצויים ומזיקים. הנה כמה דוגמאות:
* תוכנית "מע"מ אפס" ותוכנית "מחיר למשתכן" אלה תאומים סיאמיים שאינם יוצרים שוק דיור יעיל, אלא דורשים סבסוד כבד מתקציב המדינה, תוך יצירת עיוותים ונזקים לרוב. לעומת זאת, המיזם החברתי החדש "כאן גרים" למגורי סטודנטים בדירות של קשישים היא דוגמא לתוכנית קולעת גם בתחום הדיור.
* הגדלת המיסוי על משקיעים בתחום הדיור (מסי רכישה ומס ייעודי על בעלי מספר דירות) פוגע בשוק השכירות וצפוי לעלות את מחירי השכירות. צעד שגוי זה נובע אך ורק מהדחף להשיג את היעד של הורדת מחירי דירות (לא הובטח לציבור להפחית מחירי השכירות...). אך שוק דיור שמתפקד היטב מחייב לראות בשכירות או בבעלות על דירה מעין כלים שלובים ואין לפגוע באחד על חשבון השני. מלאך שישקיף מהשמיים לא יבין כיצד מצד אחד הממשלה מקימה חברה ממשלתית ("דירה להשכיר") לצורך קידום פתרונות שכירות, ובאותה עת ממש מנסה להדיר מהשוק משקיעים שכל חטאם בכך שרכשו דירות לצורך השכרתן לאחרים.
* יעד מוצהר של הממשלה להורדת מחירים, דווקא מרתיע יזמים וקבלנים להתחיל בבניית דירות חדשות, בניגוד לרצון הממשלה להגדיל את הצע הדירות.
הציבור בוגר ויבין היטב אם הממשלה תציג בפניו את הטעות שנעשתה בקביעת היעד בתחום הדיור ותודיע על הפסקת כל צעד שאינו תורם לשוק דיור בריא. או אז לא נופתע אם מבלי משים - מחירי הדיור גם ירדו.
הכותב הוא לשעבר הממונה על התקציבים באוצר
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
