אנחנו בתוך אסון

להכריז מצב חירום בכבישים: צריך עוד שוטרי תנועה, ניידות ומצלמות אכיפה

תאונת דרכים. "אנחנו צריכים להתמודד בליגה שלנו" / צילום: איל יצהר
תאונת דרכים. "אנחנו צריכים להתמודד בליגה שלנו" / צילום: איל יצהר

כמה דם יישפך עד שנתעשת? חפים מפשע שיכולים להיות אני, אתה, את או הוא, עד שנעצור ונבין שאנחנו בתוך אסון כבד ביותר, שנסתר מעינינו רק מפני שאת מכותיו הוא מנחית על כל משפחה לעצמה ולנפשה?

יו"ר ועדת הכלכלה איתן כבל הצטרף בשבוע שעבר לקריאה שלי לראש הממשלה מהחודשים האחרונים, להתערב במחדל הקטל בדרכים. הוא עשה זאת לאחר שעות רבות שלמד את הנושא והבין כי יש צורך בהפניית משאבים להצלת חיים בכבישים והדבר יתאפשר רק עם ראש הממשלה יטיל את כובד משקלו כפי שעשה בתקופת פיגועי הטרור.

השר האחראי לבטיחות בדרכים טען בבוקר כי הפתרון הוא בהקמת ועדת שרים לענייני בטיחות בדרכים שבראשה יעמוד ראש הממשלה, אבל בערב ועדה כזו כבר הפכה לוועדת מנכל"ים.

אולי השר כבר שכח אבל הוא עמד בראש ועדה דומה שתפקידה היה להתוות את המדיניות במלחמה בקטל בכבישים לאחד בין כל הגורמים העוסקים בנושא החשוב. אבל מה? הוועדה הזו מצאה זמן להתכנס רק שלוש פעמים בארבע שנים ולקבל החלטה בודדת לטובת שלום הציבור. אז מה עכשיו, עוד ועדה? עוד זמן שמתבזבז בזמן שבכל יום בממוצע נהרג אדם בתאונות דרכים?

קיץ 2016 ייזכר לדיראון עולם כקיץ קטלני באורח כמעט חסר תקדים. ניתוח הנתונים שעשינו בעמותת אור ירוק, מעלה שבחודשים יוני ויולי נרשמה עלייה של כ-25% במספר ההרוגים בהשוואה לחודשים המקבילים אשתקד: 70 בני אדם לעומת 54 בני אדם שנהרגו בחודשים המקבילים בשנה שעברה. חודש אוגוסט, למרבה הזוועה, אינו מראה סימנים של שיפור. למעט קיץ 2008, אז נהרגו שלושה אזרחים יותר מאשר בקיץ זה, אנו בעיצומו של הקיץ הקטלני ביותר בעשור האחרון. כבישי ישראל הפכו לשדות קטל, פשוטו כמשמעו.

פניו של האסון: בכל חודש נהרג בממוצע רוכב אופניים בתאונת דרכים. כמעט בכל שבוע בממוצע נהרג רוכב אופנוע בתאונת דרכים, בכל שבועיים בממוצע נהרג ילד (0-14) בתאונת דרכים, כמעט שני קשישים בממוצע נהרגים בכל שבוע בתאונת דרכים.

לממשלה יש שיטה: היא מטילה את האחריות לתאונות על הנהגים העבריינים, הנרדמים, המסמסים, או הנוהגים במהירות מופרזת. קמפיין שלם, תחת הסלוגן "בחייך, אתה הנהג אתה האחראי", הוקדש להתנערות הממשלה מהאחריות להפקרות השערורייתית של ההזנחה הפושעת של המאבק בקטל בדרכים.

מדינות המערב הפנימו שהאחריות למאבק בתאונות אינה מוטלת על הנהג, אלא עליהן עצמן. הן נטלו על עצמן את האחריות, הן מסיטות משאבים ותקציבים, מיישמות תוכנית לאומית לבטיחות בדרכים וסופרות ירידה של עשרות אחוזים במספרי ההרוגים שלהם.

אצלנו המצב הפוך. המדינה מתנערת מאחריות, מקצצת תקציבים ומרוקנת מכל חלבה ודמה את התוכנית הלאומית למאבק בתאונות, על יישומה התחייבה ואותה חוקקה כחוק. כישלון המאבק בתאונות הדרכים כה גדול, עד שהוא מציב את ישראל במקום האחד לפני אחרון בשינוי מדד ההרוגים ביחס למדינות אירופה. רק קפריסין "לפנינו".

עלינו להכריז על מצב חירום בכבישים, ולהתייחס לסוגיה בהתאם. הממשלה חייבת להפנות באופן מיידי שוטרים נוספים לאגף התנועה במשטרה, שבמשך השנים רוקן מכוח האדם שבו. בין שיהיו אלה הסטות פנימיות בתוך המשטרה ובין שיהיו אלה מגויסים חדשים. עלינו להוסיף מיד 200 ניידות תנועה שחסרות למצבת הכוח של האגף ועלינו להציב מיד עוד 100 מצלמות אכיפה בצמתים וקטעי דרך מסוכנים ומרובי תאונות.

הגיע הזמן להפסיק עם הדיבורים וועדות הסרק. המשימה פשוטה ברורה וידועה לכולם, היא גם לא עולה הרבה כסף אבל תציל את חייהם של ישראלים רבים.

הכותב הוא מנכ"ל עמותת אור ירוק

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988