תעשיית המזון נערכת לעתיד: "שינוי דרמטי בייצור ובאיכות"

הטכנולוגיות שמאחורי פיתוח המזון עומדות בפני אתגרים גדלים והולכים ■ תוכנית Tech for Good food שתושק החודש נועדה לסייע ליזמים שמפתחים את הטכנולוגיות הללו לספק לצרכנים תזונה בריאה יותר

נגה שוורץ משולם, מנהלת תחום הבריאות בתנובה / צילום: יחצ
נגה שוורץ משולם, מנהלת תחום הבריאות בתנובה / צילום: יחצ

בשנים האחרונות ניצבת תעשיית המזון בפני אתגרים רבים. השמנת יתר - והמחלות הנלוות לה ולהרגלי האכילה של אוכלוסיית העולם המפותח - הביאו עמן צורך הולך וגובר לשינוי במזון ובהרגלי התזונה. המודעות העולה להשפעת התזונה על חיינו ובריאותנו הביאה עמה טרנדים הקוראים להימנעות ממזון מעובד או ממזון מן החי (טבעונות), וההגדרה של מזון בריא מהו - עוברת שינויים רבים ומהירים. במקביל לתהליכים אלו נדרשים ארגוני המזון לספק מזון רב יותר לאוכלוסייה גדולה יותר, צפופה יותר, ובעלת דרישות להתאמה אישית יותר של המזון.

ב-18 בספטמבר תושק התוכנית Tech for Good food, תוכנית רב-שנתית לתמיכה ביזמים בתחום ה-food-tech, שהנה יוזמה משותפת של חברת תנובה ושל חברת Tech for Good. במסגרת התוכנית המשותפת TechforGood food מוצע ליזמים שיש להם תשוקה למציאת פתרונות יצירתיים בתחום הרכיבים והתהליכים בייצור המזון ליווי מקצועי, במטרה לספק לצרכנים תזונה בריאה יותר. התוכנית מציעה ליזמים בשלבי בשלות שונים: אקסלרטור למיזמים בשלים - המחזור השלישי כבר יצא לדרך; האקתונים למיזמים בתחילת דרכם; מפגשי מומחים בתחומי התזונה, הטכנולוגיה והיזמות וליווי מקצועי של מומחי תנובה בעיקר בתחומי התזונה והטכנולוגיה.

לדברי נגה שורץ משולם, מנהלת תחום הבריאות בתנובה: "במסגרת התוכנית Tech for good food אנו בתנובה פותחים את דלתותינו ומעניקים ליזמים בשלבי בשלות שונים ליווי מקצועי של מומחי תנובה במיוחד בתחומי הטכנולוגיה של מזון ותזונה. תעשיית המזון עומדת בפני לא מעט אתגרים ומצד שני יש כיום קצב פיתוח טכנולוגי מהיר וחדשני שיכול להציע פתרונות למגוון האתגרים. זהו הבסיס להתפתחות תחום ה-Food Tech שאנו מאמינים שילך ויתפתח בשנים הקרובות".

"אנו בתנובה פועלים במסגרת תוכנית המצפן התזונתי לשיפור תזונתי מתמיד של מוצרינו, עם דגש על הפחתת סוכר ומלח, שצריכה עודפת שלהם גורמת לתחלואה ולהשמנה. מאז השקת התוכנית ב-2013 הפחתנו ממגוון מוצרינו 82 טונות מלח ו-989 טונות סוכר, שהם 4 מיליארד קלוריות. אנו מחפשים יזמים שיכולים לסייע במציאת פתרונות יצירתיים בתחום הרכיבים והתהליכים בייצור מזון במטרה לספק לצרכנים תזונה בריאה יותר".

גיוסי שיא לסטארט-אפים בתחום ה-FoodTech

לדברי עומרי בורל, שותפה ב-Tech For Good: "אכן, ניתן לראות בשנים האחרונות גידול משמעותי במספר הסטארט-אפים המפתחים פתרונות חדשניים בעולם המזון. רבים מהסטארט-אפים שואפים לתת מענה לביקוש למזון בריא יותר, לשרשרת אספקה החותכת הרבה מהמתווכים בין החקלאי לצרכן, ולצורכי התפוקה המוגברת של עולם החקלאות".

מנתונים שפורסמו על-ידי CBInsights, בשנת 2015 גייסו סטארט-אפים בתחום ה-FoodTech סכום שיא של 5.7 מיליארד דולר, המשקף עלייה של 152% מהשנה הקודמת, ולדברי בורל, "בהסתכלות לטווח ארוך - הצורך בשינויים האדירים הנדרשים בתעשייה החקלאית, בשרשראות האספקה, בתהליכי ייצור המזון ובחומרי הגלם והרכיבים למזון - ניתן לפתרון רק באמצעות חדשנות טכנולוגית.

"חידושים טכנולוגיים יכולים לספק לתעשיית המזון את הפתרונות שייצרו שינוי משמעותי באופן מהיר, ובעיקר - כזה המתאים לשווקים המוניים, חוצי גבולות של מדינות ויבשות. ביכולתם להוזיל עלויות ייצור, שינוע או שיווק של מוצרים. מעבר לכך, רבים מהסטארט-אפים בתחום מדגישים את הפחתת ההשפעה השלילית על הסביבה, ואף את היתרונות החברתיים והסביבתיים שהמוצר או השירות מספק".

לדוגמה, חברת Flying Spark הישראלית המפיקה חלבונים מזחלי זבובים, או חברת Impossible Foods המפתחת מזונות דמויי בשר וחלב ממקורות צמחיים - מדגישות גם את השפעתם החיובית בשל הפחתת סבל החיות והנזקים הסביבתיים שגידולן מייצר לסביבה.

עם זאת מדגישה בורל, כי "התחרות הקשה, ועלויות הלוגיסטיקה והתלות בגורמים חיצוניים כמו חקלאים וספקים מקשות מאוד על התפתחותם של סטארט-אפים כאלו". דוגמה לכך היא Farmigo, סטארט-אפ המספק לתושבי הפרברים האמריקאיים את האפשרות לרכוש ביחד מזון אורגני איכותי ישירות מהחקלאים, אשר הוקם על-ידי שני ישראלים, בנצי רונן ויוסי פיק ב-2009. ביולי השנה, הודיעה החברה כי תסגור את שירותי המשלוחים שהשיקה פחות משנה לפני כן, לאחר גיוס של 16 מיליון דולר (החברה גייסה עד כה 26 מיליון דולר).

 

לא פשוט להסיט לפיתוח חדשנות

לצד תעשיית הסטארט-אפים ההולכת וגדלה, עומדים ענקי תעשיית המזון. ארגונים אלו שייכים לתעשייה המסורתית יותר, מה גם שכספינות ענק - הסטתם לפיתוח חדשנות אינה פשוטה. הפוטנציאל בחיבור בין הפלטפורמות האדירות, הידע והמקצועיות, וכן העוצמה הקיימת של תאגידי המזון, לבין הסטארט-אפים החדשניים הזקוקים למשענת חזקה על מנת לממש את הפתרון החדשני שלהם - הוא אדיר.

לדברי בורל, "תאגידים סובלים בשנים האחרונות מפגיעה בתדמיתם בציבור, וישנה ציניות לא מעטה באשר לצעדים שמגיעים מכיוונם ליצירת השפעה חברתית חיובית (בדרך כלל דרך מחלקות האחריות התאגידית החברתית, תרומות והתנדבות עובדים). אך ישנה אפשרות אחרת - שבמסגרתה, תאגידים ירתמו את הידע המקצועי של אנשיהם, את המידע, המכשור והתשתיות שלהם, את יכולות השיווק ועוצמת המותג, אותם משאבים עליהם נשענת הצלחתם האדירה - לטובת הטמעה והפצה של פתרונות טכנולוגיים בעלי השפעה חברתית חיובית בעולם המזון".

כדוגמה היא נותנת את חברת Valiber שמפתחת שפה וסקאלה המאפשרת לבחון טעמים ולמדוד מתיקות, מליחות וכד' של משקאות. היכולת לשקף באופן מספרי, אחיד וברור את מתיקותו של משקה ומהווה אבן דרך להתפתחות המודעות והשיח, ובהמשך - להפחתת צריכת המתוק. גם חברת Consumer Physics, אשר פיתחה את Scio, שבעזרתו ניתן לסרוק מזונות ולקבל מידע על אודות הרכיבים הכימיים שלהם - כך שנוכל לדעת בדיוק מה אנחנו מכניסים לגוף.

לסיום אומרת השותפה ב-Tech For Good, "כאשר היכולת לייצר השפעה חברתית חיובית מחוברת לליבת העשייה העסקית, והאינטרס החברתי משולב עם אינטרס עסקי - נוצר מצב שבו כל הצדדים מנצחים. התשתיות של תאגידי המזון יכולות להוות את קרש הקפיצה הנכון לסטארט-אפים, אשר יספקו את הטכנולוגיות החדשניות שייצרו שינוי דרמטי בייצור, באיכות ובאספקת המזון שלנו - והצרכנים הם שירוויחו בריאות והנאה מהמזון שהם צורכים".

צרו איתנו קשר *5988