האוזר: "מחלקת החקירות שלנו היא המסתערבים של שוק ההון"

מג'קי בן-זקן ועד נוחי דנקנר - פרופ' שמואל האוזר, יו"ר רשות ניירות ערך, הודף את הטענות לפופוליזם ומודה כי לא רק האכיפה השתכללה, אלא גם המשקיעים ■ ראיון

שמואל האוזר / צילום: איל יצהר
שמואל האוזר / צילום: איל יצהר

בין אם זה גזר הדין המהדהד של ג'קי בן-זקן ואיתן אלדר, שנידונו שניהם לשלוש שנות מאסר (והשבוע קוצר עונשם במעט בעקבות ערעור לבית המשפט העליון, אולם הקנס שישלמו הוגדל בצורה משמעותית); בין אם ההרשעה בהרצת מניות אי.די.בי של נוחי דנקנר, שעונשו עוד לא נגזר, אבל הטון הנחרץ בדבריו של השופט חאלד כבוב שהרשיע אותו, מרמז לא מעט לאן ייטו פני הדברים - ובין אם מקרים רבים אחרים, "אין ספק שבארבע השנים האחרונות יש עלייה ברמת הענישה בכל התיקים", אומר בסיפוק יו"ר רשות ניירות ערך, פרופ' שמואל האוזר, בראיון מיוחד ל-G. "גם בתחום הרצת מניות, וגם בשימוש במידע פנים ועבירות שונות על חוקי ניירות ערך. הדבר הזה בא לידי ביטוי בתיק של מנופים וגם - לפי המסתמן - בתיק של אי.די.בי ובתיקים אחרים".

רף חדש של מינימום סובלנות לעבירות המתוחכמות של לובשי החליפות במכוניות הפאר, והאוזר נותן קרדיט רב על השינוי להקמת בית המשפט הכלכלי ב-2010, עם שופטים שהתמקצעו בתחום הכלכלי ומבינים את העבירות לפרטי-פרטים. "השופטים בבית המשפט הכלכלי", הוא אומר, "קובעים נורמות התנהלות מוקפדת יותר, מתוך הבנה גדולה יותר - ראייה של טובת שוק ההון והבנת ההשלכות הרוחביות של עבירות מהסוג הזה".

- מה משרתת הכבדת האכיפה מצדכם והכבדת הענישה מצד בית המשפט?

"בראש ובראשונה להרתיע. הרי רוב שוק ההון מתנהג בצורה הגונה, וכשבאים עשבים שוטים ועושים עבירות בניירות ערך, זה פוגע באמון בשוק כולו. זו הסיבה שאני מייחס חשיבות כל-כך גדולה לאכיפה: שיבינו שיש לעבירות האלה סיכוי מאוד גבוה להתגלות, ושכאשר הן מתגלות, המערכת יודעת לטפל בהן ולהעניש, וברמת ענישה גבוהה".

- ואין כאן איזו חשיבה שציבור המשקיעים - וכולנו בדרך מסוימת ציבור משקיעים, דרך החסכונות שלנו - רוצה לראות שהם נענשים בחומרה?

"אני חושב שציבור המשקיעים רוצה לראות שוק שיש לו אמון בו. המשקיעים מעוניינים להשקיע בשוק הגון, וזו המטרה. אני מאמין שהעבודה של רשות ניירות ערך, יש לה תרומה עצומה בהיבט הזה".

- עורכי הדין של הנאשמים בעבירות הללו נוהגים לטעון שיש אלמנט פופוליסטי, של רצון להראות כמה אנחנו מחמירים עם אלה שהפכו היום למאוד לא פופולריים.

"אני באמת לא חושב שזה נכון. העניין נבדק בצורה מאוד רצינית. המערכות הממוחשבות שלנו הן נטולות שמות. למשל, בתיק של אי.די.בי, כאשר עלתה פעילות חשודה על-ידי המערכת הממוחשבת, לא ידענו כלל את שמות האנשים המעורבים, וגם חוקית אסור לנו לדעת את השמות לפני שבית המשפט נתן אישור לכך. אנחנו רודפים אחרי עבירות, לא אחרי אנשים".

- והשופטים? הם לא מושפעים מהאווירה הציבורית בתחום?

"לא הרגשתי שזה אי פעם היה שיקול, ואני לא רואה את זה אצל השופטים. כל שנה יש לנו עשרה תיקים במישור הפלילי ועשרה בהליך מינהלי. אנשים אוהבים לדבר על השמות שהם מכירים, אבל יש המון עבירות של אנשים פחות מוכרים, שמקבלים בדיוק את אותה מערכת אכיפה".

לוחות הזמנים מתקצרים

אין זה סוד שרשות ניירות ערך, תחת האוזר, שמה בשנים האחרונות דגש על אכיפה. "השקענו הרבה במערכות ממוחשבות, בהאזנות סתר (שתרמו משמעותית בהרשעתו של בן-זקן למשל) ובכלים נוספים", הוא מפרט. "היכולת שלנו להביא לפתחה של הפרקליטות מסכת ראיות טובה ומגובשת גברה. יש לנו מחלקת חקירות שהיא ממש יחידת המסתערבים של שוק ההון, עם אנשים מאוד מיומנים, בעלי יכולות טכנולוגיות גבוהות ויכולת להביא שותפים לחקירה מחו"ל.

"בנוסף, שינינו את מארג האכיפה. מאז 2012 יש לנו הליך מינהלי פנימי - מותב, ועדת אכיפה מינהלית (בראשות השופט בדימוס זאב המר ועם השופטת בדימוס ברכה אופיר תום, לצד חברים נוספים) וזה כשלעצמו הכפיל את מספר התיקים שאנחנו פועלים בהם. שם התהליכים מסתיימים בתוך פחות משנה. לצד זה, בית המשפט הכלכלי צמצם את לוחות הזמנים, ומשפטים שארכו קודם שבע עד עשר שנים, מסתיימים תוך שלוש-ארבע שנים. לכן רואים ושומעים על הרבה יותר הרשעות".

- יותר הרשעות עם עונשים יותר חמורים.

"אני הייתי מייחס זאת גם לכך שהתיקים מגיעים לבית המשפט עם מסכת ראיות יותר משמעותית, וצריך לזכור גם את עבודתה המקצועית של מחלקת ניירות ערך בפרקליטות, וגם את השופטים שמבינים טוב יותר את העבירות - אבל גם לכך ששוק ההון קפץ מדרגה. ישנם משקיעים שקופצים מדרגה בעבירות שהם עושים".

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988