הוא הפסיד

בעימות האחרון, ניחוח התאבדותו הפוליטית של טראמפ היה תלוי באוויר

קלינטון וטראמפ בעימות הטלוויזיוני/ צילום: רויטרס
קלינטון וטראמפ בעימות הטלוויזיוני/ צילום: רויטרס

גם בקני-המידה המורכבים והלא חזויים של התנהגותו הפומבית, דונלד טראמפ עשה לפנות בוקר (שעון ישראל) משהו הרסני במיוחד: הוא סירב, פעם אחר פעם, להתחייב שיקבל את תוצאות הבחירות לנשיאות ארה"ב ב-8 בנובמבר. הוא הזיק במידה כזאת לעניינו, עד שניחוח של התאבדות פוליטית היה תלוי באוויר.

עימות הטלוויזיה בינו לבין הילארי קלינטון נטה עד אותו הרגע לטובתו. הנטייה לא הייתה דרמטית. הוא לא הנחית את הנוק-אאוט המיוחל. הילארי קלינטון עמדה איתנה על רגליה והייתה עניינית ושוטפת. אבל הרגע ההוא הכריע את כף העימות - ואולי גם הכריע את כף הבחירות.

לא קשה להבחין באירוניה: הסירוב להקדים ולהכיר בתוצאות עומד לקבוע את התוצאות. זה נשמע כמעט כמו חוק חדש במדעי הטבע. אבל טראמפ חזר ועשה מה שהרבה כל כך לעשות בחודשיים וחצי האחרונים: לשמוט את הקרקע מתחת לרגליו שלו באקט חסר פשר של הקנטה ושל הסחת דעת.

כאשר מנחה העימות, כריס וואלאס מרשת פוקס ניוז, חזר ושאל אותו אם יכבד את התוצאות, טראמפ הישיר מבט, והכריז: "אני אשאיר אותך במתח" (http://tinyurl.com/trump-suspense). כמעט היה אפשר לשמוע את קול יציאת הרוח ממפרשי מועמדותו. מלחמת טראמפ נגד "התקינות הפוליטית" העמידה אותו הפעם נגד עצם הליכיה של הדמוקרטיה האמריקאית.

הילארי קלינטון מיהרה לאסוף את שבריו. נכונותם של מועמדים פוליטיים לקבל עליהם את דין הבוחר, אמרה המועמדת הדמוקרטית, "היא זו ההופכת את אמריקה לגדולה". זה היה רמז לא כל כך דק להתחייבותו החגיגית של טראמפ "להחזיר את גדולתה" של אמריקה כמקדם.

נזכרים בנובמבר 2000

מליצי היושר של טראמפ ברשתות הטלוויזיה השתדלו לתקן את הרושם. הם קראו כנראה מאותה רשימת נושאים עצמה, ה-Talking Points, הלוא היא נשמתה של תרבות הסחריר (ספין). הם הזכירו, וחזרו והזכירו, שלפני 16 שנה סירב הדמוקרט אל גור להודות בתבוסתו לג'ורג' בוש הבן, במוצאי יום הבחירות לנשיאות, בנובמבר 2000.

לא היה קשה להפריך את ההשוואה. אל גור לא הקדים להודיע, שיסרב להכיר בתוצאות. הוא אמנם סירב להודות בתבוסה, אבל זה היה מפני שממשלת פלורידה ציוותה על מניין חוזר של 6 מיליון קולות בגלל ההפרש הזעיר 537 קולות. משבר הספירה בפלורידה התארך מאוד, כמעט 5 שבועות.

בתשובתו של טראמפ לוואלאס היה משהו פוחז ומתחכם, כמעט לא מבוגר. "אני אשאיר אותך במתח" אינה תשובה יאה לשאלה כל כך מהותית ורצינית. עצם הצורך להציג את השאלה מעיד על רצינותה. קשה להיזכר אימתי מועמד לנשיאות בארה"ב הכריז, שהבחירות הן "זיוף אחד גדול"; ש"הם" עומדים "לזייף את הבחירות בתחנות הקלפי עצמן"; ש"מיליון וחצי אנשים מתים" עומדים להצביע נגדו. כך נהגו לדבר ברפובליקות בננה, לפני שהבחירות הפכו למלחמת אזרחים. חשדות כאלה מופרחים בארצות ללא בתי משפט עצמאיים.

"בדיחה גסה"

לא רק מבקריו הקבועים של טראמפ קיבלו את הכרזותיו בחומרה, אלא גם רבים מתומכיו הרפובליקאים. בשיטה האמריקאית, הפיקוח על תקינות הבחירות נמצא בתחום השיפוט של כל אחת מן המדינות האינדיבידואליות, באמצעות זה המכונה 'מזכיר המדינה' (ב-47 מ-50 המדינות). זו בדרך כלל כהונה פוליטית נבחרת. רוב מזכירי המדינות הם רפובליקאים. הם דחו בתוקף את האשמות טראמפ. המושל הרפובליקאי של מדינת אוהיו קרא להאשמות האלה "בדיחה גסה" (או "בדיחה שמנה גדולה", בתרגום מילולי).

רפובליקאים ספקו כפיים. טראמפ חזר לסורו: חזר והסיח את הדעת מנושאי הליבה, חזר והתכחש לכללי ההתנהגות הבסיסיים ביותר בדמוקרטיה מערבית מפותחת, וחזר ואושש את הספק בהתאמתו הטמפרמנטלית לכהונת הנשיא. שורה של בכירים במחנהו ניסו לשכך את המחלוקת. המועמד לסגן נשיא מייק פנס, מנהלת מטה הבחירות של טראמפ קליאן קונוויי, אפילו בתו איוואנקה הכריזו ערב העימות, שאין מה לדאוג: הבחירות לא יזויפו, וטראמפ יכיר בתוצאותיהן. ובכן, הם לא דיברו בשמו - לא בפעם הראשונה.

במו פיו ובמו ידיו דונלד טראמפ ניסח את הכותרת הבלתי רצויה ביותר מבחינתו. היא התנוססה כמעט בכל אתר חדשות ברשת, כולל פוקס ניוז האוהדת. השאלה העיקרית בסוף הוויכוח לא נגעה אפוא לתוכנו. היא הייתה מה פחות או יותר מתרחש במוחו של האיש הזה, ומדוע הוא יוצא מגדרו להזיק לעצמו.

פרשנית ברשת הרדיו הציבורית NPR הציעה אתמול למאזיניה לתקתק את המילים הבאות בשורת החיפוש של גוגל, Is Donald Trump Trying, "האם דונלד טראמפ מנסה". מנוע החיפוש יציע מיד את ההשלמה הבאה: to lose the election, "להפסיד בבחירות בכוונה?"

גברים רעים, אישה מרושעת

עוד שתי מעידות העיבו על הופעת טראמפ:

סמוך לתחילת העימות, כאשר דיבר על תוכניותיו "לכונן גבול אמיתי" בין ארה"ב למקסיקו, הוא הבטיח להיפטר מכל ה"hombres הרעים". השימוש שלו במילה הספרדית, שפירושה "גברים", פורש מיד כעלבון קיבוצי לגברים ממוצא לטינו-אמריקאי. יועציו כנראה תלשו את שערותיהם. מנהלת מסע הבחירות שלו הודתה, שהוא לא שעה לעצת עוזריו להימנע משימוש הלשון הזה. ללא צורך וללא כוונה, טראמפ אולי העניק סיבה לגברים היספאניים אדישים להגיע לקלפי בעוד 19 יום, כדי להצביע נגדו. מלכתחילה הוא רצה לתת להם סיבות להישאר בבית.

סמוך לסוף העימות, בשעה שקלינטון השיבה על שאלה בענייני תקציב, טראמפ רכן אל מיקרופונו והכריז, "איזו אישה מרושעת!" (What a nasty woman). תומכיו המושבעים הריעו, אבל כדי לנצח הוא זקוק לתוספת ניכרת של תומכים לא מושבעים, בייחוד נשים רפובליקאיות שפנו לו עורף בהמוניהן. ההערה הזו, ולשון הגוף שליוותה אותה, אישרה את המוניטין המיזוגניים שלו, והבטיחה את מה שמכנים "פער המגדרים". הסקרים האחרונים מראים שלקלינטון יש יתרון של 20% ויותר בין נשים.

"הוא השתנק"

הסקרים אינם מעניקים עוד סיכוי של ממש לטראמפ. הדגם הסטטיסטי של huffingtonpost.com מעמיד את סיכויי ניצחונו על 4.5%. השאלות על פשר התנהגותו נוטשות אפוא בהדרגה את תחומי הפוליטיקה, ועוברות אל תחומי הפסיכולוגיה.

משקיף פוליטי מנוסה, ג'רי סאייב, כותב הבוקר ב"וול סטריט ג'ורנל", שבעימות הזה, כמו בקודמיו, קלינטון "השליכה פתיונות" לעבר טראמפ, כדי להוציא אותו מכליו. הוא לא התפתה עד הרגע, שבו קלינטון לגלגה על מסעו אל נשיא מקסיקו, בחודש אוגוסט. טראמפ לא העז לחזור באוזני מארחו על התרברבותו שהוא, טראמפ, יבנה "חומה" לאורך הגבול המשותף, אבל "מקסיקו תשלם" תמורתה. "הוא השתנק", אמרה קלינטון על טראמפ.

רק זה היה חסר לטראמפ. לדעת סאייב, מאותה הנקודה ואילך טראמפ ויתר על משמעת ועל כיוון, ויצא לסדרה לא מוצלחת של התקפות נגד. זו נקודת התורפה של מועמדותו: הקלות שבה ניתן לערער את שיווי משקלו. איש עדיין לא הצליח לערער את שיווי משקלה.

אחד מסקרי דעת הקהל הבולטים של השבוע הראה, כי התפלגות התמיכה בקלינטון ובטראמפ חזרה בדיוק אל רמתה מחודש ינואר.

זה נתון הראוי ללימוד. אם לאחר כל מה שראינו ושמענו בעשרת החודשים האחרונים אנחנו חוזרים אל המקום שבו עמדנו מלכתחילה, צריך להודות שאמריקה שילמה מחיר גבוה מאוד, אולי גבוה מדי, על שיעור האזרחות הלא מצודד הזה.

■ רשימות קודמות ב-yoavkarny.com. ציוצים (באנגלית) ב-twitter.com/YoavKarny

צרו איתנו קשר *5988