כיל תשלם יותר מ-200 מ' ש' בגין הצמדה וריבית על התמלוגים

הכרעת הבוררים מקבלת במלואה את אופן החישוב שהציעה המדינה בנוגע לתמלוגים ממוצרי ים המלח ■ פסק הבוררות התקבל נגד עמדתו של הבורר עו"ד רם כספי

ניצחון מכריע למדינה בהליך הבוררות מול כיל במחלוקת על התמלוגים ממוצרי ים המלח: פסק הבוררות השלישי והסופי בסכסוך בין הצדדים, שניתן אתמול (ד'), קובע את אופן חישוב הריבית וההצמדה שעל חברת מפעלי ים המלח (מי"ה) מקבוצת כיל לשלם למדינה בגין התמלוגים. ההרעה מחייבת את כיל, על-פי חוות-דעת המומחים שהוגשו בהליך, לשלם למדינה יותר מ-200 מיליון שקל, בנוסף לסכומים שכבר נפסקו נגדה בהליכי הבוררות הקודמים. 

הכרעת הבוררים מקבלת במלואה את אופן החישוב שהציעה המדינה באמצעות באי-כוחה - ד"ר גיל אוריון, עו"ד עודד רביבו, עו"ד דורון קול ממשרד פישר בכר חן וול אוריון ושות'. 

החלטת הבוררים מצטרפת לשורה של החלטות שהתקבלו בשנתיים האחרונות לטובת המדינה בתביעת הבוררות שהגיש אגף החשב הכללי בשנת 2011 נגד כיל. עד כה כיל שילמה למדינה סכום של כ-600 מיליון שקל, ועם החלטת הבוררים האחרונה וסוגיות נוספות שהוכרעו לטובת המדינה לפני חודשיים וטרם שולמו הסכום שהמדינה צפויה לקבל מהליך בוררות התמלוגים גבוה מ-850 מיליון שקל.

פסק הבוררות המרכזי בסוגיית התמלוגים ניתן ב-19 במאי 2014, ובמסגרתו נקבע כי כיל חבה בתשלום התמלוגים. לאחר פסק הבוררות הגיע שלב מתן החשבונות, שבו פירטו הצדדים באסמכתאות את הסכום שהמדינה צריכה לקבל מכיל, לטענתן, לאור החבות שנקבעה.

בפסק הבוררות המשלים, שניתן ביוני אשתקד (ושאותו ביקשה כיל לבטל בבית המשפט, אך בקשה נמחקה), קיבלו הבוררים - שופטת העליון בדימוס טובה שטרסברג-כהן ועורכי הדין אלכס הרטמן ורם כספי - את רוב טענות המדינה באשר לאופן חישוב התמלוגים שכיל צריכה לשלם עבור שימוש העבר במינרלים שהיא מפיקה בים המלח ובאתרים אחרים, שהינם משאבי טבע של המדינה.

כיל טענה כי למדינה מגיעים 90 מיליון דולר כתמלוגים משנת 2000 ועד למועד התשלום - דצמבר 2014. אולם, לדעת המדינה, החישוב לא שיקף את מה שנקבע בפסק הבוררות והבוררים נדרשו לפסוק בנוגע לכמה מחלוקות שנפלו בין הצדדים בנוגע לאופן החישוב.

בין היתר נדחתה טענת כיל כי כאשר מופקים מים המלח רק אחוזים בודדים מחומרי הגלם המצויים במוצרי ההמשך שהיא מוכרת, החברה לא צריכה לשלם תמלוגים בגינם. הבוררים קיבלו את טענת המדינה כי על כיל לשלם תמלוגים על כלל מוצרי ההמשך, ללא קשר לשיעור חומר הגלם מהמוצר המופקים מים המלח. 

טענה נוספת של כיל, שנדחתה בפסק הבוררות המשלים, הייתה כי עליה לשלם תמלוגים על מוצרי החברות-הבנות בהתאם לשיעור האחזקה בהן. הבוררים קבעו כי על כיל לשלם את מלוא התמלוגים, ללא קשר להיקף האחזקות.

"משמתקיימת שליטה של כיל בחברות הקונצרן, מחויבת מי"ה לשאת במלוא סכום התמלוגים, ללא קשר למבנה אחזקותיה בהון המניות בחברות הקונצרן", נקבע בפסק הבוררות. 

עוד טענה כיל כי יש להפחית מהתמלוגים הוצאות אנרגיה, הוצאות על טיפול בחומרי גלם ואחסון של חומרי גלם. גם טענה זו נדחתה ברוב קולות של עו"ד הרטמן והשופטת בדימוס שטרסברג-כהן, שקבעו כי ההוצאות הללו אינן מותרות בניכוי. טענה נוספת של כיל שנדחתה על-ידי הבוררים נגעה לסדר החישוב בעניין ההפחתות מהסכום שצריך לשלם עליו תמלוגים. 

בסוגיה אחת התקבלה עמדת כיל: הבוררים קיבלו את טענת החברה כי כאשר היא עורכת העברה של חומר גלם מישראל לסין והייצור נעשה בסין, היא רשאית להתחשב בערך ההובלה בחישוב התמלוגים ולהפחית את הוצאות ההובלה מהתמלוגים. בהמשך לכך, חויבה כיל לשלם למדינה בגין התמלוגים 90 מיליון דולר בפסק הבוררות הראשון, ו-60 מיליון דולר נוספים בפסק הבוררות המשלים. 

לאחר שמחלוקת זו הסתיימה, נותרה בין הצדדים מחלוקת בנוגע לסכום הסופי שכיל צריכה לשלם למדינה כתמלוגים, לאחר חישובי ריבית והצמדה. 

על-פי פסק הבוררות שניתן אתמול, סכומי התמלוגים ששולמו בחסר יומרו לשקלים חדשים לפי השער היציג של הדולר במועד החיוב המקורי. ממועד החיוב המקורי הסכומים יישאו הפרשי הצמדה למדד וריבית כקבוע בחוק פסיקת ריבית והצמדה. הבוררים דחו את טענת כיל כי יש להפחית מהריבית הקבועה בחוק לאור התנהלות המדינה, שבמשך שנים לא דרשה את התמלוגים. 

פסק הבוררות ניתן בדעת הרוב של שופטת בית המשפט העליון בדימוס, טובה שטרסברג-כהן, אליה הצטרף הבורר עו"ד אלכס הרטמן, ובניגוד לעמדת המיעוט שהביע הבורר עו"ד רם כספי, שקבע כי רק 50% מסכומי הקרן ישוערכו בהתאם לחוק פסיקת ריבית והצמדה, ו-50% הנותרים יישארו צמודים לדולר עד למועד הפירעון בפועל. 

אגף החשכ"ל: "הוכחנו שאפשר לגבות חובות גם מהחזקים ביותר"

"הוכחנו שאפשר לגבות חובות גם מהחזקים ביותר", כך אמרו היום גורמים בחשב הכללי בעקבות ההחלטה לטובת המדינה בבוררות כיל. באגף מעריכים כי משמעות ההחלטה היא תוספת של יותר מ-200 מיליון שקל לסכומים ששולמו עד כה למדינה או כ-850 מיליון שקל במצטבר.

באגף העריכו כי סך התקבולים במסגרת בוררות ים המלח יעמוד על מעל מיליארד שקל. הסכום היה עשוי להיות אף גבוה יותר אלמלא דיני ההתיישנות, שמגבילים את היכולת לגבות תשלום בדיעבד עד שנת 2000.

"אגף החשב הכללי הפגין נחישות ועקביות בניהול המאבק על נכסי הציבור וזכויות המדינה", אמרה היום החשבת הכללית, מיכל עבאדי-בויאנג'ו. לדבריה, "במסגרת ניהול התביעה המדינה נעזרה בטובי המומחים בתחום בארץ ובעולם על-מנת להחזיר לציבור את חלקו במשאבי הטבע".

עבאדי-בויאנג'ו הובילה את הליך הבוררות מאז מארס 2011, כשהתברר כי כיל שילמה למדינה תמלוגים בחסר בניגוד לדרישות שטר הזיכיון.

עבאדי-בויאנג'ו התעקשה לשכור לצורך הבוררות מומחים שנחשבים למובילים בעולם - למרות העלות הגבוהה הכרוכה בכך, מתוך ראייה שמדובר במאבק על כסף גדול מול גופים חזקים - ושרק שילוב הכוחות הטובים ביותר יבטיח את ניצחונה של המדינה בבוררות.

מדובר בעורכי הדין אורית סון, אורית קוטב וישראל בלום מפרקליטות המדינה, עורכי הדין ד"ר גיל אוריון, עודד רביבו, ודורון קול ממשרד פישר בכר חן וול אוריון ושות', המומחים הכלכליים פרופ' חיים בן-שחר, פרופ' אשר בלאס ופרופ' לוסיאן בבצ'וק מעבר לעובדי אגף החשב הכללי. 

ח"כ מיקי רוזנטל בתגובה, שעסק בנושא התמלוגים של כיל בסרטו "שיטת השקשוקה" מלפני כ-8 שנים, מסר בתגובה: "מה שהתחיל בסרט 'שיטת השקשוקה' והמשיך בהשמצות ותביעת דיבה של משפחת עופר נגדי, הסתיים היום בניצחון ענק של הציבור על בעלי ההון. אני מברך על פסיקת בוררות ההמשך שתשיב למדינה עוד מאות מליוני שקלים שנגזלו בגניבת התמלוגים מהמדינה". 

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא דין וחשבון?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988