ארגון העיתונאים לבג"ץ: הורה על תחילת שידורי התאגיד ב-1 בינואר

העתירה מוגשת בשעה שהוועדים ברשות השידור, השייכים גם הם להסתדרות, נאבקים על המשך קיומה ■ ביום חמישי אמורה המדינה להגיש את תשובתה לעתירה קודמת שהוגשה בעניין תאגיד השידור

תאגיד השידור כאן לוגו
תאגיד השידור כאן לוגו

עתירה נוספת לבג"ץ בעניין תאגיד השידור הציבורי: ארגון העיתונאים של ההסתדרות, המייצג את עיתונאי התאגיד, עתר היום (א') לבג"ץ, כדי שזה יורה למדינה לאפשר לתאגיד לעלות לשידור כבר ב-1 בינואר 2017. במקביל, מבוקש בעתירה, שהוגשה באמצעות עורכי הדין מורן סבוראי ואמיר בשה, כי בג"ץ יורה למשרדי ראש הממשלה והתקשורת להימנע מ"הניסיון להשפיע על זהות מנהלי ועיתונאי התאגיד".

בעתירה נכתב בין היתר כי התנהלות הממשלה בסוגיה "עולה כדי פגיעה בלתי מידתית ובלתי סבירה בתכליותיו של חוק השידור הציבורי, פגיעה קשה ובלתי מידתית בחופש העיתונות ובתוך כך ביסודותיה של הדמוקרטיה, פגיעה קשה - ואולי גם אנושה - בזכויותיהם האישיות והקיבוציות של ציבור העובדים הן בתאגיד והן ברשות השידור".

העתירה הזאת מצטרפת לעתירה שהוגשה לפני יותר משבוע על-ידי ח"כ איתן כבל, עו"ד אלדד יניב ועמותת "הצלחה", שגם בה נדרש, בין היתר, להורות למדינה להשיב מדוע לא יוכל התאגיד להתחיל בשידוריו כבר ב-1 בינואר 2017 כפי שמאפשר לו החוק.

כזכור, על-פי התיקון לחוק השידור הציבורי שאושר בכנסת בקיץ האחרון, התאגיד אמור לעלות לשידור עד 30 באפריל 2017, כשבאפשרותו להתחיל לשדר כבר ב-1 בינואר אם יודיע על מוכנות 45 יום מראש, ובכפוף לאישור של שרי האוצר והתקשורת.

מועצת תאגיד השידור אכן הגישה בסוף אוקטובר מסמך מוכנות שמעיד לדבריה על כך שהיא מוכנה, אך במשרדי האוצר והתקשורת לא אישרו את העלייה המוקדמת לאוויר.

במכתב שנשלח ליו"ר מועצת התאגיד, גיל עומר, מטעם מנכ"לי שני המשרדים, וצורף לעתירה הראשונה, נכתב כי כדי לאפשר לתאגיד לעלות לשידור נדרשת בדיקה נוספת (מעבר למסמך המוכנות שהועבר). בנוסף, צוין בו גם כי לאחרונה ממילא הוחלט על הקמת צוות בין-משרדי כדי לבחון את סוגיית השידור הציבורי בכללותה.

בינתיים, כידוע, הצוות הבין-משרדי פוזר ללא הסכמות כלשהן, לאחר שנציגי האוצר לא שוכנעו מטענת אנשי משרד ראש הממשלה והתקשורת כי ניתן לבטל את התאגיד ולחזור למתכונת של "רשות שידור משוקמת", שתפעל בעלות של 700 מיליון שקל בשנה.

ניסנקורן - כן או לא?

בהקשר זה, העתירה שהוגשה היום מאירה שוב את התפקיד הכפול שממלא בסיטואציה שנוצרה יו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן. ניסנקורן הוא איש מפתח בכל הנוגע ליכולת להפעיל את רשות השידור במתכונת חסכונית.

על-פי אנשי האוצר, כדי להגיע לרף הנדרש, צריכים עובדי הרשות להסכים לקיצוץ של 30%-40% בשכרם, לפתיחה של ההסכמים הקיבוציים הנוכחיים (ברשות יש כיום 6 ועדים) ולפיטורי מאות עובדים. על פניו, ראשי הוועדים עצמם, שפועלים יחד עם אנשי הליכוד, ח"כ יואב קיש וח"כ דוד ביטן, מוכנים לפשרות הכאובות הללו, אך לפחות באופן רשמי עמדת ההסתדרות בעניין נותרת עמומה.

לפי חלק מהערכות, הסכמה של ניסנקורן לצעדים כה מרחיקי לכת עשויה ליצור "תגובת שרשרת" שתשפיע גם על משאים-ומתנים אחרים שתנהל המדינה מול ועדי עובדים. לכך מצטרפת כמובן העובדה שארגון העיתונאים, שמייצג כאמור את עיתונאי התאגיד והגיש היום את העתירה, פועל אף הוא במסגרת ההסתדרות, והירתמות של ניסנקורן למאמצי עובדי רשות השידור להשאירה בחיים פירושה פגיעה בעיתונאים שמיוצגים על-ידי הארגון וחתומים בתאגיד.

בינתיים נראה כי תאריך היעד הבא שאליו הולכת סאגת התאגיד הוא 1 בדצמבר, אז אמורה המדינה למסור את תשובתה לעתירה של ח"כ כבל ושותפיו. במערכת הפוליטית יש מי שסבורים כי מועד התשובה הזה מייצר לחץ נוסף על נתניהו, שלפחות בשלב זה - לאחר שלא הצליח לשכנע את האוצר כי ניתן לבטל את הקמת התאגיד ללא הגדלת עלויות - נראה כי איבד מעט מהתנופה שלו.