אישום נגד 6 ישראלים שהפעילו רשת בינ"ל להברחת תרופות

לפי החשד, במשך 5 שנים ניהלו 6 ישראלים מיזם עברייני חובק-עולם להברחת תרופות, שהניב להם הכנסות של עשרות מיליוני שקלים, עליהן לא דיווחו ■ מרבית לקוחותיהם, לפי החשד, היו אמריקאים שאינם נהנים מביטוח רפואי מלא

תרופות, משככי כאבים / צילום: רויטרס
תרופות, משככי כאבים / צילום: רויטרס

בשנת 2008 הקימו, לפי החשד, ניסים לסרי, דורון ברבי, זאב כהן ואביתר חיים "עסק" - מערך להברחה, מכירה והפצה בינלאומי של תרופות מרשם לכל דורש. בעצמם, ובאמצעות אחרים מטעמם, שינעו הארבעה והבריחו לכאורה תרופות - שחלקן מחייבות מרשם רופא - מספקים שונים במזרח הרחוק אל עשרות אלפי לקוחות, בעיקר בארה"ב.

המיזם העברייני לכאורה, שכלל מערך מורכב של הפעלת עובדים ומשתתפים במספר מדינות והעברת כספים בהיקפים נכבדים בין מדינות, פעל בשנים 2008-2014 והניב לבעלי "העסק" הכנסות ניכרות בהיקף עשרות מיליוני שקלים, עליהן לא דיווחו לרשויות המס.

במשך כ-5 שנים (לפחות) הכול דפק כמו שעון. כ-50 אלף לקוחות התפתו לרכוש תרופות מ"העסק", והכסף זרם לכיס השותפים. אבל החגיגה נגמרה כשרשות המסים ומשטרת ישראל נכנסו לתמונה.

ביולי השנה עצרו חוקרי יחידת החקירות של מע"מ ירושלים וחוקרי יחידת "יהלום" ברשות המסים, בסיוע שוטרים ובלשים מימ"ר ירושלים וביחד עם יחידת הכלבנים של המכס, את "בעלי העסק", בחשד למעורבות במיזם עברייני חובק-עולם להברחת תרופות, שהניב להם הכנסות של עשרות מיליוני שקלים במשך מספר שנים.

בעת המעצרים תפסו החוקרים רכבי יוקרה, חשבונות בנק ורכוש נוסף של החשודים בסך של כ-9 מיליון שקל, שהמדינה תבקש לחלט.

בשלב זה, כל הפרטים על המיזם העברייני המתוחכם הזה לכאורה הם בגדר חשדות בלבד. אולם, ל"גלובס" נודע כי החקירה הסתיימה זה מכבר, חומר החקירה הועבר למחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה, וזו זימנה לאחרונה את החשודים לשימוע טרם הגשת כתב האישום נגדם.

לחשודים מיוחסות עבירות של קשירת קשר לביצוע פשע, הברחה לפי פקודת המכס והמע"מ, עבירות בתרופות לפי פקודת הרוקחים, קבלת דבר במירמה, אי-דיווח על עסק, העלמת הכנסות והלבנת הון.

לפי החשד, לסרי, ברבי וכהן היו "שותפים עסקיים" למיזם מתחילת הדרך; ואילו חיים הועסק על-ידם כמנהל בכיר והוביל בכך חלק ממעשי העבירה בארץ ובחו"ל.

עוד לפי החשד, אדם נוסף בשם שחר דנגוט הצטרף בהמשך ושימש כאיש רכש ב"מיזם", עמד בקשר מול ספקי תרופות במזרח הרחוק ועסק בהתחשבנויות הכספיות שנגזרו מהבאת התרופות, הפצתן בארה"ב ומכירתן.

דמות מפתח נוספת ב"עסק" המשגשג הייתה רונית לסרי, אשתו של ניסים לסרי, שפעלה לפי החשד למכירת התרופות באמצעות חברת "ז.ר.ד", שבה שימשה כמנכ"לית; וכן פעלה להלבנת ההון שהושג בעבירות לכאורה, באמצעות עסקאות שביצעה כביכול חברת "ז.ר.ד", ובדרך של השקעת כסף בנדל"ן בארה"ב.

רוכשי התרופות שילמו עבור התרופות שהוברחו ונמכרו להם במסגרת המיזם העברייני לכאורה באמצעות כרטיסי אשראי. לפי החשד, סליקת כרטיסי האשראי נעשתה על-ידי חברות סליקה עמן נקשרו החשודים לסרי, ברבי וכהן - רובן חברות זרות שמקום מושבן בחו"ל, ואלה ביצעו את סליקת התשלומים עבור בעלי "העסק" והעבירו גם את הכספים ליעדים שונים בעולם, כפי שהנחו אותם בעלי "העסק".

בעלי "העסק" חשודים כי לא דיווחו לרשויות המס על מקור הכנסותיהם, ורובן של ההכנסות לא דווחו לרשויות כלל. כדי להסתיר את הכסף והרכוש האסור שהניבה להם הפעילות העבריינית, הלבינו לכאורה החשודים את ההון באמצעות העברת כספים לחשבונות בנק שונים בחו"ל ורכישת נכסים בישראל ומחוצה לה.

מערך מתוחכם

הסיפור המלא, והמרתק יש לומר, מתואר בכתב חשדות חמור במיוחד שהועבר לחשודים לאחרונה, ושעל העברתו לחשודים הצהירה הפרקליטות במסגרת הליך משפטי שניהל החשוד כהן להחזרת רכוש בבעלותו שנתפס במסגרת החקירה. כתב החשדות מתפרסם היום (ג') ב"גלובס" באופן בלעדי.

הפרק הדרמטי בסיפור מתחיל דווקא בחקירה. מדובר בחקירה שהחלה כסמויה באמצע 2013, ומהר מאוד הפכה לחקירה חובקת-עולם, שחייבה שיתוף-פעולה של רשויות האכיפה במדינות שונות. במסגרת החקירה פנה צוות פרקליטים מהמחלקה הכלכלית בפרקליטות, המלווה את צוותי החוקרים של רשות המסים, לגופי אכיפה שונים במספר מדינות בבקשות לסיוע ולהמצאת מסמכים.

במקביל, צוות חוקרים, בליווי פרקליטים מהמחלקה הכלכלית בפרקליטות, אף קיים הליכים של חיקור דין בארה"ב ובסלובקיה, שם גבו החוקרים גרסאות ממעורבים מקומיים ונאספו ראיות בסיוען של יחידות משטרה זרות. עוד נעזרו צוותי החוקרים באנשי המחלקה למאבק בפשיעה פרמצבטית באגף לאכיפה ופיקוח במשרד הבריאות, העוסקים בלחימה בתופעת זיוף תרופות והברחתן.

מה שהתגלה לצוותי החקירה הרבים, לפי כתב החשדות, הוא מערך בינלאומי, מתוחכם, שכלל, בין היתר, הקמת חברות בינלאומיות, העסקת עשרות עובדים במדינות שונות, חלוקת עבודה מאורגנת בין חברי המיזם, הקמת פלטפורמה ממוחשבת שאפשרה את הסחר בתרופות וכן הפעלת "מוקד מכירות" ו"שירות לקוחות".

לפי החשד, הוגה הרעיון והמיזם העברייני היה לסרי - שבתקופה המוקדמת להקמת המיזם המשותף עסק במכירת תרופות מרשם באמצעות האינטרנט לרוכשים שונים ברחבי העולם. בהמשך הצטרפו, לפי החשד, ברברי וכהן למיזם העברייני, ומשלב זה השלושה חילקו ביניהם את תחומי הפעילות באופן הבא, לפי החשד: לסרי עסק, בין היתר, בניהול כללי, בהתוויית אסטרטגיית פעולה ובניהול ההתקשרויות הנחוצות; ברבי התמקד בתחום כוח-האדם והמשכורות; וכהן עסק בהיבטים הטכניים מחשוביים וכן בענייני סליקת התשלומים ובהקמת הפלטפורמה הממוחשבת שאפשרה את הסחר בתרופות.

זמן קצר לאחר מכן, לפי החשד, החל החשוד חיים לעסוק בניהול בפועל של העובדים בישראל ובסלובקיה ובהדרכתם לגבי העבודה הנדרשת מהם, ושימש כמנהל מקצועי; ודנגוט, לפי החשד, היה אחראי על הספקה ושילוח של התרופות בפועל מהספקים השונים במזרח הרחוק לרוכשים, ובין היתר עסק גם בהתחשבנויות הכספיות הנגזרות מפעילות זו של המערך.

מוקד מכירות בסלובקיה

לפי כתב החשדות, לצורך הגשמת התוכנית העבריינית הקימו לסרי, ברבי וכהן בשנת 2008 את חברת BCC COMUNICATION בישראל, ובמשרדיה הקימו והפעילו מרכז שיווק ומכירות של תרופות. במשרד הועסקו כ-30-20 עובדים בכל זמן נתון.

"ייעודם המרכזי של העובדים היה יצירת קשר טלפוני עם לקוחות פוטנציאלים בארה"ב ושכנועם לרכוש תרופות מרשם. תפקיד נוסף של עובדי מוקד זה היה פנייה ללקוחות שכבר רכשו תרופות, במטרה למכור להם תרופות נוספות", נכתב בכתב החשדות.

בנוסף, לפי כתב החשדות, החשודים הפעילות באמצעות חברת BCC בישראל מוקד "שירות לקוחות", כאשר מספרי הטלפון של מוקדי המכירות והשירות נשאו קידומות של מנהטן וניו-ג'רזי; בנוסף, החשודים הנחו את עובדי המוקד (שהיו ברובם דוברי אנגלית שפת אם) להזדהות כנציגים של חברה אמריקאית שמשרדיה ומחסניה נמצאים בארה"ב. "מצג-שווא זה יצר אמון אצל הלקוחות האמריקאים, ובאופן זה הצליחו החשודים למכור להם, במירמה, תרופות מרשם", נטען.

בנוסף, הופעלה במשרדי BCC מחלקה שגייסה והפעילה מקדמי מכירות ("אפיליאיטס" או "מקדמי אתרים") של תרופות המרשם באמצעות האינטרנט, כך שאנשים ברחבי העולם שהחזיקו והפעילו אתרי אינטרנט שאליהם יכולים לקוחות להגיע אם הקישו במנועי חיפוש מלים כגון 'תרופות', 'תרופות מרשם', או נקבו בשמות של תרופות מסוימות.

במעלה הדרך, בספטמבר 2009, הקימו החשודים, לפי החשד, מוקד מכירות ושיווק נוסף, בסלובקיה, שהפונקציות שמילא היו זהות בעיקרן לאלה של משרדי BCC בישראל. המוקד בסלובקיה הוקם - לפי החשד - על-מנת להרחיק את הפעילות העבריינית בישראל וגם תוך מחשבה על העלויות התפעוליות הנמוכות של המוקד בסלובקיה וקרבתו לנותני שירות סליקת התשלומים (אנשים וחברות).

על-פי כתב החשדות, בסמוך לאחר תחילת החקירה הגלויה בתיק (באוקטובר 2013), על-מנת למנוע איסוף ראיות נגדם, חיסלו החשודים את פעילותה של BCC בישראל והעבירו את הפעילות במלואה למוקד בסלובקיה.

פיזור הכנסות

מכתב החשדות עולה כי החשודים הפעילו את המערך העברייני במשך מספר שנים, כאשר המחזור הכספי הסתכם לכדי עשרות מיליוני שקלים, וההכנסות "פוזרו" על-ידי החשודים לחשבונות שונים ברחבי העולם שהיו בשליטתם, או שהועברו כתשלום שכר לגורמים שונים, כגון ספקי התרופות במזרח הרחוק, נותני שירותי הסליקה ומקדמי אתרים.

לסרי - נטען בכתב החשדות - זכה לנתחים שמנים משלל מכירת התרופות, וכספים עבורו הועברו הן לחשבון בנק בהונג-קונג של חברות שבשליטתו והן לחשבונה הקפריסאי של חברה אחרת שבבעלותו; לפי החשד, ברבי וכהן קיבלו אף הם נתחים משמעותיים ישירות לחשבון הבנק הקפריסאי של חברה שהוקמה באי ונשלטה על-ידי השניים; עוד נטען כי חיים ודנגוט קיבלו שכר עבודה, ולא נתח מההכנסות.

לפי החשד, כחלק משינוע הכספים והסוואתם, באחד המקרים קיבלה רונית לסרי ישירות לחשבונה הפרטי שבבנק הפועלים בכוכב-יאיר סך 206.5 אלף דולר, שמקורם במכירת תרופות, שהועברו על-ידי בעלה ניסים לסרי למקורביו בארה"ב, ושהושבו לישראל כשהם מדווחים כהחזר הלוואה.

בנוסף, לפי החשד, סכום של למעלה מ-13 מיליון שקל הועבר מסלובקיה לחשבונה של חברת BCC בישראל, וסכום של כמה מיליונים נוספים הועבר לישראל מחברה אחת בבעלות החשודים - ונרשמו בספריה של BCC. זאת, כשכר אותו קיבלה החברה בגין שירותי ייעוץ שהעניקה לסלובקים.

"החשודים ידעו כי התרופות עלולות לגרום לנזק בריאותי ממשי"

כשמתוודעים לרשימת התרופות אותם הפיצו החשודים לכאורה לחולים ולצרכנים בארה"ב, מצטיירת תמונה עגומה של העמדתם של עשרות אלפי הרוכשים בסכנת חיים של ממש. בין היתר נמכרו תרופות לטיפול באין-אונות, כדורי שינה, תרופות נגד חרדה, תרופות להרפיית שרירים, משככי כאבים מסוגים שונים, תרופות אנטיביוטיות, תרופות למחלות לב, תרופות הורמונליות לנשים, תרופות פסיכיאטריות, תרופות לאסטמה ולבעיות לחץ דם, תרופות למחלת הסרטן ועוד.

"החשודים ידעו כי התרופות אותן הן מוכרים עלולות לגרום לנזק בריאותי ממשי - נזק הנובע מריכוז לא אחיד של החומר הפעיל או היעדרו ומתהליכי ייצור לא מפוקחים. החשודים ידעו כי אספקתן של תרופות אלה ללא מרשם רופא היא אסורה בתכלית ומהווה עבירה", נכתב בכתב החשדות.

כתב החשדות כולל גם פרק מיוחד ומפורט על מהלך שינוע והברחת התרופות מהיצרנים במזרח הרחוק לצרכני הקצה בארה"ב. לפי הטענה, רוב הלקוחות - למעלה מ-50 אלף רוכשים - היו תושבי ארה"ב, שהפנייה אליהם לא הייתה מקרית - רבים מתושבי ארה"ב אינם נהנים מביטוח רפואי מלא, כך שהיה להם נוח יותר לרכוש תרופות להן הם נזקקים באמצעות האינטרנט או באמצעות מוקד מכירות טלפוני - אופציות זולות משמעותית מרכישה בבית מרקחת.

עוד לפי החשד, מיד לאחר שהתקבלה הודעה במשרדי חברת BCC (בישראל או בסלובקיה) בבעלות החשודים כי התשלום שביצע הרוכש באמצעות כרטיס אשראי נסלק בצורה מוצלחת, שלחו החשודים קבצים עם פרטי ההזמנה המלאים - בהם סוג התרופה, כמות, כתובת הרוכש ועוד - במייל לספקי התרופות.

"מפעלים לא מוכרים, בוודאי לא על-ידי הגופים הרלוונטיים לרישוי יבוא והפצת תרופות בארה"ב, המייצרים גרסאות הנחזות להיות גנריות, בלתי מאושרות, של תרופות מוכרות (שבהן חומרים פעילים כבתרופות המקוריות) או תרופות אחרות, שאינן נחזות להיות גנריות, ושהוצגו כבעלות יכולת פעולה זהה לתרופת המקור", נטען.

לפי כתב החשדות, כדי להסוות את אופי המשלוח לארה"ב, דאגו החשודים כי התרופות יישלחו ללקוחות בארה"ב כשהן ארוזות באריזות המסוות את תוכנן, כגון תיקים או קופסאות נעליים.

תגובות: "מדובר באנשי עסקים לגיטימיים; החשדות נופחו לממדים שאינם פרופוריונליים"

באי-כוחם של בני הזוג ניסים ורונית לסרי, עורכי הדין קובי גולדמן ואורי גולדמן ממשרד גולדמן ושות', מסרו: "חומר החקירה מועבר אלינו בימים אלה, ועוד בטרם בחנו אותו לעומקו, אנו סבורים כי כבר במהלך השימוע תשתכנע הפרקליטות כי מדובר באנשי עסקים לגיטימיים, וכי החשדות של המדינה נופחו לממדים שאינם פרופורציונליים למצב העובדתי".

באי-כוחו של דורון ברבי, עורכי הדין ז'ק חן ונועה פירר, מסרו בתגובה: "קיבלנו את חומר החקירה, ואנו שוקדים על לימודו. אין לנו ספק כי טענותיו של ברבי יישמעו בקשב רב ובנפש חפצה במחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה".

בא-כוחו של אביתר חיים, עו"ד דרור מתתיהו, שותף במשרד פישר-בכר-חן, מסר בתגובה: "כפי העולה גם מכתב החשדות שהועבר להתייחסותנו, מרשנו הועסק על-ידי החברה כשכיר, וכל הכנסותיו ממנה דווחו כדין לרשות המסים. אנו משוכנעים כי לאחר יובאו בפני הפרקליטות טענותינו העובדתיות והמשפטיות, יוסר ממרשנו כל חשד למעורבות במעשים המיוחסים לחברה".

בא-כוחו של זאב כהן, עו"ד ינון סרטל, מסר בתגובה: "המיוחס לכהן בכתב החשדות, ולפיו היה שותף למיזם עברייני, הוא משולל כל יסוד - הן בתיאור העובדתי והן במסקנות המשפטיות הנובעות מתיאור מעוות זה. בכוונתו של כהן לנצל את זכות השימוע העומדת לו ולהציג בפני הפרקליטות את העובדות כהווייתן, ולפיהן הוא לא היה שותף לפעילות בלתי חוקית כלשהי. אנו סמוכים ובטוחים כי ככל שטענותינו יישמעו בלב פתוח ובנפש חפצה, ייסגר התיק, ולא יוגש נגד כהן כתב אישום".

באת-כוחו של שחר דנגוט, עו"ד מירי הרט, מסרה: "טרם קיבלנו את חומר החקירה. נלמד את החומר כשנקבלו ונטען את טענותינו בשימוע".

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא דין וחשבון?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988