ועדת השחרורים: הנשיא לשעבר משה קצב ישוחרר מהכלא

(עדכון) - קצב ריצה 5 שנות מאסר מתוך 7 השנים שנגזרו עליו ■ עם זאת, הוועדה עיכבה את השחרור למשך 7 ימים, שבמהלכם הפרקליטות תחליט אם לערער על ההחלטה ■ עו"ד ציון אמיר: "זה היה יכול להיגמר ב-30 אלף שקל קנס"

משה קצב / צלם: אוריה תדמור
משה קצב / צלם: אוריה תדמור

משה קצב בדרך לחופשי. כשבועיים אחרי שחגג את יום הולדתו ה-71, נשיא המדינה לשעבר והאנס המורשע יכול להתחיל לתכנן את שארית חייו כאדם חופשי. לאחר שתי דחיות, קיבלה היום (א') ועדת השחרורים של הנהלת בתי המשפט את בקשתו של קצב לניכוי שליש מתקופת המאסר של 7 שנים שנגזרה עליו.

המשמעות היא שקצב ישתחרר בשחרור מוקדם מהמאסר שהוא מרצה בכלא מעשיהו בגין הרשעתו באונס ובעבירות נוספות.

עם זאת, השחרור לא יהיה מיידי. הוועדה נענתה לבקשת הפרקליטות ועיכבה את השחרור למשך 7 ימים, שבמהלכם הפרקליטות תגבש החלטה האם לערער לבית המשפט על החלטת ועדת השחרורים. 

עו"ד ציון אמיר, פרקליטו של קצב, מסר לאחר פרסום ההחלטה: "להערכתי, המדינה לא תערער על ההחלטה. אני שמח שהמסע הזה הגיע לסיומו". 

עו"ד אמיר הוסיף: "הוא בכה כששמע על ההחלטה לשחררו. אין לי אלא להצטער צער גדול על שלא הקשיב לי קודם והלך לוויה דה לה רוזה איומה עם כל השנים האבודות האלה בכלא". 

"מסע ארוך מאוד" 

בתוך כך, עו"ד אמיר אמר היום ל"גלובס" כי "אני מלווה את המאבק של קצב למעלה מ-10 שנים, עד להחלטה הצודקת שהתקבלה היום. אני שמח בשביל משה קצב, שסוף-סוף יחזור להיות איש חופשי. מצד שני, יש לי תחושת ריקנות ותסכול גדולה מאוד. לפני 10 שנים הבאתי את היועץ המשפטי לממשלה להסכמה להסדר טיעון מקל ביותר, שהסתכם במאסר על-תנאי ובתשלום 30 אלף שקל למתלוננת המרכזית. המחשבה שכל זה יכול היה להיחסך לא מרפה ממני, והיא מייאשת. זה היה מסע ארוך מאוד".

- יש ביקורת חריפה ביותר של גורמים שונים, ובהם של חברות הכנסת זהבה גלאון ושלי יחימוביץ', על ההחלטה לשחרר את קצב.

אמיר: "מי שרוממות שלטון החוק בגרונו, מתגלה היום בקטנותו. הביקורת הקשה שאני שומע נגד החלטת הוועדה היא קריאת תיגר על הוועדה עצמה ועל חבריה. מי שרוצה להטיף לשמירה על החוק, צריך לדעת לכבד את ההחלטות של הטריבונליים השיפוטיים. מי שמבקר היום את ההחלטה, ידע למחוא כפיים להחלטות של בתי המשפט נגד קצב, אבל כשההחלטה בעדו, אז היא לא נכונה בעיניהם". 

משה קצב ורעייתו גילה / צילום: פלאש 90
 משה קצב ורעייתו גילה / צילום: פלאש 90

"סטירת לחי מצלצלת" 

מנכ"לית איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית, אורית סוליציאנו, מסרה היום בעקבות החלטת ועדת השחרורים: "זו החלטה מכעיסה ומקוממת, המהווה מבחינתנו סטירת לחי מצלצלת לקורבנות של קצב ולכל נפגעות ונפגעי האלימות המינית בארץ".

לדבריה, "מצערת העובדה שוועדת השחרורים השתכנעה כי מספר פגישות עם עובדת סוציאלית מספיקות כדי לשקם עבריין מין סדרתי שטרם הביע חרטה על מעשיו. לפני פחות משנה טענה הרשות כי לא ניתן לשקם את קצב, ופתאום היא מתהפכת ומחליטה לשחררו ללא כל סיבה נראית לעין, ומאפשרת לו תוכנית שיקום תמוהה שנתפרה למידותיו, ושאין בה ממש. עבריין מין סדרתי שלא הפנים לחלוטין את אשר עשה לא יכול לקבל יחס מועדף".

 

"עבר כברת דרך משמעותית"

"בשלה השעה להורות על שחרורו של האסיר. תוכנית רשות שיקום האסיר - יש בכוחה לאיין את מסוכנותו, ויש לראות בה משום המשיך להליך הטיפולי הנוסף שעבר האסיר בכלא, וזאת לאחר שהתרשמו מכנות דבריו של האסיר בפניהם, ולאחר שעמד בציפיות שתלו בו חברי הוועדה בהחלטה השנייה", כתבו חברי ועדת השחרורים, השופט בדימוס משה מיכליס, הקרימינולוגית חנה גורדון והפסיכותרפיסטית חניתה לאופר-פישר, בהחלטתם. 

לדברי חברי הוועדה, "אין בעובדה שקצב ישוחרר או לא ישוחרר כדי להגיד דבר על שאט-הנפש שהוועדה חשה מעצם המעשים ועל החומרה הרבה בה היא רואה אותם".

יחד עם זאת, חברי הוועדה כתבו כי הם "התרשמו שהאסיר קצב עבר כברת דרך משמעותית מאז הוועדה הראשונה, הוא הרים את הכפפה, נטל את היד שהושטה לו על-ידי גורמי הטיפול בכלא והשכיל לעשות בהם שימוש. האסיר מבין היום את משמעות מעשיו ואת חלקו בהם, מבין את תחושת הפגיעה של הנשים ומצר על הצער שגרם להן". 

מעצר-בית לילי

שחרורו של קצב התאפשר לאחר שהוכנה תוכנית לשיקומו על-ידי הרשות לשיקום האסיר. לפי התוכנית, קצב ישתלה בלימודים יומיומיים בבית מדרש בקריית מלאכי ובקבוצה טיפולית תורנית בתדירות של אחת לשבוע.

בנוסף, הוא יעבור אחת לשבוע טיפול פסיכו-סוציאלי פרטני. חלה עליו איסור להתראיין בכלי התקשורת בתקופת שחרורו על-תנאי, בין בעצמו ובין באמצעות מי מטעמו. כמו כן, נאסר עליו לעסוק בכל תפקיד בו יימצא ביחסי מרות וכפיפות עם נשים.

בנוסף, בין היתר, קצב יימצא בכל ימות השבוע במעצר-בית בשעות שמ-22:00 בלילה ועד השעה 6:00 למחרת היום ולא יוכל לנסוע לחו"ל ללא אישור הוועדה. 

"זכותו של אסיר לדבוק בחפותו"

ב-7 בדצמבר 2011 ננעלו שערי הברזל הכבדים של כלא מעשיהו מאחורי קצב, שהחל לרצות עונש של 7 שנות מאסר בשל הרשעתו בשני מעשי אונס ובעבירות נוספות.

ב-6 באפריל 2016, 4 שנים ו-120 יום אחרי שהחל לרצות את עונש המאסר שנגזר עליו, דחתה ועדת השחרורים את בקשתו של קצב לשחרור מוקדם ולניכוי שליש מתקופת מאסרו.

"בפנינו אסיר המכחיש את העבירות שביצע, שממשיך וטוען לחפותו למרות פסקי הדין בעניינו וממשיך להיות עסוק בהוכחת חפותו, כפי שהדבר בא לידי ביטוי בדבריו בפנינו, כאילו ולא היה כלל הליך משפטי", העבירו חברי הוועדה ביקורת על התנהגות קצב.

לדבריהם, "בהופעתו של קצב בפני הוועדה ומתוך דבריו התרשמה הוועדה כי האסיר תופס עצמו כקורבן, עסוק בהאשמת גורמים חיצוניים במצבו, מתנהל עדיין בצורה כוחנית ועסוק בעצמו, בצרכיו, בהפסדיו ובמחיר שהוא ומשפחתו שילמו בלבד. גם לאור שאלות הוועדה לא הביע האסיר חרטה ו/או אמפתיה כלפי נפגעות העבירה...".

הוועדה כתבה כי "זכותו של אסיר לדבוק בחפותו ולהמשיך להאמין שהינו חף מפשע. אולם, מצב זה מונע מהאסיר שבפנינו כל אפשרות להתחלה של הפנמה ומכאן התחלה של טיפול". 

שני מעשי אונס

ב-30 בדצמבר 2010 הרשיע בית המשפט המחוזי בתל-אביב את קצב פה-אחד בשני מעשי אונס, מעשים מגונים, הטרדה מינית ושיבוש הליכי משפט.

ראש הרכב השופטים, ג'ורג' קרא, והשופטות יהודית שבח ומרים סוקולוב, מוטטו בזו אחר זו את טענותיו של קצב - וקבעו כי האליבי שלו הופרך וכי עדותו היתה "זרועת שקרים". "הנשיא לשעבר קצב הוא עבריין מין", הכריזו השופטים בתום הקראת הכרעת הדין.

קצב הורשע בשני מעשי אונס ובמעשה מגונה בכוח בא' ממשרד התיירות, בהטרדה מינית של ה' מבית הנשיא, ובמעשה מגונה ובהטרדה מינית של ל' מבית הנשיא. בנוסף הורשע קצב בעבירה של שיבוש מהלכי משפט. הנשיא לשעבר זוכה מהטרדתה של ל' כעדה במשפטו, העבירה הפעוטה ביותר בכתב האישום.

השופטים העדיפו בבירור את גירסת המתלוננות, כפי שהציגו התובעים, עורכי הדין רונית עמיאל וניסים מירום. "אין להאשים את א' בעלילה, היעדר ההסכמה הוכח. קצב הפגין אלימות, עדי ההגנה שלו התגלו כמשענת קנה רצוץ", קבעו.

השופטים ציינו כי היומן של קצב, שהיה בסיס שלו לטענות על אליבי אינו אמין. בהכרעת הדין נכתב כי הנשיא לשעבר אימץ לעצמו שיטת פעולה בעלת דפוסים קבועים, "שראשיתה בקירוב ומתן הרגשת רוממות תוך ניסיון לגבות תמורה מינית, וסופה, עם בוא הסירוב, בריחוק, מידור והשפלה, עד לפיטורים".

ביחס לאישום הכבד ביותר פסקו השופטים כי הוכח מעל לכל ספק כי קצב אנס פעמיים את א' ממשרד התיירות. בפעם הראשונה, בלשכתו במשרד התיירות באפריל 1998, כשהוא לא נענה להפצרותיה לחדול; ובפעם השנייה במלון פלאזה בירושלים ביוני 1998; וכן כי ביצע בה מעשה מגונה בכוח.

לגבי האירוע בלשכה כתבו: "א' התיישבה על אחד הכיסאות, קצב התיישב לידיה והחל לגעת בה. בין השניים התפתח מאבק, כשקצב מושך את מכנסיה למטה, והיא שבה ומושכת אותם כלפי מעלה ומיד לאחר מכן הגיעה למצב של שכיבה". בהמשך תואר כיצד קצב, למרות מחאותיה של א', "החדיר את איבר מינו לתוכה".

בכל הנוגע לאירוע שהתרחש במלון, קיבלו השופטים את גירסתה של א' כי קצב ביקש ממנה לעלות לחדרו, לאחר שהתעכב לצרכי עבודה, ומשעשתה כן "הבחינה כי קצב לובש חולצה ארוכה אך ללא מכנסיו. קצב ניגש אליה ונצמד אליה מלפנים, כשהיא מנסה להתרחק, והוא ממשיך בהתקרבותו. א' נפלה על המיטה, קצב גהר מעליה ומשך במכנסיה והצליח להסירם, פישק את רגליה וחדר אליה".

שופטי המחוזי הטילו על קצב עונש חמור של 7 שנות מאסר בכלא מעשיהו, ובהמשך דחה בית המשפט העליון את ערעור קצב על ההרשעה ועל העונש והוא החל לרצות את עונשו.

ומה דעתכם על ההחלטה?

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא דין וחשבון?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988