דעה: גברים מופלים לרעה בביצוע פסקי דין של גירושים

החוק מעניק כלים אפקטיביים נגד סרבני גט - אבל רק נגד סרבנים גברים ■ אם אישה היא סרבנית גט, בעלה המעוניין בגט יתקשה מאוד ללחוץ עליה בצווי הגבלה

גירושין/ צילום:  Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב
גירושין/ צילום: Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב

אחת הבעיות המורכבות שבתי הדין הרבניים מתמודדים איתה היא סוגיית סרבנות הגט. בלא מעט מקרים, למרות החלטה של בית הדין כי בני זוג חייבים להתגרש, מסרב צד אחד לקיים את ההחלטה ולהסכים לגט. פחות ידועה העובדה שגברים מופלים לרעה בביצוע פסקי דין לגירושים, דווקא על רקע חוקי. 

למה הכוונה? ב-1995, על רקע המסכת הקשה ומסלול הייסורים שעברו נשים וגברים על רקע סירוב בן הזוג להעניק גט, נחקק חוק שהסמיך את בתי הדין להטיל "צווי הגבלה" על בן או בת הזוג הסרבנים, במטרה להביאם להסכים למתן או לקבלת הגט.

צווי הגבלה שמאפשר החוק מגוונים ונועדו להגביל את זכויותיו השונות של הסרבן. למשל, איסור על יציאתו מן הארץ; מניעת קבלת דרכון ישראלי או הארכת תוקפו; אי-חידוש רישיון נהיגה; איסור פתיחת חשבון בנק; איסור להיבחר או להתמנות למשרה ציבורית; הטלת עיקולים על גמלה או קצבה; ואפילו הטלת מאסר לתקופה שלא תעלה על 10 שנים. 

אין ספק כי יש בחוק ברכה רבה, בכך שהביא לידי קיום פסקי דין לגירושים וסידור גט למרות התנגדות צד זה או אחר. אולם, בחוק זה גם קיימת אפליה נגד גברים, כיוון שהוא כולל חסמים בפני הוצאת צווים מגבילים נגד נשים, חסמים שאינם קיימים בהוצאת צווי הגבלה נגד גברים.

כך למשל, אישה שמחזיקה בפסק דין לגירושים, ובעלה מסרב לקיימו, החוק מאפשר לה לפנות מיד לבית הדין הרבני ולבקש להפעיל את מגוון צווי ההגבלה נגד בעלה. לעומת זאת, גבר שבידו פסק דין לגירושים, ואשתו מסרבת לקיימו, מוגבל יותר בהפעלת סנקציות כלפי האישה, כיוון שהחוק מציב בפניו משוכה גבוהה לביצוע צווי הגבלה. 

צו הגבלה נגד אישה יינתן אך ורק "באישור נשיא בית הדין הרבני הגדול", אישור שאינו נחוץ בעת הטלת צו הגבלה נגד גבר. נשיא בית הדין הרבני הגדול לא ייתן את אישורו אלא לאחר ששמע את טענות הצדדים, במעמד הצדדים. 

הנורמה השונה כלפי גברים ונשים בנוגע לאפשרות ליישם את צווי ההגבלה, יוצרת אפליה פסולה. האישור הנדרש מנשיא בית הדין הגדול כרוך בזמן המתנה נוסף, דיון נוסף, עלויות כספיות ומשאבים נפשיים, ומהווה גורם מעכב. קורה גם שגבר ממתין חודשים רבים ואף למעלה מכך עד אשר יתקיים דיון בפני נשיא בית הדין הרבני הגדול בבקשה לאשר הטלת צווי הגבלה נגד אשתו הסרבנית, וזאת בנוסף לזמן הרב שחלף עד מתן פסק הדין לגירושים מלכתחילה. 

לא נראה כי יש סיבה עניינית ליצור אי-שוויון בין גבר לאישה ולהפלות לרעה גברים בנורמה המטילה עליהם חסם קשה בדרכם לעתור לצווי הגבלה, לאחר פסק דין לגירושים. אם בית הדין הרבני שדן בתיק קבע כי על האישה לקבל את הגט, יש להפעיל את כל האמצעים להביא לידי קיום פסק הדין, כאשר דין אחד לגבר ולאישה. הסבל שנגרם לאדם כאשר הצד השני מסרב לקיים פסק דין לגירושים וכובל אותו, הוא סבל גדול מנשוא הן לאישה והן לגבר, ואין סיבה להבדיל בין סבל לסבל.

■ הכותב הוא מומחה לדיני משפחה ממשרד גדעון קורן ושות'.

צרו איתנו קשר *5988