אחרי דנקנר: איתי שטרום מערער לעליון על הרשעתו וגזר דינו

שטרום, שנידון לשנת מאסר בגין הרשעתו בהרצת מניות אי.די.בי, טוען בערעור לעליון כי אף שהוכח באופן חד-משמעי כי עדותו של עד המדינה עדי שלג כוזבת מיסודה, ביהמ"ש המחוזי העניק לה משקל משמעותי 

איתי שטרום / צילום: שלומי יוסף
איתי שטרום / צילום: שלומי יוסף

אחרי נוחי דנקנר מגיע תורו של איתי שטרום. לבית המשפט העליון הוגש היום (ה') ערעורו של איתי שטרום, על הרשעתו בהרצת מניות חברת אי.די.בי אחזקות בפברואר 2012 בצוותא עם יו"ר קונצרן אי.די.בי לשעבר, נוחי דנקנר. כן מערער שטרום על העונש של שנת מאסר שנגזר עליו בגין הרשעתו.

שטרום מבקש מהעליון לזכותו מכל אשמה ומדגיש כי אף שהוכח באופן חד-משמעי כי עדותו של עד המדינה, שותפו לשעבר עדי שלג, כוזבת מיסודה, ובית המשפט קבע כי יתייחס אליה "כראיית חיזוק בלבד" - הרי שבפועל השופט חאלד כבוב העניק לה משקל רב ומשמעותי.

בנימוקי הערעור מדגישות עורכות הדין איריס ניב-סבאג ונוית נגב, המייצגות את שטרום, כי הכלל הנהוג בהסכמי עד מדינה הוא שעדותו של עד המדינה היא "הכרח בל-יגונה", כי ללא עדותו לא היה די הוכחות לתרמית, והראיות האחרות הובאו מלכתחילה כראיות מסייעות.

לטענת שטרום, בתיק הזה הוכח כי עד עד המדינה שיקר בלב-ליבה של הגרסה שמסר, ואף נחשף שגנב משטרום בעסקאות שתואמו עם רעייתו. למרות שנחשף השקר המוחלט שהיה צריך להביא לפסלות עדותו, בית המשפט המחוזי טעה ולטובת ביסוס ההרשעה, פירש את ראיות הסיוע לעדותו - כראיות נסיבתיות מספיקות להרשעה, בכדי להצדיק טענת קונספירציה שלא נתמכה בדבר.

עורכות הדין מחדדות בערעור 3 אלמנטים משמעותיים, עליהם התבססה הרשעתו של שטרום בבית המשפט המחוזי - שלטענתן לא היה די בהם להביא להרשעה. עורכות הדין טענו בערעור כי אותם אלמנטים מוכיחים כי טענת הקונספירציה שגויה:

לטענתן, האלמנט הראשון לביסוס קונספירציה קרס, כיוון ששיחת דנקנר עם הבנק הבינלאומי למתן אשראי לא כללה שום התחייבות של דנקנר כלפי הבנק, והייתה גלויה פתוחה ושקופה ולא מתאימה לתאוריית קשר. הסיכון הוטל במלואו על שטרום.

לפי הנטען, האלמנט השני בקשירת הקשר קרס, היות וההלוואה ששטרום קיבל מדנקנר - גם לפי הכרעת הדין עצמה - הוכחה כהלוואה אמיתית (שגם מרביתה הוחזרה), שלא תוכננה מראש, ושלפני כן שטרום פנה לחבר אחר לקבלת הלוואה ונדחה, כך שהפנייה לדנקנר נעשתה "בלית-ברירה". הדברים מוכיחים כי בזמן אמת לא הייתה כאן כל קונספירציה.

עוד טוען שטרום בערעור כי האלמנט השלישי לביסוס הקונספירציה קרס, כיוון שהוכח כי המכירות ששטרום מכר מחוץ לבורסה ביום השני שעוררו תמיהה בתקשורת, נעשו בדחיפת והמלצת עד המדינה עדי שלג, מתוך הערכה כלכלית שהנייר ירד, כפי שאכן קרה, ומתוך מחשבה כלכלית כיצד לנהל את הפוזיציה, ולא נעשו כחלק מקונספירציה.

לפי הנטען, בהכרעת הדין בבית המשפט המחוזי הודבקה לכל אלמנט שקרס נקודת מוצא בדבר קונספירציה המייחסת לשטרום כוונות נסתרות שהודבקו באופן מלאכותי, בלי שהיה להן בסיס בראיות, בייחוד לאחר קריסת עדותו של עד המדינה.

שטרום טוען בנוסף כי לאחרונה אותו בית משפט זיכה את נאשמי דויטשה בנק, אשר לגביהם קבע כי לא תואמו פרטים מינימליים של תוכנית - ואילו בעניין שלנו, גם לפי הכרעת הדין עצמה, לא התקיימו פרטים מינימליים של תוכנית מירמה - והיה מקום לזכות את שטרום.

לחלופין, שטרום מערער על עונש שנת המאסר שהוטל עליו. שטרום טוען בערעור על העונש כי גם אם תיוותר על כנה ההרשעה, בתיק זה מדובר בהרשעה בגבול התחתון ביותר של עבירת התרמית וממש בגבול שבין התחום האפור לבין קו העבירה. זאת, בניגוד גמור לחומרה שהעמיסה על תיק זה דעת הקהל והסיקור התקשורתי בשל הרקע הציבורי של נפילת אי.די.בי, ובכל הנוגע לשטרום - לאור העובדה שמידת האשם שלו וחלקו בפרשה היה מוגבל, ולאור הקביעות של בית המשפט עצמו כי התקשה לאתר את התמריץ האישי של שטרום, הנסיבות האישיות של שטרום, שהן נסיבות חריגות יוצאות דופן ומרגשות, כפי שבית המשפט עצמו קבע, צריך היה להסתפק בהטלת 6 חודשי עבודות שירות. 

 

דנקנר בערעור: "קביעה שגויה" 

נזכיר כי אתמול (ד') הגיש גם נוחי דנקנר ערעור על הרשעתו וגזר דינו. באמצעות עורכי הדין גיורא אדרת ויפעת מנור-נהרי, שייצגו את דנקנר במחוזי, ועורכות הדין מיכל רוזן-עוזר ואפרת ברזילי, שהצטרפו לייצוג בהליך הערעור לעליון, טוען דנקנר כי "טעויותיו של השופט כבוב בניתוח הראיות וגיבוש המסקנות הן טעויות היורדות לשורש הכרעת הדין. לא רק שהמסקנה ההגיונית היחידה העולה מן הראיות אינה המסקנה המרשיעה, אלא ש'סיפור המעשה' העולה מהכרעת הדין אינו מתיישב עם ההיגיון. כך, שעה שההסבר ההגיוני שנתן דנקנר לעובדות נשלל מבלי שנבחן".

לטענת דנקנר בערעור, טעויותיו של כבוב הובילו לקביעה השגויה לפיה למעשיו של דנקנר התלוותה כוונה להשפיע על השער. זאת, שעה שהאפשרות שדנקנר לא פעל בכוונה להשפיע על השער היא האפשרות הסבירה וההגיונית העולה מן הראיות.

ב-4 ביולי 2016 הרשיע השופט חאלד כבוב את דנקנר ושטרום בהרצת המניות. לפי הכרעת הדין, שטרום ביצע לבקשתו של דנקנר רכישות מאסיביות של מניות אי.די.בי, אותן מכר מחוץ לבורסה, ושב לרכוש מניות חדשות - הכול, כך קבע כבוב - כדי להשפיע באופן בלתי חוקי ומעושה על שער המניה ערב אותה הנפקה ידועה ב-2012. גם החברות אי.די.בי וקלוז טריידינג של שטרום הורשעו בעבירות אלה.

דנקנר ושטרום הורשעו כי בפברואר 2012, לקראת מועד הנפקת מניות אי.די.בי לציבור, שהייתה קריטית לצורך שיפור מצבה התזרימי החונק של החברה בשליטת דנקנר, דנקנר ושטרום קשרו קשר, במסגרתו סוכם כי שטרום יבצע רכישות בהיקפים גדולים של מניית החברה בבורסה, במטרה למנוע את ירידת שער המניה ו"לתחזק" את השער, כמו גם להגדיל את מחזורי המסחר ולהציג מצג של התעניינות במניה. מטרת המעשים, כך נפסק, הייתה להבטיח את הצלחתה של ההנפקה, שאכן עלתה יפה, ואי.די.בי גייסה באמצעותה 321 מיליון שקל).

לפי הכרעת הדין, לצורך ביצוע התוכנית הורה שטרום לסוחר בניירות ערך, עדי שלג - שהיה זמן קצר קודם להנפקה שותפו של שטרום והפך בהמשך לעד המדינה בפרשה - לרכוש באמצעות חשבונות חברת ISP שבבעלות שטרום מניות של אי.די.בי אחזקות, במטרה להשפיע על שער המניה. שלג, כך נפסק, פעל בהתאם להוראות של שטרום ורכש מניות עד לניצול מלוא מסגרת האשראי שהייתה קיימת בחשבונות ISP בבנק הבינלאומי.