דרושים אנשים אמפטיים

מחקר מצא קשר בין סביבת עבודה אכפתית וחביבה לבין הצלחת העסק

קריירה / צילום:  Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב
קריירה / צילום: Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב

לסיכום שנת 2016 ערכה חברת הייעוץ "Great Place to Work" בשיתוף עם מגזין Fortune פרויקט מקיף , שהתחקה אחר חמישים החברות הקטנות ו חמישים החברות הבינוניות שהכי טוב לעבוד בהן. מהפרויקט מסתבר שבעולם ה"קשה" של תחרות עסקית, פרמטר "רך" כאכפתיות הוא כלי נשק מוכח ויעיל.

תמיכה, תקשורת, אכפתיות

לפי Fortune, חיפש המחקר את המניעים החזקים ביותר של עובדים בחברות שהכנסותיהן גבוהות.

לשם כך נבדקו משוביהם של יותר מ-52,000 עובדים אמריקאים. במשובים נחקרה תדירות חוויותיהם החיוביות בעבודה, בהקשר של היחס כלפיהם. למשל, היות המנהלים ישרים ותקשורתיים, העובדה שהם זוכים לתמיכה אישית ומקצועית, רמת האותנטיות של יחסיהם עם הקולגות ועוד.

בבדיקה בלט במיוחד הפרמטר - סביבת עבודה אכפתית ותומכת. סביבה שבה, למשל, העובדים חשים ביטחון לשתף רעיונות חדשים זה מול זה, מתקשרים זה עם זה, חשים שייכות משותפת, נוטים לסייע זה לזה. וכעת השאלה היא: איך גורמים לזה לקרות?

שוכרים את האנשים הנכונים

הדבר הראשון והחשוב שיש להקפיד עליו הוא שכירת אנשים טובים. עסק שרוצה להעמיק את יחסי האכפתיות בצוותיו צריך לשכור מלכתחילה עובדים אכפתיים באישיותם.

כך למשל דווח בפרויקט המחקרי לגבי חברת "AgileCraft", שדורגה במקום הראשון מבין חמישים החברות הקטנות שהכי כדאי לעבוד בהן: "כמובן, דרושים לעובדינו אינטליגנציה וערכים נוספים, אך בראש ובראשונה אנחנו מחפשים 'שחקני צוות', ושוכרים אנשים צנועים, ישרים, 'רעבים' וחכמים. כל עוד אנו פועלים כך בעקביות - הארגון שלנו צומח".

וכך דווח לגבי חברת "GoFundMe", החברה שדורגה במקום הראשון מקרב חמישים החברות הבינוניות: " אנחנו שוכרים אנשים מוכשרים, אמפטיים, נלהבים, וכאלה ששואפים לעזור לאחרים. אנחנו רוצים אנשים שאכפת להם". מתי בפעם האחרונה שמעתם על ארגון עסקי המחפש אנשים "אמפטיים ששואפים לעזור לאחרים"?

מעודדים תקשורת חיובית באמצעות חיזוקים

ומה עושים כשיש בארגון אנשים שאינם כאלה מטבעם? אנשים שאינם נוהגים לפי המודל שלפיו מגייסים, לדוגמה, בחברת AgileCraft או GoFundMe?

גם אם יהיו אלה מעטים מול רבים, אנשים "רעילים" עשויים להשפיע על האחרים ועל האווירה כולה, ולהביא להחטאת המטרה. ופעמים רבות למנהל אין די כוח כדי לגרום להנהלה להעזיב את עובדו ה"רעיל חברתית".

מנהל כזה צריך לוודא שזה לא קורה בגללו או בנסיבות הקשורות לארגון, ולטפל בהתנהגויות הרעילות (רכילויות ולכלוכים, חוסר שיתוף פעולה, חוסר פרגון, היעדר מתן קרדיט לחבר, ריבוי השתתפות בקונפליקטים, היעדר התנדבות למתן עזרה) על ידי כך שיימנע מלתגמלן. לעומת זאת, יכול אותו מנהל להרבות בחיזוקים על התנהגויות ההדדיות החיוביות, המעידות על שיתוף פעולה ועל תקשורת פתוחה בין קולגות ומול מנהלים.

 הופכים את המשרד לנוח לכולם

עוד פרמטר חשוב ליצירת סביבת עבודה נעימה ואוהדת הוא נוחות: כיסאות נוחים, אסתטיות, טמפרטורה נעימה - כל מה שיגרום לעובדים תחושת הרמוניה פיזית. ככל שהארגון דואג לנוחות עובדיו, כך הוא משפיע לטובה על האווירה בתוכו. עובדים שמרגישים שדואגים לרווחתם היומיומית יודעים שרואים אותם ושמתייחסים אליהם כאל בני אדם ולא כאל מכונות.

לא מזמן ביקרתי בארגון כזה, המספק לעובדיו שלל אפשרויות לבחירת מיקום העבודה שלהם: בחלל פתוח בקרבת אנשים, בחללים סגורים ואינטימיים לעבודה שקטה, בחלל המאורגן כסלון ביתי, בפינות עמידה. אין מדובר בעסק חדשני במיוחד, ולדברי ההנהלה, הדבר לא היה כרוך בהוצאה כספית גבוהה כי אם רק בתכנון החלל תוך חשיבה על כלל הבחירות האפשריות של העובדים השונים.

בתוך כך, מנהלי החברה גם שידרו לעובדיהם מסר חשוב: אנחנו סומכים עליכם שתנהלו את הזמן שלכם בכוחות עצמכם, ותמצאו את עצמכם היכן שנכון לכם בכל רגע נתון. יש לכם חופש בחירה.

זהירות: שמרו על האותנטיות

אווירה טובה חשובה וחיונית, אך עד גבול מסוים - גבול האותנטיות.

חביבות ואכפתיות ברמה גבוהה מדי עלולות להוביל למצב שבו אנשים חוששים להביע ביקורת או להציע רעיונות לשיפור, שמא האחרים ייפגעו. ישנם אף מחקרים שהראו כי "נחמדות יתר" תוקעת פרויקטים, מנציחה ביצועים גרועים, ויוצרת רגשות טינה בין אנשים.

מחקרים אחרים אף מדברים על כך שחביבות יתרה מצד בעלי תפקידים בכירים משדרת פחות מקצועיות מקושרת ל הצלחה אישית ירודה .

לכן, למרות החשש לדבר על האמת, למשל כשהיא כואבת, חשוב למצוא את האיזון שבין חביבות לסובבים לבין אותנטיות, ולא להגזים לאף אחד מהקצוות הללו.

ומילה לעובד: למה כדאי לך להיות "nice guy"?

המובן מאליו הוא שאווירה נעימה תסייע לך להעביר את הזמן במהירות, אך האם חשבת על היתרונות של יצירת קשרים בארגון בעזרת התנהגות חביבה?

קשרי ידידות עם גורמים שונים בארגון יסייעו לך להתברג טוב יותר בארגון, להיות מעורב יותר במה שקורה מאחורי הקלעים, ואף לקבל סיוע ומשאבים שאינם נגישים לך. זוהי גם הזדמנות לטפח את מיומנויות התקשורת שלך. תקשורת עם קולגות היא סיטואציה פחות מלחיצה מתקשורת עם מנהל, ובעזרתה אפשר להתאמן על תקשורת עתידית עם דרגים גבוהים יותר, בנושאים ספציפיים. 

■ יעל מהודר היא יועצת ארגונית וכותבת הספר "המועמד הנבחר". המאמר מיועד להעשרה, אינו תחליף לייעוץ מקצועי ואישי המתאים למידותיו של כל אדם ואדם, ואין להתייחס אליו ככזה. קשר עם יעל: בפייסבוק או באתר

יומן קורונה:
ניוזלטר יומי על כל מה שצריך לדעת
הרשמה
הרישום נכשל
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988