גזר הדין של אלאור אזריה: "החייל היורה" נשלח לשנה וחצי מאסר

(עדכון) - אזריה הורשע בהריגת מחבל מנוטרל בחברון ■ ביה"ד הצבאי: "פגע בטוהר הנשק ובקדושת החיים" ■ יחל לרצות את עונשו ב-5 במארס ■ סנגוריו שוקלים לערער

משפט אלאור אזריה /  צילום: תומר אפלבאום "הארץ"
משפט אלאור אזריה / צילום: תומר אפלבאום "הארץ"

בית הדין הצבאי בקריה התחשב במצבו של "החייל היורה" אלאור אזריה, ובנסיבות החריגות של הזירה שבה פעל - וגזר היום (ג') על אזריה שנה וחצי מאסר בלבד בגין הרשעתו בהריגת המחבל עבד אשריף בחברון ב-24 במארס 2016. כן הוטלה על אזריה שנת מאסר על-תנאי.

ההחלטה התקבלה בדעת רוב, כאשר שופט מיעוט, ששמו לא מוזכר בגזר הדין, סבר כי יש להחמיר יותר בעונשו של אזריה ולהעמידו על בין 30-60 חודשי מאסר.

בכך נדחתה עמדת הפרקליטות הצבאית, שביקשה מבית הדין להטיל על אזריה עונש שבין 3-5 שנות מאסר. סנגוריו של אזריה טענו מנגד כי יש לפטור אותו ממאסר, לאור הנסיבות המיוחדות של המקרה.

ההגנה שוקלת להגיש ערעור על העונש. נציין כי סנגורי אזריה ביקשו עיכוב ביצוע לגזר הדין, ונקבע כי אזריה יחל לרצות את עונשו ב-5 במארס. 

למרות גזר הדין המקל מחו מפגינים מחוץ לאולם המשפט על החלטת השופטים לשלוח את אזריה למאסר בפועל. "ביזיון, ביזיון, לא נקבל כלום חוץ מזיכוי מלא, אם לא תחזירו את הילד - נהפוך את המדינה", הם צעקו. 

אלאור אזריה/  צילום: תומר אפלבאום ``הארץ``
 אלאור אזריה/ צילום: תומר אפלבאום ``הארץ``

השיקולים להקלה בעונש

שופטי בית הדין הצבאי התחשבו לדבריהם בקביעת העונש בכך שעד המקרה ביצע אזריה שירות צבאי טוב והיה חייל מצטיין וכן בהשלכות הקשות שגרם ההליך המשפט לאזריה ולבני משפחתו. כן ציינו השופטים כי נטען שאזריה סובל מפוסט-טראומה, והוא נפגש עם קצין בריאות הנפש.

עוד ציין בית הדין הצבאי כשיקול להקלה בעונש כי המעשה של אזריה התבצע בזירה עוינת שהתרחש בה פיגוע קודם לכן, ואף הייתה התרעה לביצוע פיגוע נוסף. יש לתת משקל מה בעת גזירת הדין. 

השופטים דחו טענות לכך שהיה קשר כלשהו בין התנהלות הדרג הפיקודי לבין החלטתו של אזריה לבצע את הירי במחבל הפצוע.

השופטים קבעו כי בשלב שבו התבטאו גורמים בכירים בנוגע למקרה חקירת מצ"ח הייתה בתחילתה, וכי ראוי היה שימתינו עד להתבהרות התמונה. לדבריהם, "תיוג המעשה של אזריה כפוגע בערכי צה"ל (בין היתר על-ידי הרמטכ"ל גדי אייזנקוט ושר הביטחון לשעבר משה בוגי יעלון. ח',מ') לפני תום החקירה הייתה עלולה לפגוע בחקירה, הגם שלבסוף לא הייתה פגיעה כזאת".

עוד ציינו השופטים כשיקול לטובתו של אזריה כי מדובר היה באירוע המבצעי הראשון שבו הוא לקח חלק והמקרה הראשון שבו נדרש לטפל בחייל פצוע. השופטת הלר ציינה גם כי מדובר היה בזירה עוינת, לאחר פיגוע וברקע עמדו התרעות לפיגועים. השופטים התחשבו במידת מה גם בכך שאזריה לא קיבל פקודות כיצד להתנהל בזירה. 

השופטים נזפו במפקדי חטיבת "כפיר" שבה שירת אזריה על כך שלא ביקרו אותו בתקופת המעצר הפתוח בבסיס נחשונים של 10 חודשים, וקבעו כי היה מצופה מהם לנהוג אחרת. 

"פגע בטוהר הנשק" 

מנגד ציינו השופטים כי "מעשהו של אזריה הוא חמור מאוד. הוא הפר את הוראות הפתיחה באש, ניצל לרעה את הכוח ואת הסמכות שניתנו לו למטרה פסולה.. הנאשם גרם למותו של המחבל, אנא לא נשכח".

לדברי בית הדין, "מעשיו של אזריה פגעו בערכים חברתיים ובראשם בערך של קדושת החיים הנעלה בערכים ובערך טוהר הנשק הקדוש כל כך בצה"ל, שעלינו להגן עליהם כדי לחזק את החוסן הערכי של החברה הישראלית ושל הצבא בפרט".

השופטים הזכירו כי אזריה פגע בשבוי ועשה שימוש בכוח קטלני בנשק. "נזכיר כי בישראל הצבא הוא צבא העם, הוא מקיף את כל שדרות הציבור, וכל צעירה וצעיר מקבלים לידיהם נשק לצורך תפקידם... אין מחלוקת שרק צבא מוסרי הוא זה שיכול לאויביו", כתבו.

השופט שבמיעוט סבר כי על צה"ל, ככל מסגרת מתוקנת, לחרוט על דגלו את הצורך בשמירתו הקפדנית של ערך קדושת החיים, הרם מכל הערכים, וזאת לאור התוצאות הקשות הנלוות להפרתו ולפגיעה בו.

מתוך התחשבות בחומרת המעשים מחד ובנסיבות הייחודיות של המקרה מאידך, ראה השופט שבמיעוט לקבוע את מתחם העונש ההולם ולהעמידו על 30 עד 60 חודשי מאסר בפועל, אולם לבסוף כאמור נקבע, בהתאם לדעת שופטי הרוב, כי אזריה יישלח ל-18 חודשי מאסר.

סערה ציבורית רחבה

אזריה, לוחם בחטיבת "כפיר", ירה בראשו של המחבל עבד אשריף בחברון ב-24 במארס 2016 בחברון בעת שזה שכב פצוע וחסר אונים על הארץ, והרג אותו. האירוע תועד על-ידי פעיל ארגון "בצלם", אזריה נעצר, והוגש נגדו כתב אישום באשמת הריגה והתנהגות שאינה הולמת חייל.

אזריה טען כי פעל מהגנה עצמית. במהלך המשפט טענה ההגנה כי מעדויות החיילים והאזרחים שנכחו בזירת האירוע ניתן להתרשם כי התחושה בקרב כלל הנוכחים באירוע החבלני הייתה שעדיין נשקפת סכנת חיים, ולכן הירי היה מוצדק בנסיבות העניין.

עוד טענה ההגנה כי לא ניתן לבחון זירת אירוע חבלני ללא התחשבות בכלל הנסיבות אשר אופפות את האירוע ולבחון בתנאי מעבדה אירוע זה. בעדותו אמר אזריה כי ביצע את הירי כיוון שחש סכנה וחשש שמא המחבל נושא על עצמו חגורת נפץ. לחילופין טען החייל כי המחבל כבר היה מת בעת שירה בו.

מעשהו של אזריה והתגובות של צה"ל והמערכת הפוליטית לאירוע עוררו סערה ציבורית רחבה בישראל, שכאמור לא שככה עד היום. משפטו של אזריה בבית הדין הצבאי ביפו קיבל סיקור תקשורתי נרחב, וכל ישראל גיבש דעה כלשהי על המשפט ועל המעשה.

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא דין וחשבון?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988