חובות משקי-הבית בישראל גדלו ב-2016 ב-6.2% וחצו לראשונה את קו חצי טריליון השקלים, כך עולה מדוח "מבט סטטיסטי" של בנק ישראל שפורסם היום (ג'). יחד עם זאת עולה מהנתונים כי משקי-הבית אינם שוקעים בחובות, למרות הגידול החד שנרשם בהוצאה לצריכה פרטית.
יתרת החוב של משקי-הבית בישראל גדלה ב-2016 ב-29 מיליארד שקל והגיעה ל-504 מיליארד שקל. המשכנתאות או החוב לדיור גדל ב-2016 ב-3.6% והגיע ל-339 מיליארד שקל, בעוד שהחוב שאינו לדיור גדל בקצב כפול של 7.6% והגיע ל-165 מיליארד שקל. ואולם הצמיחה המהירה של המשק ב-2016 הביאה לכך שיחס החוב של משקי-הבית לתוצר נותר ללא שינוי והוא עומד על 41% - קרוב לממוצע בשנים האחרונות ונמוך בהרבה מהנתון המקביל במדינות כמו ארה"ב, בריטניה או הולנד.
היקף האשראי הכולל במשק גדל ב-2016 בכמעט 5%, לעומת 4% ב-2015.
בשנת 2016 נמשכה העלייה ביתרת החוב של משקי-הבית, אך שיעורה היה נמוך מעט מזה של 2015 (6.2% לעומת 6.5%). בדומה לשנתיים הקודמות קצב הגידול של החוב שאינו לדיור היה גבוה מזה של החוב לדיור, בו ניכרת האטה מתמשכת.
יתרת החוב של המגזר העסקי (ללא גופים פיננסיים) עלתה בשנת 2016 בכ-4.1% (שהם כ-34 מיליארד שקל) והגיעה ל-848 מיליארד שקל. מדובר בעלייה משמעותית ראשונה בקצב הגיוס החוב, לאחר שנים של קיפאון באשראי למגזר העסקי גידול ביחס לשנים הקודמות. ואולם עיקר הגידול התרכז השנה בחוב של המגזר העסקי היה לגופים חוץ-בנקאיים באפיק האג"ח הסחירות. נשמכה הירידה במשקל החוב לבנקים בסך החוב, שהגיע בסוף 2016 ל-47% מסך החוב.
המשבר העמוק בשוק ההון הישראלי עולה בבירור מניתוח תיק הנכסים הפיננסיים של הציבור הישראלי. תיק הנכסים של הציבור גדל ב-2016 ב-3.6%, שהם כ-119 מיליארד שקל, והגיע ל-3.4 טריליון שקל. ואולם למרות הריבית האפסית במשק, בחרו הישראלים שלא להשקיע את כספם באפיקי השקעה הנחשבים ספקולטיווים והעדיפו לשמור את הכסף "מתחת למזרון": יתרות המזומן והעו"ש שבידי הציבור גדלו ב-51 מיליארד שקל. הפיקדונות הבנקאיים המציעים למפקידים בהם ריבית אפס גדלו ב-41 מיליארד שקל. אפיק אגרות החוב הקונצרניות הצליח למשוך ב-2016 השקעות בהיקף 24 מיליארד שקל ו-21 מיליארד שקל הופנו להשקעות באפיקים אחרים ובהם מכשירים מובנים, הלוואות וריטים. אחזקות הציבור במניות גדלו רק ב-5 מיליארד שקל (העלייה התקזזה לנוכח העובדה שמדד ת"א 25 ירד ב-2016 ב-3.8%) ובאג"ח ממשלתיות אף קטנו ב-2 מיליארד.
המשקיעים המוסדיים הגדילו ב-2016 את תיק הנכסים המנוהל על-ידם ב-5.6% ל-1.4 טריליון שקל בעוד יתרת התיק, המנוהלת ברובה בבנקים על-ידי הציבור במישרין גדלה בשיעור מתון בהרבה של 2.2% והגיע ל-2 טריליון שקל. 54.5% מהתיק המנוהל על-ידי הציבור מוחזק בפיקדונות ובעו"ש והיתר במניות ישראליות (19%), אג"ח חברות (9%), השקעות בחו"ל (8.9%), אג"ח ממשלתיות ומק"מים של בנק ישראל (7.4%). האחזקה העיקרית בתיק הנכסים המנוהל על-ידי המוסדיים היא באג"ח ממשלתיות ומק"מים (37.2%), השקעות בחו"ל (21.8%), אג"ח קונצרני (12.3%), מניות ישראליות (11.4%), פיקדונות בנקאיים ועו"ש (7.3%) והשקעות אחרות, בראשן הלוואות (9.9%).
פעילות הרכישות של חברת טבע מצד אחד והירידה החדה בשער המניה של החברה מהצד השני היו שני האירועים בעלי ההשפעה הגדולה ביותר על מאזן ההשקעות של ישראל מול חו"ל. בשורה התחתונה זינק עודף הנכסים על ההתחייבויות של המשק מול חו"ל ב-55% והגיע ל-106 מיליארד דולר שהם 33% תוצר. היחס בין החוב החיצוני לתמ"ג - אינדיקטור מרכזי לאיתנות המשק - ירד ב-2016 ל-28.6% לעומת 30% ב-2015 ו-33.9% ב-2014.
יתרת הנכסים של המשק בחו"ל גדלה ב-2016 ב-8% שהם 28 מיליארד דולר. הרכיב הגידול המרשים ביותר היה בהשקעות הישירות - 13 מיליארד דולר ב-2016, לעומת 5.3 מיליארד דולר ב-2015 ו-4.1 מיליארד ב-2014. מעל 90% מתוך הסכום המרשים הזה (12.3 מיליארד דולר) מיוחס ל"השקעות ישירות של ענף התרופות במניות זרות" - כשהכוונה לעסקת הרכש של חברת אלרגן על-ידי טבע בסכום אסטרונומי של -40.5 מיליארד דולר ורכישות נוספות. מהצד השני הנפילות החדות שנרשמו במניית חברה טבע היו הגורם העיקרי לקיטון הניכר שחל בשווי ההשקעות הפיננסיות של תושבי חוץ במשק: סך היתרות של תושבים זרים ירד במהלך 2016 ב-18.3% שהם 24 מיליארד דולר.
מעבר לגידול בהשקעות הישירות גדלה יתרת הנכסים של המשק בחו"ל בזכות הגידול ביתרות המט"ח של בנק ישראל - שתרם 8 מיליארד דולר נוספים ל-13 מיליארד שתרמו ההשקעות הישירות. דווקא בהשקעות הפיננסיות של תושבי ישראל בחו"ל נרשמה ירידה חדה, במיוחד בקרב משקי-הבית והגופים המוסדיים: בסך הכל צמצמו הישראלים את אחזקותיהם במניות בחו"ל ב-700 מיליון דולר והגדילו את השקעותיהם באג"ח זרות ב-2.3 מיליארד - לעומת גידול שנתי ממוצע של 8 מיליארד דולר מאז 2009.
``נמשך הגידול בחובות של המגזר העסקי ושל משקי הבית``
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
