2011: כך התנו אנשי נתניהו מינוי קובלנץ בפיטורי בן כספית

וגם: ח"כ ביטן הוא למעשה המנכ"ל של המדינה ■ ואיך החליטה איילת שקד שלא להחליט

אלדד קובלנץ / צילום: איל יצהר
אלדד קובלנץ / צילום: איל יצהר

 

1. כדי להבין את עומק האובססיה של נתניהו כלפי התקשורת, צריך לחזור לשנת 2011. במקרה או שלא, גם אז כוכב המשנה בעלילה היה אלדד קובלנץ. שר החינוך גדעון סער החליט לאמץ את המלצת ועדת האיתור בראשות מנכ"ל משרדו ד"ר שמשון שושני למנות את קובלנץ לתפקיד מנכ"ל הטלוויזיה החינוכית. הוועדה חשבה, פה-אחד אגב, שקובלנץ הציג "גישה מקורית, עדכנית, חדשנית ויצירתית לכיוונים שבהם צריכה לפעול הטלוויזיה החינוכית בשנים הקרובות כדי למלא את מטרותיה ויעדיה".

מרשים לכל הדעות - אבל את נתניהו זה פחות הרשים. במשך למעלה מחודשיים "תקע" נתניהו את המינוי ודאג שהוא לא יעלה לסדר היום של ישיבת הממשלה שאמורה לאשר אותו. קובלנץ, אז בדיוק כמו היום, לא באמת עניין את נתניהו.

גדעון סער, שכבר באותם ימים זוהה על-ידי ראש הממשלה כמי שמאיים על מנהיגותו בליכוד ובכלל, התחיל לקבל מסרים מאנשיו של נתניהו בנוגע לעיתונאי בן כספית. סער לא הבין את הקשר בין מי שכותב ב"מעריב" לבין הטלוויזיה החינוכית, אבל אז הואילו להסביר לו שכספית מנחה פעמיים בשבוע את התוכנית "עושים סדר" (לסירוגין עם גל גבאי), ונתניהו לא רוצה אותו שם. התוכנית עוסקת בעיקר בעניינים חברתיים, שמו של הוד-רוממותו לא מוזכר שם בתדירות גבוהה, אבל זה היה המסר.

רשמית, דובר על בחינת האפשרות למזג את הטלוויזיה החינוכית עם רשות השידור או לסגור אותה כליל. לא רשמית: בן כספית תמורת קובלנץ. רצה הגורל, נתניהו עבר מתישהו לעסוק בדרישות ארה"ב לריסון הבנייה בהתנחלויות והקים ועדה לבחינת המצב המשפטי של המאחזים בשטחים.

ככה קובלנץ "חמק לו". בהודעה שנמסרה לתקשורת לאחר אישור המינוי בממשלה, נאמר כי הסיכום בין סער לנתניהו הושג אחרי שהובטח כי "מכסת התכנים החינוכיים בטלוויזיה החינוכית שעומדת על 51%, תעלה". זה תמיד הדברים החשובים שעומדים על סדר היום, אתם יודעים.

2. יו"ר הקואליציה דוד ביטן נתפס בטעות כמי שכל תפקידו לקפוץ בין אולפנים ולסנגר על נתניהו. רואים בו שופר, שכפ"ץ, חניך תורן. זה שעושה את מה שאחרים כבר לא מסוגלים לעשות. אלא שביטן הוא הרבה יותר מזה. מלשכתו רחבת הידיים הצמודה לחדר הממשלה על שם יצחק שמיר, הוא פחות או יותר מנהל את כל העניינים. המנכ"ל של המדינה.

כולם עולים אליו לרגל, מכל קצוות הקשת הפוליטית, לטכס עצה, לתפור את ההצבעה הבאה, לגנוב סוסים. אפילו מ"וול סטריט ג'ורנל" ביקשו השבוע לדעת האם באמת הולכים פה לבחירות. על השולחן כמעט תמיד מונח כל טוב מהחומוס של אבו שוקרי, ואין אחד שלא מגיע לנגב. אפילו גדולי השמאלנים במשכן, לא עלינו.

גם בסיפור של תאגיד השידור, ביטן ממלא תפקיד הרבה יותר מרכזי מהקראת דף המסרים של נתניהו. למעשה, כל מי שהקשיב לדברים שהשמיע ראש הממשלה בעניין התאגיד רגע לפני המראתו לסין בתחילת השבוע, היה יכול להישבע שאת הטקסט כתב ביטן בעצמו.

"לא יכול להיות מצב שאנחנו בליכוד עם 30 מנדטים מכבדים את כל הסעיפים הקואליציוניים של המפלגות הקטנות, גם בנושאים שאנחנו לא מסכימים, כמו מס על דירה שלישית שכל הליכוד התנגד לו, אבל כיבדנו את זה כי יש הסכמים, וכשבאים הסעיפים שלנו, שהם חשובים לליכוד ולי - את זה לא מכבדים", אמר נתניהו.

נכון, זה טקסט שבקלות הייתה יכולה לכתוב גם מירי רגב, אבל את רגב נתניהו שומע. לביטן הוא מקשיב.

ספין השבוע

שר האוצר משה כחלון נכנס לממשלה עם שני דגלים מרכזיים ויחידים: הורדת יוקר המחיה ומחירי הדיור. מדי פעם הוא מזכיר את המילה "דמוקרטיה", רק כדי שאנחנו השמאלנים בתקשורת נמשיך לאהוב אותו. לכן היה זה מצחיק לקרוא שכחלון "הסכים לפשרה" שלפיה תאגיד השידור יחל לפעול כמתוכנן, אבל ראשיו יודחו. הרי כחלון אמר בשנה האחרונה מעל כל במה שהמינויים בתאגיד לא מעניינים אותו, ושבכלל לא אכפת לו אם יקראו לזה תאגיד או רשות. עם כל הכבוד לשידור הציבורי, הוא אמר פעם, לא על זה נכנסתי לפוליטיקה.

הוא אפילו הסכים בחודש שעבר להצעת החוק הרדיקלית של נתניהו, שתכפיף את כל הגופים המשדרים (ציבוריים ומסחריים) למועצה מפקחת אחת שחבריה ייבחרו על-ידי הדרג הפוליטי ויוכלו להשפיע על המינויים בכלל הגופים.

כחלון הבין היטב שנפל קורבן לספין של נתניהו, אבל בשלב מסוים הפיל את הספין על ראשי התאגיד בעצמם. הם ממילא הולכים הביתה, הוא בטח אמר לעצמו - נתניהו, לעומת זאת, לא הולך עדיין לשום מקום.

3. על שולחנה של ועדת השרים לענייני חקיקה, בראשות שרת המשפטים איילת שקד, הונחה בשבוע שעבר הצעת חוק הגיונית למדי. הרעיון: למנוע מחברות לובינג לייצג לקוחות עם ניגוד אינטרסים, כזה שעלול לפגוע בתחרותיות במשק או באינטרס הציבורי. חברה שמייצגת את סלקום לא תוכל לייצג גם את פלאפון, וחברה שמייצגת את האגודה למלחמה בסרטן לא תייצג רשת מכוני שיזוף. זה פשוט לא הולך ביחד. מה עשתה הוועדה? החליטה שלא להחליט - ודחתה את הדיון ב-3 חודשים.

הוועדה החשובה הזאת - שקובעת במידה רבה איזו הצעת חוק תישאר במסלול המתיש של חקיקה פרטית עם סיכוי נמוך לעבור ואיזו תהפוך להצעה ממשלתית שתיכנס די בבטחה אל ספר החוקים של מדינת ישראל - לא מפרסמת פרוטוקולים. אפילו את אופן ההצבעה של כל שר אי-אפשר לדעת (ביום שלישי הוגשה עתירה לבג"ץ בעניין הזה).

למרות זאת, הזבובים שהדבקנו על קירות אולם הוועדה יודעים לספר כי שקד לא אהבה את ההצעה. היא סברה כי יש כבר מספיק מגבלות על הלוביסטים (בעיקר לענוד תג מיוחד בכנסת ולהירשם בכניסה לוועדות), ולכן אין סיבה מיוחדת להטיל עליהם מגבלה חדשה ומשמעותית בהרבה.

בלשכתה של שקד טוענים כי לא זכורה להם אמירה כזאת, אבל מודים כי היא והשרים האחרים סברו כי "יש הרבה בעיות בהצעת החוק".

השבוע, לעומת זאת, התבררה פעם נוספת מדוע מדובר דווקא בהצעה טובה. ועדת הכנסת לנגע הסמים והאלכוהול, בראשות ח"כ תמר זנדברג (מרצ), התכנסה כדי לדון בין היתר בהחלטה של שר הבריאות יעקב ליצמן שלא להטיל כל מגבלה רגולטורית על הסיגריה האלקטרונית החדשה (IQOS) של ענקית הטבק פיליפ מוריס. ליצמן - כתבנו את זה כבר לפני שבועיים - קיבל את ההחלטה הזאת בניגוד גמור להמלצת הדרג המקצועי במשרדו (המשפטי והרפואי כאחד), ולאחר שנפגש עם בכירי תאגיד הטבק שהגיעו מחו"ל (למרות שאמנה בינלאומית אוסרת מפגשים של קובעי מדיניות עם נציגי חברות טבק).

באולם הוועדה השתתפה נציגה מקופת-חולים מכבי, שמיוצגת בכנסת על-ידי חברת הלובינג "פוליסי" של בוריס קרסני - אותה חברה שמייצגת (בטח ניחשתם) גם את פיליפ מוריס. בוועדה השתתף גם נציג של ההסתדרות הרפואית, גוף שמיוצג בכנסת על-ידי חברת הלובינג "גלעד" - אותה חברה שמייצגת גם את "חטיבת יצרני הסיגריות" באיגוד לשכות המסחר.

נציג ההסתדרות הרפואית תקף באופן חריף במיוחד את יצרנית הסיגריות ("הורגת אנשים") ואת המוצר החדש שלה, צריך לומר בהגינות, אבל לא בטוח שכך הדברים תמיד מתנהלים.

באופן חריג במיוחד, הישיבה הזו התנהלה ללא לוביסטים באולם, לאחר שהיו"ר זנדברג נענתה לבקשתו של שבי גטניו, מנכ"ל העמותה לדמוקרטיה מתקדמת, שהצביע על אותה אמנה בינלאומית שהזכרנו קודם. זה לא מנע, אגב, מאחת הלוביסטיות של "פוליסי", להסתודד בחוץ עם הנציגה של מכבי רגע לפני תחילת הדיון.

נו, אז מה כל-כך מפריע לשקד ולחברי ועדת השרים בהצעת חוק שאמורה להיטיב עם הציבור? ח"כ יעל גרמן (יש עתיד), אחת מיוזמות ההצעה, לא ממש הופתעה מההחלטה שלא להחליט. החוק נחוץ לשם השקיפות וההיגיינה הציבורית, היא אומרת - שני דברים שלפוליטיקאים לא פשוט לבלוע.

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא נתח שוק וצרכנות?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988