הפרקליטות נדרשת להסביר למה סגרה התיק נגד עו"ד תל-צור

עו"ד נבות תל-צור נחשד בשיבוש הליכים בצוותא עם אולמרט, על כך שהפעיל לחצים על שולה זקן כדי שלא תחתום על הסדר טיעון בפרשת הולילנד ■ כעת בג"ץ דן בעתירה שהגישה איכות השלטון נגד סגירת התיק נגדו

עורך דין נבות תל צור / צילום: ליאור מזרחי
עורך דין נבות תל צור / צילום: ליאור מזרחי

מהי עילת סגירת התיק הפלילי שנוהל נגד עו"ד הצמרת נבות תל-צור בגין התנהלותו במהלך משפט פרשת הולילנד, והאם סגירת התיק נעשתה במסגרת "הסדר מותנה"? אלה הן שתי השאלות המרכזיות שעליהן יצטרך פרקליט המדינה, עו"ד שי ניצן, להשיב בימים הקרובים, במסגרת הדיון בעתירה לבג"ץ שהגישה התנועה לאיכות השלטון נגד ההחלטה לסגור את התיק נגד תל-צור בפרשת שיבוש הליכי המשפט, בה היה מעורב עם לקוחו, ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט.

עו"ד תל-צור, שותף בכיר במשרד רם כספי ושות', נחשד כי בצוותא עם אולמרט הפעיל מערכת לחצים על ראש לשכתו לשעבר של אולמרט, שולה זקן, כדי שזו לא תחתום על הסדר טיעון באישומים נגדה בפרשת הולילנד. זאת, משום שהדבר היה מסייע בהפללתו של אולמרט בפרשה. בעקבות זאת, אולמרט עצמו הורשע, לפי הודאתו, בביצוע שתי עבירות של שיבוש מהלכי משפט.

בנובמבר 2016 נחשף ב"גלובס" כי לאחר התייעצות עם צוות פרקליטים בכירים, החליט פרקליט המדינה ניצן שלא להעמיד לדין פלילי את עו"ד תל-צור בפרשת שיבוש ההליכים. ההחלטה התקבלה בעקבות הליך שימוע שנערך לעו"ד תל-צור בפני פרקליט המדינה, שלאחריו הגיעה הפרקליטות למסקנה כי המסלול הנכון לנקוט בו בעניינו של תל-צור הוא המסלול המשמעתי.

כמה ימים מאוחר יותר יצאה הפרקליטות בהודעה רשמית, לפיה נסגר התיק הפלילי נגד עו"ד תל-צור בעבירות של שיבוש הליכי משפט והדחת עד. זאת, לאחר שתל-צור הגיע עם הפרקליטות להסדר טיעון משמעתי, שלפיו הוא יודה בעבירות שיוחסו לו בקובלנה המשמעתית שהגישה נגדו המדינה לבית הדין המשמעתי המחוזי של לשכת עורכי הדין. במסגרת הקובלנה הואשם תל-צור בהתנהגות שאינה הולמת את מקצוע עריכת הדין. עוד הוסכם כי תל-צור יושעה למשך 12 חודשים בפועל מעריכת דין בשל מעשיו.

בדצמבר 2016 עתרה התנועה לאיכות השלטון נגד היועץ המשפטי לממשלה, פרקליט המדינה ועו"ד תל-צור, בבקשה למתן צו על-תנאי שיורה ליועמ"ש ולפרקליט המדינה לחזור בהם מסגירת התיק הפלילי נגד עו"ד תל-צור ולמצות עמו את הדין. זאת, על-ידי הגשת כתב אישום נוכח ראיות לשיבוש מהלכי משפט והדחת עד.

בנוסף, התנועה ביקשה מבית המשפט מתן צו על-תנאי שיורה ליועמ"ש ופרקליט המדינה לחזור בהם מהסדר הטיעון שנחתם עם עו"ד תל-צור - בין אם ההסדר נכתב או בעל-פה ובין במשתמע.

לטענת התנועה, לא ייתכן כי עורך דין מוכר ביותר - שחשדות נגדו בעבירות של שיבוש מהלכי משפט והדחת עד במסגרת אחת מהפרשות החמורות ביותר בשירות הציבורי, מגובים בראיות ברורות - יחמוק מהדין הפלילי ויזכה להסדר טיעון מפליג בקלותו, אך ורק בשל מעמדו ומשלח-ידו.

היעדר ראיות והיעדר עניין

בדיון בעתירה שנערך אתמול (ב') בפני שופטי העליון סלים ג'ובראן, עוזי פוגלמן ונעם סולברג, טענה התנועה לאיכות השלטון - באמצעות עו"ד תומר נאור - כי בניגוד לנוהל המקובל, הפרקליטות סגרה את התיק הפלילי נגד תל-צור והמירה אותו בדין משמעתי, מבלי שנימקה מהי עילת הסגירה - היעדר ראיות או היעדר אשמה, או מחמת היעדר עניין לציבור.

עוד טען עו"ד נאור כי מדובר ב"הסדר מותנה" שערכה המדינה עם תל-צור, למרות שהיא אינה רשאית לחתום על הסדר מותנה במקרה זה. "הסדר מותנה" הוא הסדר שכתנאי לחתימתו, מודה החשוד בביצוע העובדות המהוות עבירה פלילית ומתחייב לקיים את התנאים שפורטו בהסדר. מנגד, רשות התביעה מתחייבת שלא להגיש כתב אישום נגד החשוד. אם החשוד יעמוד בתנאים שנקבעו בהסדר, התביעה מתחייבת כי התיק הפלילי ייסגר בעילת סגירה הנקראת "סגירה בהסדר".

באמצעות עו"ד אבינועם סגל-אלעד, הפרקליטות טענה מנגד כי "עילת הסגירה היא מעורבת - שילוב של היעדר ראיות והיעדר עניין לציבור", תוך שהיא שוללת את הטענה כי מדובר ב"הסדר מותנה".

עו"ד סגל-אלעד ציין כי הדברים באים לביטוי בתגובה שהגישה המדינה לעתירה. השופט פוגלמן העיר לסגל-אלעד כי "אנו יכולים לנחש (את עילת סגירת התיק מתוך תגובת המדינה - ח' מ'), אבל צריך להגיד את הדברים בצורה מפורשת - לומר שיש שתי עילות סגירה... צריך להכניס את זה בפירוש למשבצת. השאלה האם זה לא נכון שתתייחסו לזה בצורה כתובה ומסודרת?".

השופט סולברג מצדו העיר לבא-כוח המדינה לגבי עילת הסגירה כי "כעת אדוני (הפרקליט) טוען על שילוב של 'היעדר ראיות מספיקות' ו'היעדר עניין לציבור'. את זה שמענו עכשיו בתשובה לשאלותינו. זה לא נאמר קודם לכן בצורה ברורה במסגרת ההחלטה על סגירת התיק ובתגובה לעתירה".

עו"ד סגל-אלעד ציין כי ההחלטה בעניינו של עו"ד תל-צור "התקבלה על-ידי שתי פרקליטות מחוז ובכירים נוספים בפרקליטות שישבו שעות רבות על התיק", וכי אין עילה להתערבות של בג"ץ בהחלטה ובהסדר שנעשה עם תל-צור.

השופט פוגלמן הסכים עם המדינה כי המקרים שבהם בית המשפט מתערב בהחלטות כאלה הם נדירים, אך חזר ואמר כי נכון יהיה שהפרקליטות תגיש תגובה בכתב שבה תפרט את העילות לסגירת התיק נגד תל-צור; ונציג המדינה, עו"ד סגל-אלעד, התחייב לעשות זאת.

"הסדר פסול מיסודו"

פרקליטו של תל-צור, עו"ד רם כספי (שהוא גם הבוס שלו), דיבר בדיון אתמול על הפגיעה שלדבריו נגרמת לתל-צור בשל התמשכות הדיון בעתירה. "לזמן יש משקל. פגיעה בעורך דין שבעצמו יודע ששוקלים בשלב הראשון להעמידו לדין - זו עננה שפוגעת ביכולת המקצועית שלו לעבוד ולקבל תיקים", אמר.

עו"ד כספי לא הסתפק בכך, דיבר נגד ההסדר שנעשה עם עו"ד תל-צור וטען כי לא נפל רבב בהתנהגותו מול זקן. "ההסדר שנעשה היה בעיניי פסול מיסודו, זו דעתי האישית... ממתי הסדר טיעון (של זקן) שהוא פרי של משא-ומתן הוא 'מהלך משפטי'? מה זה שיבוש הליכי משפט? זה לא יכול להיות. מציעים לאדם הסדר טיעון, הוא מתייעץ עם משפחתו, עם עורכי דין, יום-יום זה קורה, ובא אחד ואומר (תל-צור אמר לזקן - ח מ') 'הסדר לא טוב'. מה לא בסדר בזה?".

כספי הוסיף ואמר: "נניח שהשופט (שופט המחוזי בתל-אביב, דוד רוזן, שדן בתיק הולילנד - ח' מ') היה שואל את שולה זקן באם קיבלה שוחד, והיא הייתה אומרת 'לא' - אז לא היה הסדר טיעון... היא פנתה לאולמרט, כי באותה תקופה היחסים שלהם לא היו טובים לאחר קשר של 40 שנה - והוא אומר לה שתתייעץ עם תל-צור. אז היא לא ידעה שהוא קשור לאולמרט? הרי אולמרט שלח אותה לתל-צור. מה הוא עשה?".

לדברי עו"ד כספי, "זה כואב שלאחר 35 שנה שתל-צור עורך דין, מתייחסים אליו ככה. מה הוא עשה? הוא הדיח אותה (את זקן - ח' מ')? כל יום שחולף זו פגיעה לנבות, כל יום קשה לו. שימשכו את העתירה שלהם היום, כי הם יודעים מה עמדת הפרקליטות. זה סתם לגרום עיוות דין".

בסופו של הדיון קבעו השופטים כי על הפרקליטות למסור החלטה בכתב, שבה תמסור את עילת סגירת התיק נגד עו"ד תל-צור. עוד נקבע כי על העותרת, התנועה לאיכות השלטון, להגיש השלמת טיעון בכתב, שבה תפרט את טענותיה ל"הסדר מותנה".

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא דין וחשבון?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988