מעבדות לחירות

מה אומרים המחקרים העדכניים על אושר בעבודה?

לשדרג את הקריירה / צילום: shutterstock
לשדרג את הקריירה / צילום: shutterstock

האם אפשר להשתחרר מתחושות של עבדות בעבודה ולהתמלא באושר החירות? ואם כן, מהן הדרכים לעשות זאת? הנה כמה תובנות ממחקרים עדכניים על אושר ועל שביעות-רצון בעבודה.

לעסוק במה שאוהבים, להימנע מוורקוהוליזם כלכלי

כדי להיות מאושר בקריירה צריך לעבוד מעט ולהרוויח הרבה, לא? הרי זוהי תמצית ההדוניזם המערבי המודרני. אולם למרבה ההפתעה, מחקרה העדכני של ד"ר אורית שמאי מראה כי דווקא ככל שמקום העבודה הוא בעל משמעות מרכזית בחיי העובדים, ובייחוד אלה המשקיעים שעות ומאמץ מרובים (עובדים המכונים "משקיעים כבדים") - כך רמות האושר שלהם גבוהות יותר ביחס לעובדים "רגילים" העובדים עד 50 שעות בשבוע.

כשמסירותם של העובדים ה"כבדים" לעבודה נובעת מעניין בעיסוק ומהנאה ממנו, הם חווים תחושת אושר כללית רבה יותר לעומת עובדים המוגדרים וורקוהוליסטים, שמשקיעים בעבודתם רבות בנסיבות כלכליות גרידא. בעוד שמסורים חשים רגשות חיוביים יותר ככלל, ושביעות-רצונם מהחיים גבוהה יותר, השקעת שעות נוספות בעבודה בשל צורך כלכלי ממש מפחיתה מאושרם של עובדים.

אין ספק שמסירות לעבודה היא ההיבט החיובי של השקעה ניכרת בעבודה, ואילו וורקוהוליזם הוא ההיבט השלילי שלו. כדי לצאת מעבדות לחירות חשוב למצוא עבודה שמהווה מקור לעניין ולהנאה, ולצאת מגבולות המחשבה השגרתית של "לעבוד כדי להתפרנס".

כשמחפשים עבודה: לחשוב על המרחק מהבית

פרופסור דניאל גילברט, פסיכולוג מאוניברסיטת הארוורד, אומר בפשטות שלא משתמעת לשתי פנים כי נסיעה ארוכה יומיומית לעבודה ובחזרה היא אחד הגורמים הפוגעים באושרם של עובדים יותר מכול: "אי אפשר להתרגל ל'יוממות', מפני שהיא לא צפויה ונחווית כגיהנום מסוג חדש בכל יום".

ואכן, סקר טלפוני שנערך בקרב כ-170,000 עובדים בוגרים הראה כי שליש מאלו שנסיעתם היומיומית לעבודה נמשכת יותר משעה וחצי סובלים יותר מהאחרים מתופעות פיזיות כרוניות ככולסטרול גבוה, כאבי גב וצוואר ועוד. 40% מאותה קבוצה מודאגים במשך רוב שעות היום, לעומת רק 28% מאלה שנסיעתם היומיומית לעבודה אורכת פחות מעשר דקות.

לכן, לפני קבלת הצעת עבודה מומלץ להתחשב משמעותית גם בשיקול הדרך. תחושת השעבוד לכביש עלולה לגבות מחיר יקר לעובד.

ביומיום: לתרגל התמקדות ותשומת-לב

חוקרים גילו נוהג פשוט, בן שלוש דקות, שנמצא שימושי במיוחד בעתות לחץ בעבודה ויכול לסייע בשיפור המצב הרגשי והתודעתי.

מהות התרגיל מיקוד תשומת-הלב, והוא אמור לשפר את רמת הקשב ואת בהירות המחשבה, להפיג מתחים, לשפר את תחושת ההנאה מהעבודה, ולהשפיע לטובה על שיתוף-הפעולה בצוות. בעזרת התרגיל הופכים עובדים מודעים יותר למחשבות ולרגשות שלהם, ובמקום להיות מוצפים בהם, מסוגלים לנהלם טוב יותר ולהגיב אליהם ביעילות.

ואם לא רק העובד הבודד עושה זאת אלא גם הקולגות שלו - הדבר יכול להשפיע לטובה על האווירה בכללותה. במשרדים הראשיים של גוגל כבר אימצו את הנוהג, שעיקרו שלושה צעדים עוקבים ופשוטים הנערכים בעיניים עצומות ומכילים פעולות של נשימה, תשומת-לב למחשבות, לרגשות ולתחושות הגופניות, וכדומה. ברגעי לחץ ומשבר, לא יזיק לנסות .

באופן כללי: להרגיע מעט את המרדף אחרי האושר

תחת המרדף הבלתי פוסק אחרי לוח הזמנים הצפוף ומוצף המסרים המיידיים שבו אנו חיים בעידן הזה מצוי המרדף אחרי האושר. חלק מהמרדף אחרי האושר מכיל את המרדף אחר שביעות-הרצון בעבודה. מרדף בתוך מרדף בתוך מרדף - כמה מתיש זה יכול להיות!

ממצאים מחקריים חדשים מראים כי השאיפה הבלתי פוסקת לאושר מביאה עמה נטל כבד לאדם, וכי התמקדות יתרה בכך עלולה, למעשה, להוביל אל ההיפך הגמור. במינון מוגזם עלולה החתירה אחר החירות להיחוות כעבדות, במיוחד כשלא מצליחים לממש את השאיפה הנכספת וחווים תחושת כישלון.

נראה כי בשביל לצאת מעבדות אירונית זו יש להשלים עם הרעיון שאין כזה דבר אושר מושלם. בכל עבודה, משרה או פרויקט יהיו קשיים וחסרונות, וכמעט לעולם לא נוכל להשיג תוצאות מושלמות ללא רבב.

זכרו, השלם גדול מסך חלקיו

כששואלים ילד אם הוא אוהב את אחיו, ברגע נתון הוא עשוי להשיב בשלילה ולצרף נימוק שנדלה מזיכרון הטווח הקצר שלו: "הוא תמיד לוקח לי טושים ולא מחזיר". אולם כששואלים זאת בפרספקטיבה של זמן ומרחק ממצבי אינטראקציה ספציפיים עם אחיו, הוא צפוי להשיב מתוך חווייתו הכוללת: "אני אוהב את אחי כי הוא מאוד מצחיק וחכם, ומשחק אתי הרבה".

בדומה לכך, כדי שעובד ידע לקבוע אם הוא נהנה בעבודתו, אין זה אומר בהכרח שכל פעולה או חוויה במהלך יומו שלו צריכה להיות מקושרת לרגשות חיוביים.

את תחושת החירות כעובד עליו לבחון מנקודת מבט רחבה יותר, וממרחק מה מסיטואציות ספציפיות של יום העבודה - פרק זמן שבמהלכו מצבים רבים רחוקים מלהסב לו אושר: ויכוחים עם קולגות, שיחות ביקורת עם הבוס, קונפליקטים עם לקוחות, תהליכי משא ומתן מייגעים ועוד.

מילה למנהלים

ממצא מחקרי עקבי הוא כי ככל שעובדים מאושרים יותר, כך ביצועיהם בעבודה טובים יותר. לכן ברור כשמש שגם מנהלים צריכים לשאוף להגברת האושר של עובדיהם: לדאוג לרווחתם, להיטיב להתאים בין צורכיהם לבין התנאים העומדים לרשותם, ולהנהיג מדיניות התואמת את נטייתם ואת כישוריהם. כך אומרת ד"ר אורית שמאי מהחוג למנהל עסקים באוניברסיטת חיפה, ולשם כך פועלת גם אני, וורקוהוליסטית מהסיבות הנכונות, בכל יום מחיי המקצועיים.

■ יעל מהודר היא יועצת ארגונית וכותבת הספר "המועמד הנבחר". מאמר מיועד להעשרה, אינו תחליף לייעוץ מקצועי ואישי המתאים למידותיו של כל אדם ואדם, ואין להתייחס אליו ככזה. לקשר עם יעל: בפייסבוק או באתר.

יומן קורונה:
ניוזלטר יומי על כל מה שצריך לדעת
הרשמה
הרישום נכשל
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988