בנק ישראל: להקים תשתית סליקה לאמצעי תשלום מתקדמים

הדוח הסופי של הוועדה לקידום השימוש באמצעי תשלום שפורסם היום מציע לאפשר גישה לתשתית מערכת התשלומים גם לשחקנים מחוץ לבנקים ■ מדריך סליקה באינטרנט

כרטיסי אשראי חכמים/ צילום: תמר מצפי
כרטיסי אשראי חכמים/ צילום: תמר מצפי

כשלוש שנים לאחר שהוקמה הוועדה לקידום השימוש באמצעי תשלום מתקדמים של בנק ישראל, פורסם היום (א') הדוח הסופי שלה. הדוח כולל המלצות להגברת התחרות בשוק התשלומים, והסרת חסמים לצורך הכנסת אמצעי תשלום וסליקה מתקדמים. הוועדה הוקמה בעקבות ועדת לוקר לצמצום השימוש במזומן, שהצביעה על כך שיש צורך בקידום הכנסת אמצעי תשלום מתקדמים בישראל שיהיו חלופה לאמצעי התשלום הפיזיים (מזומן וצ'קים). מטרת העל של המהלך היא צמצום ההון השחור בישראל, כאשר הוועדה בחנה דרכים לקידום שימוש הארנק האלקטרוני בישראל.

"הוועדה סבורה כי אמצעי תשלום זה יכול להוות חלופה לשימוש באמצעי תשלום מבוססי נייר, במיוחד כשמדובר בסכומים נמוכים שנהוג לשלם במזומן", נכתב בדוח. הארנק האלקטרוני אמור לאפשר אחסון וצבירת אמצעי תשלום, וכן ביצוע העברת תשלומים מקוונים. אלא, שלצורך הכנסת אמצעי התשלום המתקדמים יש לבצע התאמות לתשתית התשלומים הקיימת היום בישראל.

המלצות הוועדה נחלקות למספר נושאים. ראשית מוצע להקים תשתית סליקה מרכזית ותשתית תקשורת לאומית לביצוע התשלומים באמצעים המתקדמים. בין היתר מוצע כי הגישה לאותה תשתית תורחב גם לגופים שאינם בנקאיים. עוד מוצע, כי יגובש תזכיר חוק חדש להסדרת שירותי התשלום, הסליקה וההנפקה, שיתבסס בין היתר על ההסדרה הנהוגה באירופה - כללי ה-PSD. כללים אלה מאפשרים שימוש בטכנולוגיה מתקדמת ומאפשרים גם לגופים חיצוניים גישה לתשתיות מערכת התשלומים והתשתיות של הבנקים.

בנוסף לכך מציעה הוועדה לקדם הכנסת מסופי תשלום לבתי העסק (POS), שיאפשרו ביצוע עסקאות ללא מגע. מדובר בהטמעה של תשתית פיזית חדשה שתאפשר גם שימוש באמצעי תשלום מתקדמים, וגם ביצוע עסקאות באופן מהיר ונוח בבתי עסק, בעיקר בכל הקשור לתשלומים במחיר נמוך. יחד עם זאת, החלפת מסופי תשלום בבתי עסק נחשב למהלך בעלות לא מבוטלת, כשלא ברור מי יישא במימונה.

הוועדה גם סבורה שלצד הכנסת תשתיות ואמצעי תשלום מתקדמים, חלק חשוב ברפורמה צריך להיות קידום החינוך הצרכני ויצירת אמון הציבור באמצעי התשלום המתקדמים באמצעות תהליך חינוך פיננסי והסברתי.

נציין, כי נראה שהוועדה עושה צעד חשוב בכיוון הנכון. יחד עם זאת, יישום מהלכים שכאלה אינו צפוי להתבצע מהר. מדובר בתחום מורכב, במיוחד בכל הקשור לשינוי תשתיות. כך למשל, בתחום הכנסת תקן ה-EMV (כרטיסי האשראי בעלי הצ'יפ) לישראל. מדובר בתהליך ארוך הנמשך מזה כמה שנים עד שיוטמע באופן מלא במשק. המהלכים המוצעים בדוח אף מורכבים יותר וכוללים הקמה של תשתית תשלומים חדשה.

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא שוק ההון?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988