שיטת הכדורגלנים להעלים מס נחשפה, והם נופלים כמו זבובים

אם חשבתם שמקלטי מס הם עניין לאנשי עסקים בלבד, כעת מתברר שגם כדורגלנים בכירים, בעיקר בספרד, ניצלו בשנים האחרונות את השיטה הזו כדי להעלים מרשויות המס הכנסות במיליוני אירו ■ אז איך עבד "תרגיל" המס הגדול, ומדוע הוא חוזר לרובם כמו בומרנג? ■ למדריך גילוי מרצון

בשבוע שעבר הגיע תורו של ז'וזה מוריניו ליפול ברשת. אחרי רונאלדו, מסי, ניימאר, לוקה מודריץ', אנחל די מריה, מסצ'ראנו, צ'אבי אלונסו ועוד - גם המנג'ר הפורטוגלי זכה לכתב אישום בספרד בגין העלמות מס. במקרה שלו מדובר בסכום של 3.5 מיליון אירו, בתקופה בה אימן בכלל בריאל מדריד.

נחזור קצת יותר מ-10 שנים אחורה. ב-2005, שנתיים אחרי שדייויד בקהאם נחת במדריד להרכיב את הגלאקטיקוס, נקבע "חוק בקהאם". מה אומר החוק? קבוצות בספרד רשאיות לשלם עבור שחקנים זרים מס מרבי של 24%. סידור לא רע אם לוקחים בחשבון שהמס המרבי עמד אז על 49%. ככה אפשר היה להציע לשחקנים שכר נטו גבוה יותר. ולמנוע את הבריחה של הכוכבים לליגה האנגלית העשירה.

חוץ מזה, היה עוד סעיף מעניין שנקרא "זכויות תדמית". בואו נתעכב עליו לרגע: זכויות תדמית הוא סעיף אמורפי ולא לגמרי ברור. מה שכן ברור הוא ששחקנים העדיפו לקבל חלק מהשכר שלהם בתור "זכויות תדמית". כלומר, אל תשלמו לי שכר אלא כסף עבור השווי השיווקי-תדמיתי שלי. מתוקף היותם מותגים גלובליים הם מוכרים חולצות עבור המועדון, מוכרים מרצ'נדייז. הם מסייעים למועדון לקדם מוצרים. וככאלה יש להם שווי תדמיתי. מהו אותו שווי? מי יודע.

היתרון באותן "זכויות תדמית", הוא שאפשר להעביר את הכסף שמתקבל תמורתן אל חברה שבבעלות אותו שחקן. איפה רשומה אותה חברה, במקרה או שלא במקרה? במקלט מס כלשהו. בליז. פנמה, אירלנד, איי הבתולה הבריטיים, שווייץ.

כתוצאה מזה פנו כולם לאפיק הפרוץ ביותר: העברת כספים באמצעות סעיף של "זכויות תדמית" למקלטי מס מחוץ למדינה. עכשיו הם משלמים את המחיר.

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא דין וחשבון?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988