פרשת UBS: נשלחו מכתבי שימוע ל-8 חשודים נוספים

פרשת בנק UBS שווייץ ממשיכה לספק נאשמים "נורמטיביים": הפרקליטות הודיעה ל-8 חשודים, בהם עורכי דין, אנשי עסקים ושכירים, כי נשקלת העמדתם לדין, בכפוף לשימוע, בגין העלמת הכנסות פיננסיות מהשקעותיהם בבנק ■ למדריך גילוי מרצון

יו.בי.אס ubs בנק / צלם: רויטרס
יו.בי.אס ubs בנק / צלם: רויטרס

"פרשת בנק UBS", שהתפוצצה ב-2014, כאשר הגיעו לידי רשות המסים רשימות החשבונות של לקוחות ישראלים של בנק UBS שווייץ, לגביהם קיים חשד שלא דווחו כחוק, ממשיכה לספק חשודים ונאשמים "נורמטיביים" שלטענת המדינה העלימו מיליוני דולרים בחו"ל - הפעם ברשימת החשודים: עורכי דין ואנשי עסקים.

פרקליטות מיסוי וכלכלה הודיעה לאחרונה ל-8 חשודים ב-7 תיקים שונים במסגרת פרשת בנק UBS השווייצרי כי נשקלת העמדתם לדין, בכפוף לשימוע, בגין העלמת הכנסות פיננסיות מהשקעותיהם בבנק.

מכתבי החשדות נשלחו לאנשי עסקים, עורכי דין ושכירים, הנחשדים בהעלמת הכנסות פיננסיות בגובה הנע בין מאות אלפי שקלים ועד כ-5 מיליון שקל. בין החשודים שקיבלו מכתבי שימוע: יואל גרוסברג, עו"ד יוסף לוי, דוד פלג, עזרא פלק, סורין הרשקוביץ, אהרון כהן ורוזין כהן וכן ג'ורג' פוקס אלברטו.

החשדות בתיקים השונים נוגעים לחשבונות שהכספים שהופקדו בהם בתחילה אינם חייבים במס (דוגמת כספי ירושה או מתנות), כאשר החשדות מתמקדים בהעלמת עצם קיום החשבון והיתרה שבו, וכן העלמת ההכנסה מריביות, דיבידנדים וניירות ערך שבוצעה על-ידי החשודים.

עצם החזקת חשבון בנק בחו"ל אינו מהווה עבירת מס או עבירה בכלל, אך קיימת חובת דיווח על מעורבות כזאת, ולא כל הישראלים הפועלים בחו"ל מקיימים אותה. לפי החוק, אזרח ישראלי רשאי לנהל חשבון בנק בחו"ל, אך עליו לדווח לרשות המסים על קיום החשבון ועל ההכנסות שהופקו בו, בהן מריבית, מדיבידנד ומרווחי הון. לטענת רשות המסים והפרקליטות, הימנעות זו היא שהובילה את החשודים בתיקים הנוכחיים לחדר החקירות, וכעת - אם לא יעלה בידם לשכנע את הפרקליטות כי אין מקום להגיש נגדם כתב אישום - אל ספסל הנאשמים.

לחשודים ניתנה אפשרות בהתאם לחוק, לקיים הליך שימוע, ככל שירצו, בפרקליטות מיסוי וכלכלה, טרם שתתקבל החלטה אם להגיש נגדם כתב אישום.

"פרשת UBS שווייץ", שהובילה למעצרים רבים ולחקירתם של עשרות ישראלים החשודים בהעלמת מס, באמצעות החזקת חשבונות סודיים בבנק השווייצרי, התפוצצה ביוני 2014 עם מעברה של החקירה הסמויה הממושכת בה לשלב הגלוי.

העצור הראשון בפרשה היה רוני אליאס, יועץ השקעות בבנק UBS השווייצרי, שנעצר בסיומה של פגישה עם לקוחות שנערכה במלון פאר בתל-אביב, שהתנהלה תחת עינם הפקוחה של חוקרי רשות המסים. אליאס נהג לגייס לקוחות עבור הבנק השווייצרי בישראל, באופן דיסקרטי וללא תיעוד. בחיפושים שנערכו בחדר המלון של אליאס נמצאו ברשותו רשימות של מאות ישראלים המחזיקים בחשבונות בנק בלתי מדווחים בשווייץ, שהוא אחראי ישירות על הטיפול בהם.

"רשימות UBS", כמו גם מסמכי "סוויס ליקס", רשימת הלקוחות של סניף HSBC ז'נבה ורשימות נוספות שנחשפו והובילו למעצרים ולכתבי אישום שונים, הפתיעו רבים, בין היתר בשל זהותם של הלקוחות. התברר כי מחזיקי חשבונות סודיים בחו"ל אינם רק אנשי עסקים אמידים, וכי בין הלקוחות של הבנקים בחו"ל נמצאו רופאי שיניים, מורים, עובדים סוציאליים, אקדמאים, פנסיונרים ועוד אנשים "רגילים", שחלקם החזיקו מיליוני אירו בחשבונותיהם.

בין הישראלים שהוגשו נגדם כתבי אישום הודות לרשימות שהשיגה רשות המסים: בוריס ואבישר וייסמן, שניהלו את רשת מרפאות "קליניקה און" בארץ והואשמו בהעלמת הכנסות בהיקף של יותר מ-820 מיליון שקל, זאת בין היתר באמצעות חברות-קש בפנמה ובאיי הבתולה, אנשי קשר להעברת כספים במזומן ומלביני כספים בבתי קזינו ברומניה. כתבי אישום הוגשו גם נגד מירון נאמן, משה רחמוט ואריק ישראלי, בגין עבירות מירמה לפי פקודת מס הכנסה ועבירות הלבנת הון.

בין הנחקרים הנוספים בפרשת UBS היו שופט המחוזי בחיפה, משה גלעד, שהודיע באוגוסט 2015 על פרישתו מתפקידו על רקע החשדות לעבירות מס שביצע לכאורה.

עוד במסגרת הפרשה נעצר איש עסקים שלפי החשד מכר מניות של חברה רומנית שהייתה בבעלותו תמורת 11 מיליון אירו, אך דיווח לרשויות המס על פחות ממחצית מהסכום. את המחצית השנייה הפקיד בחשבון סודי בבנק UBS ציריך. איש העסקים החשוד הוא יוסף ווג מרמת-השרון, בעל עסקי מסחר ושיווק ברומניה ושכיר בחברת תמיר צומן בע"מ בישראל. על-פי החשד, לצורך הסתרת הכספים, הוא ערך שני הסכמים למכירת המניות: הסכם גלוי בסכום נמוך, והסכם נסתר עם יתרת הסכום הלא מדווח. עוד על-פי החשד, ווג העלים הכנסות של כ-7 מיליון אירו, שהופקדו בחשבון מקודד בבנק UBS.

ברשות המסים ובפרקליטות בוחנים עדיין את עניינם של חשודים נוספים וצפויים להכריע האם להגיש נגדם כתבי אישום בקרוב.