הלך המנוע בגלל דלק לא מתאים? חברת הביטוח תשלם

ביהמ"ש פסק לאחרונה במספר מקרים כי תדלוק בדלק תקול מהווה "תאונה" לכל דבר ■ במקרה מסוים אף אושרה תביעת מבוטח שנסע עם רכבו כ-200 ק"מ לאחר התדלוק

דלק  / צלם: thinkstock
דלק / צלם: thinkstock

בכל יום נכנסים אלפי כלי רכב לתחנות הדלק השונות. ספק אם מי מאיתנו בודק את טיב הדלק, ולמעשה אנו בטוחים שהדלק עומד בתקנים הנדרשים ואין לנו ממה לחשוש. עם זאת, במקרה שבו תדלקנו את הרכב בדלק תקול (דלק לא מתאים מסיבות שונות), אשר גרם לנזקים שונים, האם אנו זכאים לתגמולי ביטוח מחברת הביטוח המבטחת את הרכב בפוליסת רכוש?

א' ("המבוטח") החזיק רכב בבעלותו, אשר היה מבוטח בפוליסת מקיף. באחד הימים נכנס התובע עם רכבו לתחנת דלק במטרה לתדלק את רכבו בסולר. לטענתו, הסולר היה מהול במים ולכן נגרמו נזקים לרכב. לפיכך, פנה התובע למבטחת וביקש לקבל תגמולים לאור הנזקים שנגרמו לרכבו כתוצאה מתדלוק בסולר תקול.

המבטחת קיבלה את טענותיו של התובע ושילמה לו תגמולים בהתאם לנזקים שנגרמו לרכב. באותה נשימה פנתה המבטחת בתביעת שיבוב כלפי תחנת הדלק וטענה כי עליה לשפות אותה בגין הכספים ששילמה למבוטח. לטענת המבטחת, הנתבעת החזיקה סולר תקול במכונות התדלוק, אשר בסופו של יום גרם נזקים לרכב המבוטח והיא נאלצה לשלם לו תגמולים על-פי הפוליסה. עוד נטען כי תחנת הדלק התרשלה כלפי המבוטח ועליה לשאת בנזקים.

הנתבעת טענה להגנתה כי יש לדחות את התביעה כנגדה, מאחר שאין מדובר במקרה המכוסה על-פי הפוליסה שנערכה למבוטח. לשיטתה, המבטחת שילמה למבוטח שלה כ"מתנדבת" ואין היא זכאית לשיפוי כלשהו. עוד נטען כי הסולר לא היה מהול במים, וככל שהייתה תקלה ברכב, הרי שאין קשר בין הדברים.

בית המשפט בחן תחילה את הוראות הפוליסה וציין כי מקרה הביטוח מוגדר, בין היתר, כ"התנגשות מקרית, התהפכות ותאונה מכל סוג שהוא". בנוסף, הפוליסה אינה כוללת חריג לכיסוי הביטוחי בעניין נזקים שנגרמים מתדלוק הרכב המבוטח בדלק תקול. עוד צוין כי במקרה של מחלוקת פרשנית לגבי תנאי הפוליסה יש להעדיף את הפרשנות המיטיבה עם המבוטח.

בית המשפט הוסיף כי במקרה אחר נקבע כי תאונה היא אירוע בלתי מתוכנן, בלתי צפוי, ישיר, והמתרחש באופן פתאומי. נקבע כי במקרה זה, תדלוק רכב בדלק תקול הוא אירוע בלתי מתוכנן, אשר לא ניתן לצפות אותו והמתרחש באופן ישיר ופתאומי. לפיכך, בית המשפט קבע כי תדלוק רכב בסולר מהול במים מהווה אירוע ביטוחי המכוסה בפוליסה.

בית המשפט הדגיש כי התגמולים ששילמה המבטחת למבוטח אינם במסגרת התנדבותית, אלא המבטחת הייתה מחויבת לשלם למבוטח בהתאם לפוליסה. בחלק החותם את פסק הדין מצא בית המשפט לנכון לשבח את המבטחת על התנהלותה במקרה דנן. בית המשפט הוסיף כי לא אחת מטיחה הפסיקה ביקורת בחברות הביטוח ובפרט לעניין אי תשלום תגמולים למבוטחים בשעה שהם נזקקים להם יותר מכל. "הנה אנו רואים במקרה שלפניי כי חברת הביטוח נהגה באופן הגון וראוי עם המבוטח מטעמה, ושילמה לו תגמולי ביטוח זמן קצר לאחר אירוע התאונה" (בית משפט השלום, תל-אביב, 48056-08-10).

ואם הרכב התקלקל כעבור יומיים?

במקרה אחר י' תדלק את רכבו בתחנת דלק. יומיים לאחר מכן אירע נזק לרכב, אשר היה מבוטח בפוליסת ביטוח מקיף על-ידי חברת ביטוח. לטענת התובע, יומיים לאחר התדלוק, במהלך נסיעה ברכב, החל המנוע "לגמגם". התובע עצר בצד הדרך, כיבה את המנוע ולאחר מכן לא הצליח להניע את הרכב. לפיכך, התובע הזמין גרר, אשר העביר את הרכב למוסך.

ממצאי דגימות הדלק שנלקחו במוסך הראו כי הדלק אינו עומד בדרישות התקן הישראלי. נקבע כי הדלק היה מהול. התובע פנה למבטחת וביקש לקבל תגמולים בעקבות הנזקים שנגרמו לרכבו. לטענתו מדובר באירוע מתגלגל שלא ניתן היה לחזות אותו מראש.

המבטחת טענה כי הפוליסה קובעת שלא יינתן כיסוי ביטוחי במקרה של קלקול מכני או חשמלי אלא אם אירע במהלך או עקב מקרה ביטוח. עם זאת, במקרה דנן אין מדובר במקרה ביטוח. לשיטתה, ממועד התדלוק ועד להתרחשות האירוע, נסע התובע ברכבו מרחק רב.

עוד נטען כי בין האירוע לבין התדלוק חלפו יומיים ולכן לא מדובר באירוע תאונתי. לבסוף נטען,כי התובע לא הוכיח את גרסתו, לפיה מדובר במהילת דלק וכן לא הוכח קיומו של קשר בין דלק שחורג מהתקן לבין האירוע והנזקים שנגרמו לרכב.

בית המשפט בחן את הראיות שהוגשו במסגרת ההליך, וקבע כי הוכח שהדלק לא היה תקין. התובע עיגן את טענותיו במסמכים ובעדויות מומחים, בעוד המבטחת לא הצליחה לסתור את הדברים. בנוסף, נקבע כי הנזקים שנגרמו לרכב מקורם בכך שהדלק היה תקול.

בשלב זה בחן בית המשפט את הוראות הפוליסה במטרה לקבוע האם תדלוק בדלק תקול נכנס להגדרה של מקרה הביטוח. צוין כי הפוליסה קובעת בעצמה, שמקרה ביטוח הוא, בין היתר, "תאונה מכל סוג שהוא". המבטחת טענה כי לא מדובר באירוע תאונתי, עקב חלוף הזמן בין התדלוק לבין האירוע וכן לאור העובדה שהתובע נסע ברכב כ- 200 קילומטר מאז שתדלק את הרכב ועד להיווצרות הנזק.

בית המשפט הדגיש כי הוכח שחלוף הזמן מרגע התדלוק ועד התממשות הסיכון והיווצרות הנזק נעוץ במנגנון השאיבה של הדלק, כאשר נשאב תחילה הדלק המצוי בתחתית המיכל. כמו כן, בנסיבות הללו לא נמצא כל שוני במקרה שבו נגרם נזק מיידי עקב דלק תקול לבין מקרה שבו חולף פרק זמן מסוים מרגע התדלוק, הואיל ובשני המקרים מקור הנזק הוא דלק תקול. נקבע כי "מדובר בתאונה בלתי צפויה ומפתיעה, שמסתברת מהמשמעות התכליתית של המנוח תאונה על הסיכונים אשר בא מונח זה לכסות, וכנגזר מכך לפצות".

בית המשפט הוסיף כי בית המשפט העליון קבע בעבר כי אין להכליל בהגדרת המונח "תאונתי" יסודות של פתאומיות או מיידיות ויש לבחון כל מקרה לגופו. זאת ועוד, ההגדרה "תאונה מכל סוג שהוא" ניתנת למספר פירושים הגיוניים. במקרים כאמור יש לפרש את המונח באופן המיטיב עם המבוטחים. בית המשפט קבע כי האירוע עונה להגדרת מקרה ביטוח ועל המבטחת לפצות את התובע בגין הנזקים שנגרמו לרכבו (בית משפט השלום, ירושלים, 38974-10-12).

המקרים שנסקרו בכתבה זו מעידים על כך שבתי המשפט (ואף חברות ביטוח מסוימות) מקבלים את הטענה, שנזקים הנגרמים מתדלוק רכב בדלק תקול עונים להגדרת המונח "תאונה" בפוליסת הביטוח, ולכן מזכים את המבוטחים בתגמולים. נציין כי במקרים הללו לא הייתה כל החרגה בפוליסות הביטוח, ויש לבחון כל מקרה בהתאם לנסיבותיו. עם זאת, ככל שפוליסת רכב לרכבים פרטיים עד 3.5 טון סותרת את התנאים הקבועים בפוליסת הרכב שנקבעה בתקנות, באופן שפוגע במבוטח, כי אז אין להוראה זו תוקף משפטי (הואיל ואין לשנות נוסח של פוליסת תקנית לרכב אלא לטובת המבוטח).

■ הכותב הוא מומחה בביטוח ונזיקין, הבעלים של משרד עורכי דין ג'ון גבע, הדר ושות' ומשמש, בין היתר, כיועץ המשפטי לחברי לשכת סוכני הביטוח. 

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא דין וחשבון?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988