דוח אמון
2019
הנקראות ביותר

הכי מכוער שיש

רק תנו לישראלי חוף בתולי, צמחייה פסטורלית או פיסת טבע נדירה - והוא כבר יידע מה לעשות

הכי מכוער שיש /איור: תמיר שפר
הכי מכוער שיש /איור: תמיר שפר

א. מאות ישראלים ביצעו השבוע טבח המוני ואכזרי שאי אפשר להבין אותו, בטח לא למצוא לו הצדקה. הוא בוצע בפומבי, לאור יום ולעיני ילדיהם, נשותיהם וחבריהם הצוהלים. אף אחד מהעדים למעשה לא אמר דבר, איש לא מחה. המבצעים ביתרו את קורבנותיהם בקור רוח, חלקם אף לקח הביתה איבר או שניים למזכרת. הקורבנות לא יכלו להימלט, להגן על עצמם או אפילו לצעוק לעזרה. הם פשוט נקטלו במקומם ויחד איתם קיפדו את חייהם הקצרים כל אלה שאיתרע מזלם להיות בביתם באותה שעה ארורה. אף אחד מהמבצעים לא נתפס - בעיקר כי אף אחד לא חיפש אחריהם - וממילא אף אחד לא הועמד לדין.

זה קרה בסוף השבוע בחוף קצא"א שבאילת, שנפתח רק כמה ימים קודם בטקס חגיגי בנוכחות שר האוצר משה כחלון, שפיזר חיוכים לכל עבר. בחוף, שהיה סגור לציבור במשך חמישים שנה, התפתחה שונית נהדרת ובה מגוון גדול של אלמוגים, דגים, סרטנים וחיות מים אחרות, חלקן נדירות ביותר - מגוון גבוה יותר מאשר בשמורת האלמוגים המוכרזת, כמו שקורה בהרבה מקומות שבהם האדם לא נמצא כדי להרוס ולהפריע. הציבור השמח הסתער על החוף החדש, ורבים מהמתרחצים התפנו באיזשהו שלב לבצע את זממם האכזרי בשונית האלמוגים.

אלמוגים אולי נראים כמו סלעים צבעוניים, אבל הם בעלי חיים לכל דבר ועניין, גם אם חסרי חוליות כמו חלק גדול מהפוליטיקאים שלנו. בעלי חיים נהדרים שללא שום עוול בכפם - איזה עוול בכלל יכול לעשות אלמוג, ולמי? - נפלו קורבן לישראלי המכוער והאלים.

ב. "חוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים), התשנ"ד-1994" אוסר על פגיעה בבעלי חיים, עינוי, התעללות, העבדה שלא כדין, המתה ורצח. החוק קובע עונשי מאסר בין שנה לשלוש שנים למי שעובר עליו. על הביצוע והאכיפה ממונה שר החקלאות. אני מקווה שהוא או מי מטעמו קורא את השורות האלה, כי עינוי, התאכזרות והמתה - זה בדיוק מה שקרה באילת השבוע. כל-כך הייתי רוצה שמישהו יישב על זה בכלא. הרי אם היו אלה כלבים, כולם היו צועקים; אם היו אלה עגלים, היו כבר הפגנות; אם בסוסים היה מדובר, אנשים כבר היו על בריקדות; כשיעל שותה מים עם חומצה כולם נזכרים כמה הם אוהבים חיות - וכולם צודקים, אבל כנראה שמאלמוג, שונית, כמה דגים וסרטנים לאף אחד לא אכפת.

אבל אלמוג - ויהא זה "השיחן השכיח", "מוחן הלוחיות", "אבוקן קוצני" או "לב-חולית מפותלת" (אם לנקוב רק בשלושה מתוך השמות המגניבים שיש לאלמוגים) - הוא יצור עתיק ונפלא שיכול לחיות מאות שנים אם לא מפריעים לו. כמו כל בעל חיים אחר הוא גדל, מתרבה, נלחם באויבים, כורת ברית עם ידידים, מתפשט, מזדקן ומת. שמו המדעי, Anthozoa, מגניב מאוד. פירושו ביוונית: "פרחים חיים". וזה בדיוק מה שהוא. שונית אלמוגים היא אחד הדברים הכי יפים שיש בעולם הזה.

שונית האלמוגים בחוף קצא"א - זו שנהרסה חלקית - היא חלק משונית האלמוגים הצפונית ביותר בעולם. היא בת מי יודע כמה אלפי שנים, שכבות על גבי שכבות של אבן גיר ואלמוגים שמתו ובמותם ציוו חיים לשונית ולכל יושביה. כל מי שצלל ליד שונית יודע כמה מרהיב ומלא הוד הוא המראה, כמה סואנת היא השונית, יותר מכל מטרופולין, למרות הדממה שמתחת למים. השונית בחופי אילת גדלה בין סנטימטר לחמישה סנטימטרים בשנה. היא גם תוכל להשתקם בכוחות עצמה, בתנאי שלא יהרסו ויפריעו לה. אבל אנחנו יודעים את האמת: יפריעו לה ויהרסו לה. אבל אולי לא. אולי מישהו יתפוס שכל, יכריז על המקום כשמורה וייתן לאלמוגים סיכוי.

עד אז, סיפרו לי מומחים לנושא, נגרמה קטסטרופה. אני לא בעניין של לדרג אסונות טבע - האסון באשלים היה יותר חמור, בסדר, ולפניו היו אחרים ובעתיד עוד יהיו - ובכל זאת, אני מודה שעיניי התמלאו דמעות מלראות את הדליים עם האלמוגים המתים בתוכם. "יש אבנים עם לב אדם", כתב יוסי גמזו בשירו "הכותל" - זה האלמוג, זו השונית. ו"יש אנשים עם לב של אבן" - ואלה הישראלים שהרגו, הרסו, החריבו. אז נכון, הם באמת נראים קצת כמו אבנים - ובגלל זה אולי קל יותר להתעלל בהם. למרות שמי שמך, יא חתיכת בן אדם, לפגוע בסלע? במה אתה טוב מהסלע (שאיננו סלע)?

לא רק את השונית החריבו באילת, ולא רק את האלמוג עצמו. אלמוג האבן, שמהווה את לב השונית, הוא יצור מפתח במערכת החיים התת ימית במפרץ אילת. יש לו אפילו טבעות גדילה שנתיות על השלד שלו, כאילו היה עץ. המוני יצורים תלויים בו, בשביל לראות את הקטנים שבהם תצטרכו מיקרוסקופ, ואת הכי גדולים שבהם אתם לא רוצים לראות מקרוב. הרבה מאוד מהיצורים האלה תלויים באלמוג הספציפי שבשונית הספציפית - ורק בהם. עקרת את האלמוג, הרגת אותם.

הם לא בורחים למקום אחר. מבחינתם, אין מקום אחר. ידעתם שכל היצורים האלה נשארים נאמנים לאלמוג גם כשהוא מת וגם כשעוקרים אותו ביד גסה? הם נשארים עליו ולא הולכים לשום מקום. יחד איתו הם מצאו את מותם האכזרי בדלי הפלסטיק המכוער, נמקים ומתייבשים בשמש של אילת. צומוד עד הסוף. ידעתם את זה? דברים כאלה יכולים לשגע אותי, בחיי.

וכמובן שלהיעדר שונית האלמוגים ולפגיעה בה יש השפעה על מגוון עצום של יצורים שלא חיים בה. את ההשפעה הזו נראה רק בעתיד. זאת אומרת, לא נראה בעתיד - כי מה שמת, מת.

ג. מכל הדברים שבטבע, שונית אלמוגים הכי מזכירה יער גשם. מערכת אקולוגית שמספקת את צורכי כל בוניה ויושביה. צללתי, כאמור, בשוניות וטיילתי ביערות גשם. אתם יכולים להאמין לי שהשניים דומים - לחזות בהם זה להיות חלק מהחיים במלוא תפארתם. לידה ומוות, התחלה וסוף, טפילים ופונדקאים, טורפים ונטרפים, חיות וצמחים, אצות ופטריות.

הם דומים כמובן בעוד משהו: גם היער וגם השונית סובלים בגללנו, בני האדם. ובכל זאת, לכרות עץ בשביל תעשייה זה עדיין לא אותו דבר כמו להרוס שונית ולרצוח אלמוג סתם בשביל הכיף. איזה מזל שאין יערות גשם בישראל, גם אותם היינו הורסים ואז הופכים לשירותים ציבוריים - כמו שיודע כל מי שמטייל ביערות ארצנו, הזרועים גללי אדם וניירות טואלט מוכתמים. לא מגיע לנו כל הטוב שקיבלנו, תאמינו לי.

עכשיו כולם רבים מי אחראי: רשות הטבע והגנים אומרת שעיריית אילת, שמצידה מאשימה את רשות הטבע והגנים. העיקר שכולם מרוצים. לזכות הארגונים הירוקים ייאמר שהם קלטו את זה קודם - חודש לפני שנפתח החוף הם שלחו מכתבים שהתריעו בדיוק ממה שקרה בסוף. הם ביקשו לחכות קצת עד שתוסדר האכיפה, הם ביקשו לחלק את החוף בין חלק פתוח לחלק שהוא שמורה, הם הפצירו והפצירו - אבל לשר האוצר ולראש העירייה אצה הדרך לגזור את הסרט. לאלמוגים אין דם, אבל אם היה, הרי שהוא גם על ידיהם.

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
הסיפורים הגדולים של היום
נדל"ן
גלובס טק
נתוני מסחר
שוק ההון
נתח שוק
דין וחשבון
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
עקבו אחרינו ברשתות