הפרקליטות: "שמנו לעצמנו כמטרה את תעשיית המין בת"א"

ראש צוות כלכלי בפרקליטות מחוז ת"א (פלילי): "המאדאם שמגלגלת מיליונים של שקלים, שלא משלמת מס - זה צווארון כחול שהופך להיות יותר ויותר תכלת"

זנות (צילום: רויטרס)
זנות (צילום: רויטרס)

"בסוף, חילוט בשווי העבירה פוגע בזכויות בסיסיות של החשוד. נאשם בלי כסף לייצוג לא יכול לממש זכות יסוד חוקתית" - כך אמר עו"ד אורי גולדמן, סגן יו"ר ועדת איסור הלבנת הון הארצית בלשכת עורכי הדין, בפאנל תחת הכותרת "חילוטים בראי איסור הלבנת הון - דרכי התמודדות" בכנס לשכת עורכי הדין שהתקיים בסוף השבוע.

עו"ד איתי פרוסט, ראש צוות כלכלי בפרקליטות מחוז תל-אביב (פלילי), אמר בפאנל: "כדי להכניס לפרופורציה - התביעה עושה שימוש בחילוט, פשוט כדי שתהיה אכיפה אפקטיבית. היום, בכל פרקליטות יש צוותים שתפקידם לעשות השלמה של הממד הכלכלי של העבירות. למשל, אנחנו היום בצוות הכלכלי, שמנו לנו למטרה את תעשיית המין בתל-אביב. המאדאם שמגלגלת מיליונים של שקלים, שלא משלמת מס, זה צווארון כחול שהופך להיות יותר ויותר תכלת.

"הכלי הזה מיועד להילחם בתופעה של ההון השחור, ובמדינת ישראל התופעה הזאת היא מכה. והתכלית של חילוט זה שלא יישאר בידי העבריין הכנסה עבריינית. וכן - יש לזה היבט קנייני: בשלב ראשון כל רכוש עברייני הוא רכוש של הציבור. אם אקדח ירה וגרם למוות, הוא אינו קניין של מישהו, הוא של המדינה, וכך חברה בורסאית ששימשה לעבריינות, והשלב הראשון הוא הפקעתו והשבתו לרכוש הציבור. הרכוש הוא של המדינה. ואיך אנחנו עושים את זה? העולם שלי צר כעולם העבירות הפליליות, הן מחוללות עבורי היקף מסוים של רכוש. בניגוד לטענת ה'ברדק', ככל שההיקפים גדלו במהלך השנים, כך גדלה ההבנה שיש צורך בצוותים. מוקמים צוותים, שכל תכליתם הוא לשכלל ולייעל את האכיפה הכלכלית. בתיקי בתי הבושת, הפעלנו מספר אמצעים משפטיים, גם צווי סגירה מנהליים. אבל הדבר הזה גם חייב אותנו לבצע חקירות חילוט. אנחנו חוקרים, מבררים, מי הבעלים, האם יש טוענים לצד שלישי, ואני גם מחויב לשמירת ערך'".

ניצב בדימוס וח"כ (יש עתיד) מיקי לוי פירט בדבריו ממה מורכב תקציב מדינת ישראל, החל מהמשרד עם התקציב הגדול - משרד הביטחון, המשך בתקציב החינוך והלאה לתקציב הבריאות והרווחה, במטרה להמחיש כמה ההון השחור בישראל הוא גבוה. "הסיפור הזה של כלכלת צללים הוא עצום. אם כלכלת הצללים במדינת ישראל היא סביבות 140 מיליארד שקל, וחלק מהם זה כספי עבירה, אז חילוטים בשיעור של 700 מיליון שקל, זה כסף קטן. מאוד קטן", אמר.

לדבריו, "אנחנו בתת-אכיפה משמעותית. וזה כסף של כולנו, של הילדים שלנו. שאח"כ לא יתלוננו שאין כסף לחינוך ואין כסף לבריאות". עם זאת, הוסיף ח"כ לוי כי "אני חושב שאנחנו, גם כמחוקקים צריכים לשים את האצבע על האיזונים. צריך למצוא איזון בין החילוט הזמנים לחילוט הסופי".

עו"ד אורי גולדמן, שותף במשרד גולדמן ושות' המתמחה במסים ואיסור הלבנת הון: "אני מכיר היטב את נציגי הפרקליטות, אנחנו ביחסים טובים, אבל המדינה מגזימה כשהיא פונה לבית המשפט בבקשות חילוט. היא מגזימה כי היא יכולה. כמעט בכל תיק מכניסים את המילים 'הלבנת הון'. זה עוזר לשופט להתגבר על חסמים. איזה חסמים? למשל מועדים.

"פעם היה 90 יום, ולפתע השופט אומר '90 יום זה לא נורא' כי יש 'הלבנת הון'. יש גם פגיעה בחופש העיסוק כי הלבנת הון עוסקת בשווי הרכוש מכאן בגודל החילוט. אמרו לי לא לדבר על תיק קיים, אבל איפשהו בעולם הייתה עסקה על 3 בלונים, וכל בלון עולה מיליארד שקל, ובאים ואמרים שיש אולי 'הלבנת הון'.

"מרגע שיש את המילים האלה זה שווי העבירה הוא 3 מיליארד שקל. במצב הזה על פניו יכולים לחלט בשווי הבלונים. הבעיה היא שבתיקים בעלי פרופיל ציבורי גבוה, עדיין לא הולכים לחילוט בשווי. מעניין למה. בסוף, השווי הזה פוגע בזכויות בסיסיות של החשוד. נאשם בלי כסף לייצוג לא יכול לממש זכות יסוד חוקתית".

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא דין וחשבון?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988