למה הרגולציה של אופ"א לא עוצרת את העברת ניימאר?

פריז סן ז'רמן לא תתקשה לתמרן את החוקים הפיננסיים של הכדורגל האירופי, בדרך לעסקת העברת שחקן כדורגל הגדולה בהיסטוריה

ניימאר / צלם: רויטרס
ניימאר / צלם: רויטרס

העברת ניימאר תתרחש בימים הקרובים. אין דרך לעצור את זה. פריז סן ז'רמן תשלם 222 מיליון אירו ותוציא את העסקה לדרך. מכל השאלות, עולה אחת עיקרית - איך תקנות הפייננשל פייר-פליי של אופ"א לא מונעות את המעבר הזה?

תזכורת: התקנות המפורסמות של התאחדות הכדורגל האירופית מאפשרות לקבוצות להפסיד עד 30 מיליון אירו בעונה. ההערכה היא שעסקה כזאת תעביר את סן ז'רמן באופן מיידי לדוחות אדומים ולכן היא לא חוקית. במינהלת הליגה הספרדית חוששים מפגיעה באטרקטיביות של הליגה ומיהרו לעדכן כי יתלוננו לאופ"א בטענה שפריז מפרה את החוקים.

התלונות בספרד לא יעזרו. לסן ז'רמן יש מיליון דרכים לסדר את המספרים. קודם כל, הדרך הלא מסריחה: נמכור שחקן או שניים או ארבעה וכך נקטין את העלות של עסקת ניימאר. גם בשנים קודמות הצליחה סן ז'רמן למזער את נזקי הרכש שלה במכירת שחקנים וזה עבר בשלום את אופ"א (מכרה שחקנים ב-83 מיליון אירו בשנתיים).

מעבר לזה, הדוחות המדווחים שלה מצוינים ולא יסבכו אותה. את עונת 2015/16 היא סיימה ברווח של 105 מיליון אירו, וגם העונה האחרונה תסתיים ברווח בסדר גודל דומה. הדרך השנייה היא כמובן לשחק עם המספרים ולשכנע או אופ"א שהם נכונים. הנה טיעון שפריז צפויה להשתמש בו: מאחר שהבאנו את ניימאר, הערך השיווקי של המועדון גדול יותר ולכן הספונסרים שלנו משלמים יותר. מי אלו הספונסרים? אחת הדרכים שדובר עליהן הוא הסכם חסות מיוחד למועדון שימומן באמצעות חברת Oryx Qatar Sports Investments, שהיא גם במקרה הגוף שמחזיק בבעלות על המועדון הפריזאי. כסף מהבעלים (אסור) במסווה של הסכם חסות (מותר). מאחר שהעסקה הזאת נמצאת חזק על הפרוז'קטור של אופ"א ומעמידה בספק את רגולציית הפייננשל-פייר פליי, אפשר להיות בטוחים שסן ז'רמן יודעת בוודאות איך לעמוד בתקנות מבלי להסתבך בהמשך.

שאלה נוספת שעולה מההעברה היא קשורה לסעיפי השחרור: תג המחיר הרשמי ששמה ברצלונה על ניימאר הוא 222 מיליון אירו, סכום שעדיין ניתן לעמוד בו כלכלית במקרה של רכישה והוא גם יכול להסתדר עם הפייננשל פייר-פליי. אם ככה, איך בכלל דובר הקיץ על אפשרות מעבר של רונאלדו מריאל מדריד כשסעיף השחרור הרשמי שלו עומד על מיליארד אירו?

סעיפי שחרור בכדורגל הם עניין שקיים רק בליגה הספרדית. חוקי העבודה במדינה מחייבים מועדונים לנקוב סכום שתמורתו רשאי שחקן לפדות עצמו החוצה מהמועדון גם אם הוא תחת חוזה. הסכומים לרוב מופרכים - מיליארד אירו על רונאלדו, חצי מיליארד עבור גארת בייל וכו'. כששחקן רוצה לעזוב קבוצה בספרד, המועדון יודע שאין טעם לדרוש את סעיף השחרור הרשמי וצריך להתפשר.

במקרה של ניימאר הסיפור שונה: ברצלונה לא רצתה לאבד אותו ואיימה שלא תתפשר במחיר. היא זעמה על ניימאר שלפני שנה גזר עליה קופון שמן בגין מענק חתימה על חוזה חדש (מענק שהיא מסרבת כרגע לשלם) ובגדול על זה שתקע לה עכשיו סכין בגב. הבעיה שלה הייתה נאיביות: היא לא חשבה שיבוא מועדון כדורגל שישלם 222 מיליון אירו על שחקן כדורגל.