כרוניקה של סחבת: בנק לאומי כבר הודה - אז מה יש לחקור?

1. קיצור תולדות הסחבת. זה בהנחה שההתעוררות מחדש של סיפור ה"חקירה" נגד ראשי בנק לאומי איננה עוד "ספין" שמשרת את הפרקליטות ואת המשטרה (בהמשך). בשלהי 2009 פתחו רשויות החקירה האמריקאיות בחקירה פלילית נגד בנק לאומי וראשיו בישראל ובארה"ב. החשד: סיוע אקטיבי, מודע ומכוון של אנשי לאומי למחזיקי חשבונות בסניף האמריקאי, שמטרתו להעלים מס מהשלטונות האמריקאיים. החקירה נגעה לשנים 2002-2009. את הבנק ניהלו אז גליה מאור המנכ"לית, ואיתן רף היו"ר.

חודשים ארוכים שמר הבנק על החקירה בסוד. הגילוי הרשמי הראשון בארץ פורסם בדוחות השנתיים של הבנק לשנת 2011, שהתפרסמו במארס 2012. זה קרה אחרי שממשרד אמריקאי שעבד עם לאומי יצאה שמועה הנוגעת לחקירה. מאז, בכל רבעון ניתן גילוי נוסף, בעיקר על ההפרשות שהבנק הפריש בגין החקירות שבוצעו על-ידי כמה מוסדות אכיפה אמריקאיים.

שנים נמשכה החקירה. כל הרשויות הישראליות ידעו עליה: בנק ישראל, הפיקוח על הבנקים, היועץ המשפטי לממשלה, פרקליטות המדינה, רשות ני"ע, הרשות לאיסור הלבנת הון - אבל אף גורם לא אמר מילה. לא התערב. אמרו שהם מחכים לסיום החקירה האמריקאית.

ביוני 2014 פורסם כי בנק לאומי הודה בסעיפי האישום הפליליים של סיוע בהעלמות מס, וכי נחתם הסדר בין הבנק לרשויות הפיקוח והחקירה האמריקאיים. הבנק נקנס במעל 400 מיליון דולר, כשלזה יש להוסיף עוד כמה מאות מיליוני שקלים בגין הוצאות משפטיות והוצאות חקירה. מסמכי דוחות החקירה וההסדר שהוגשו לבית המשפט בארה"ב, הציגו תמונה קשה ועגומה. גורם בנקאי בכיר שהיה מעורב בזה אמר אז שהתגלה, "כשל סיסטמטי של חלקים רבים במערכת הבנקאות ואף ברגולציה בישראל".

2. ומה קרה אז בישראל? כלום. היועץ המשפטי לממשלה שתק. הפרקליטות עשתה כמוהו. רשות ני"ע זזה אחורה. המפקח על הבנקים, דודו זקן, המתין והשתהה עד שאמר-מילמל שהוא עשוי לדרוש החזר בונוס ממנהלת הבנק בשנים הרלוונטיות, אבל "קודם כמובן נבצע בדיקה". זה היה בדצמבר 2014. הבדיקה נמשכה ונמשכה. אחרי שנה וחצי, יוני 2015, שלח המפקח לבנק טיוטת ביקורת לתגובה. המילים שחזרו על עצמם בטיוטה: כשלים, ליקויים, רשלנות בפיקוח ובעיות בתפקוד.

לקראת סיום תפקידו של זקן כמפקח, הוא העביר לבנק את דוח החקירה שעיקריו פורסמו בבורסה. המפקח דאז קבע: ליקויים; מנגנון מתוחכם לסיוע ללקוחות להתחמקות ממס; בנק לאומי הפר את חוק איסור הלבנת הון; הבכירים לשעבר שקיבלו עשרות מיליוני שקלים כבונוסים על "הצלחה", יצטרכו להחזיר חלק מהבונוסים למימון הקנס.

3. לפני כן, בינואר 2015, כשהרוחות בישראל עדיין סוערות על המימון הציבורי של הקנס שהושת על לאומי - שכן הבנק הוא בבעלות הציבור - יצא היועמ"ש דאז, יהודה וינשטיין, בהצהרה דרמטית, לפיה החליט לכנס את כל גורמי האכיפה בישראל - משרד המשפטים, הפרקליטות, בנק ישראל, רשות המסים והרשות לאיסור הלבנת הון - ולפתוח בבדיקה בעניין בנק לאומי; תזכורת: זה קורה אחרי שכל התשתית הראייתית שבנק לאומי הודה בה כבר הונחה על השולחן, אפילו תורגמה לעברית, והמפקח על הבנקים כבר היה בעיצומה של בדיקה משלו. שנתיים תמימות עברו, וכלום לא קרה. ספק גדול אם אי-פעם התכנסו באמת כל הגורמים הללו יחדיו ודנו בעניין. ויינשטיין הלך - אביחי מנדלבליט הגיע. בפברואר 2017 פנה "גלובס" לדובר היועמ"ש בשאלה: "מה קורה?" התשובה הכתובה הייתה אז, "כרגע לא נוכל להתייחס למהלכי רשויות האכיפה בהקשר זה". שימו לב למילה: "כרגע". היא עוד תחזור על עצמה.

4. כך הגענו לסוף השבוע האחרון, סוף אוגוסט 2017. ב"כאן" יצאה ידיעה שמשטרת ישראל חוקרת את הלבנת ההון של בנק לאומי, על-פי הנחיה של היועמ"ש. משרד המשפטים הגיב לזה במשפט: "אנחנו לא מוכנים בעת הזו להתבטא בעניין פעילות רשויות החקירה בנושא". פעם זה "כרגע", פעם זה "בעת הזו". בקיצור: עמימות. חוקרים/לא חוקרים - בדיוק אותו דבר (עדכון: משרד המשפטים אישר כי היועמ"ש הורה על חקירה פלילית נגד בנק לאומי). 

המשטרה חוקרת? היועץ המשפטי לממשלה הנחה את המשטרה לחקור? מה יש לחקור שוב ושוב ושוב ושוב? הרי הכל כתוב, הרי הבנק כבר הודה בהאשמות, כל המסמכים מצויים בתיק האמריקאי, ומסמכים אחרים, הנוגעים לישראל ולישראלים, מצויים מזה זמן רב בתיק הבדיקה של המפקח על הבנקים הקודם.

מי שבאמת רצה או רוצה לטפל בעניין - יכול היה לעשות את זה מזמן; וזה כולל גם את היועמ"ש, גם את המשטרה וגם את הרשות לאיסור הלבנת הון שבמשרד המשפטים - הרי המפקח כבר התייחס במפורש להלבנת הון, לפני כמה שנים.

5. יותר מזה. אם היועמ"ש באמת רצה להתערב - הרי היו לו לא מעט הזדמנויות לעשות את זה. למשל, נגד הבנק ונגד נושאי המשרה בעת ביצוע המעללים הבלתי-חוקיים - בראשם איתן רף היו"ר, גליה מאור מנכ"לית וצבי איצקוביץ המשנה למנכ"לית, ומנהלים בכירים אחרים, דירקטורים ומשרדי רואי-החשבון של הבנק, סומך-חייקין וארנסט אנד יאנג - הוגשו תביעות יצוגיות ונגזרות. הבנק בתגובה - בכוונה לפתור את העניין או פשוט לסחוב אותו עוד כמה שנים - מינה ועדה "בלתי- תלויה" בראשות השופט בדימוס אורי גורן.

באוקטובר 2015 נמסרו המלצות הוועדה. סוג של פשרות רדודות, רחמניות. למשל, אחרי שהמנהלים הבכירים - מאור, רף ואיצקוביץ - הכניסו לכיסם עשרות מיליונים בגין בונוסים על פעילות כלכלית, בין היתר זו שהתבררה כבלתי-חוקית - נקבע ששלושת הבכירים הנ"ל יחזירו לבנק יחד 5.1 מיליון שקל. כלומר: שקית אגוזים לאורחים בשבת.

והיועץ המשפטי לממשלה לא התערב בעניין. לא אמר מילה. לא עצר את ההליכים ה"בלתי-תלויים". גם המפקחת על הבנקים לא התערבה. גם לא המשטרה. גם לא רשות ני"ע.

6. העניין גם הגיע לבית המשפט - לשופט חאלד כבוב מביהמ"ש המחוזי בת"א, אצלו נידונו שתי תביעות - תביעה נגזרת ותביעה ייצוגית. זה לקח הרבה מאוד חודשים, בין היתר בהמתנה לממצאי ועדת הבדיקה של היועץ המשפטי לממשלה.

בתחילת ספטמבר 2016 אישר השופט כבוב את הסכם הפשרה הנ"ל; אבל, כנראה כדי "לצאת טוב", הוסיף השופט וכתב כי "עמדת ביהמ"ש היתה שמדובר בסכום נמוך במידה מסוימת" - אך הוא בכל זאת אישר את הסדר הפשרה.

באותה עת היתה ועדת ויינשטיין אמורה להיות בעיצומן של חקירות ובדיקות אינטנסיביות; ואכן לפני ההחלטה של כבוב, הגיש היועמ"ש את עמדתו בעניין הפשרה. ומה הוא אמר? רק שהוא היה "מייחל" ל"נקודת איזון טובה יותר בכל הנוגע להגדלת החיוב והסכום שישולם לבנק במסגרת ההסכמים". שום דבר אחר לא. היועץ לא עצר את ההחלטה. הוא כן אמר לביהמ"ש שאיננו יודע מתי תסתיים הבדיקה, לכן הוא לא מתערב.

בקיצור: אם שנה וחצי אחרי שוועדת הבדיקה שלו התחילה לעבוד, וליועץ - כנציג הציבור הרחב שנפגע מהמעשים בבנק לאומי - לא היה משהו ענייני לומר בביהמ"ש - זה אומר דרשני, זה אומר שהיועץ עשה הכל כדי לא להתערב.

7. מאור ורף כבר מזמן לא בבנק. הם לא היו בבנק עוד לפני תחילת החקירה בארה"ב. מאור היום בת 73, רף בן 75. אז נגיד שיש חקירה - מתי היא תסתיים? מתי יועברו הממצאים לפרקליטות? איזו סחבת מקצועית זו תנקוט? מתי ייערכו שימועים?

בקיצור: במקרה שהדברים אמיתיים ואכן יש חקירה - לביהמ"ש יגיעו שני קשישים הנושקים את גיל 100. וכשיסתיימו הליכי הדין והערעורים, הם כבר יהיו בני 110.

ואולי זו הייתה כל הכוונה? נמרח ונמרח...

8. ספין? האם אפשר שכל סיפורי החקירה הם מעשי ידיו של עוד "ספין דוקטור" מבית היועמ"ש והמשטרה - זו אפשרות סבירה ביותר.

שני גורמי אכיפה אלה לא מצויים בשעתם היפה. סביב ביתו של היועץ מתאספים אלפי מפגינים בכל מוצאי שבת, הוא "מואשם" בסחבת ומריחת זמן מכוונת בעניין תיקי החקירה נגד ראש הממשלה נתניהו; המשטרה - גם היא הסתבכה לאחרונה במיני מעצרים משונים, כולל אזיקים על ידיהם של אלדד יניב ומני נפתלי, מנהיגי ההפגנות שיצאו מחוזקים ומאושרים.

אז מה יותר טוב מלהסיט את הרוח למה שכל-כך אוהבים לשנוא: לבנק לאומי ולמיליונרים שעזבו אותו בלי לתת את הדין על מעשיהם?

9. האמריקאים הם אלו שדרשו לקיים את החקירה בנוגע לבנק לאומי ולראשיו. יצאה בת קול ואמרה בסופ"ש הזה. האמריקאים? הם את שלהם כבר עשו. חקרו, האשימו, הסדירו והעיקר: גבו את הכסף הכי גדול שאפשר. אגב, במסגרת הסדר הטיעון דרשו נציגי בנק לאומי שההסדר יהיה כולו מול הבנק כתאגיד ולא מול אנשים-מנהלים שכיהנו בו באותה עת.

את האמריקאים לא מעניין יותר כלום. הם את הסדר שלהם בעולם הבנקאות העולמי, עשו. גם בעזרת בנק לאומי וגם בעזרת בנק הפועלים ובנק מזרחי-טפחות, שבעניינם מתנהלת חקירה אמריקאית דומה כבר כמה שנים.

ובינתיים: סוגיית בחירת רואי-החשבון המבקרים

מחר (ב') צפויה להתכנס מליאת דירקטוריון בנק לאומי בניסיון לצאת מהמבוך שאליו הגיעו יו"ר הבנק, דוד ברודט, והדירקטור עו"ד חיים סאמט, ראשי "הוועדה לבחירת רואי-החשבון המבקרים" של הבנק. יש המעריכים כי הוועדה, שפועלת כבר שמונה חודשים, הצליחה להגיע להסדר המקובל על רו"ח גד סומך - כלומר, ויתרה לו והסכימה לדרישותיו, גם להישאר כמבקר הבכיר של הבנק וגם לא למנות לצידו, במקום משרד ארנסט-אנד-יאנג, משרד רו"ח אחר שהוא איננו רוצה בו. לעומת זאת, יש אומרים שהוועדה תציג לדירקטוריון מבוי סתום, חוסר יכולת לבחור את רוה"ח של הבנק, בלי להגיע לפיצוץ עם סומך, ובכך תסיר מעצמה את האחריות ותעבירה לכל הדירקטורים. מלאומי נמסר ל"גלובס": "אנו לא מתייחסים לנושא עד להעברת דיווח מסודר".

הסיפור מתחיל בתחילת 2015, כאשר לאומי החליט על הקמת ועדה בלתי- תלויה, בראשות השופט בדימוס אורי גורן. זאת, בעקבות העובדה שנגד הבנק הוגשו תביעות ייצוגיות ונגזרות בעניין פרשת החקירות בארה"ב. הוועדה התבקשה לדון בהשלכות הפרשה, בתביעות נגד הבנק, נושאי-המשרה ורוה"ח שלו; ולהמליץ להנהלת הבנק באיזו דרך משפטית וציבורית לנהוג. באוקטובר 2015 נמסרו המלצות הוועדה, בהן דרישה לבקש החזר, די עלוב, של 5.1 מיליון שקל, משלושת הבכירים לשעבר של הבנק, רף, מאור ואיצקוביץ'. עם זאת, הוועדה ניסתה גם להתמודד עם טענת התובעים לאחריות רוה"ח המבקרים של הבנק ולכשל מתמשך בעבודתם. מדובר במשרד סומך, שהוא רו"ח גם של הפועלים, דיסקונט והבינלאומי. בלאומי סומך משמש כרו"ח יחד עם ארנסט-אנד-יאנג.

בהמלצות "ועדת גורן", שהפכו לחובה ציבורית המוטלת על הנהלת הבנק, נכתב כך: "אנו ממליצים לדירקטוריון... לדון באפשרות שנפלו כשלים בעבודת רואי-החשבון המבקרים, וזאת, לכל המאוחר בטרם דיון בהארכת כהונתם... על הוועדה להתחשב בהתנהלות רואי-החשבון בפרשת הלקוחות האמריקאים, ולבחון מה הם הצעדים שיש לנקוט לאור זאת".לבנק ולהנהלתו זו הייתה משימה כבדה, בעיקר בגלל הקשרים המתמשכים, המקצועיים וגם האישיים בין מנהלי הבנק לרו"ח הוותיק גד סומך.

בינואר 2017 הודיע הבנק כי הדירקטוריון פתח בהליכים לאיתור מועמדים לכהונת רוה"ח החיצוניים של הבנק. מובילי המהלך היו היו"ר ברודט ועו"ד סאמט, בחסות ועדת הביקורת של הדירקטוריון. מאז הוועדה הרוחות בוועדה סערו. החברים בחנו, החליטו ומחקו, שוב ושוב. הסוד הגדול בנוגע למהלכים נותר שמור בידי מספר מצומצם מאוד של דירקטורים. עם זאת, נודע כי התקבלה החלטה מקדמית להשאיר את משרד סומך, אך לציין ולהודיע ב"הודעה לציבור" דרך הבורסה, כי מדובר במעברים סבוכים ומורכבים, וכן שמדובר גם בהחלטות שאמורות לקבל את התייחסות המפקחת על הבנקים, חדווה בר. אבל בר לא התערבה; ובנוסף, שאפשר שבקדנציה הבאה, בעוד חמש שנים, סומך יוחלף, או שחלקו יקטן משמעותית, ועד אז יוכל להיכנס משרד אחר לנעליו.

הצעה אחרת שנידונה בוועדה, הייתה להשאיר את סומך כרו"ח הראשי, אולם כדי להראות שמתבצע משהו, להחליף את ארנסט-אנד-יאנג. יצוין, כי לא ברור ולא ידוע מה היה בוועדה, ואיך נחלקו ההצעות. כן ידוע שהדיונים הסתבכו, שהכעס של גד סומך הלך וגבר, וזה גם היה ידוע לראשי הוועדה והבנק.

מחר, יום ב', אמורה להתכנס מליאת הדירקטוריון של הבנק. ככל הידוע, הנושא של רואי-החשבון המבקרים יעלה לדיון או להחלטה. אלא אם ברגע האחרון הדיון המורכב הזה יידחה שוב.

מומחה להלבנת הון: "הבנק עשוי לטעון כי 'הדוד סם' כבר הענישו ואין להעניש פעמיים"

עו"ד אורי גולדמן, ממשרד גולדמן ושות' המתמחה במיסוי ואיסור הלבנת הון, מתייחס לשאלות המשפטים שצפויות לעלות בעקבות המשטרה על פתיחת החקירה נגד בנק לאומי וראשיו בעבר בנוגע לפרשת הסיוע בהעלמות מס של הבנק בארה"ב. "בשנת 2014 הגיע בנק לאומי עם הרשויות בארה"ב לסוג של 'הסדר כופר', במסגרתו שילם הבנק כ-400 מיליון דולר קנס או כופר לאמריקאים בכדי לסיים את ההליכים נגדו. כעת נמסר כי הרשויות בישראל מנהלות חקירה פלילית על העבירות כאמור, כולל בהתייחס להנהלה.

"במסגרת חקירה זו ועם התפתחותה, יתעוררו מספר שאלות משפטיות שיש לתת עליהן את הדעת. אחת המרכזיות היא טענת 'סיכון כפול', שלפיה לא ניתן להרשיע אדם פעמים על אותה עבירה. בענייננו אמנם הבנק לקח על עצמו את תשלום ה'כופר', ולא 'אדם', אך כחלק מתורת האורגנים, קיימת, בנסיבות מסוימות, אופציה להרחיב את ההגנה מכוח הסגירה של התיק הפלילי זו גם על האורגנים השונים בבנק, בם חברי ההנהלה. בעניין זה הדברים עולים מההדדיות בין המדינות, כפי שמופיעה באמנות ובהסכמים הבין-מדינתיים בין ארה"ב לישראל".

עו"ד גולדמן מוסיף כי "לאחרונה הפכו עבירות המס החמורות ל'עבירות מקור' לפי חוק איסור הלבנת הון בישראל. מכיוון שחוק איסור הלבנת הון הוא חוק בינלאומי ומאחר שבנסיבות מסוימות רכיב עבירות המס יכול 'להתלבש' על 'מרמה', למעשה תיתכן טענה לפיה רשות המסים בישראל חסומה מלחקור את מנהלי הבנק. ייתכן גם שהרשויות בישראל לא יוכלו להשתמש בראיות שמסר הבנק במסגרת ההסדר שלו עם האמריקאים. למעשה ניתן לראות בכך כאילו 'הדוד סם' העניש את לאומי בשביל כולם".

עוד טוען עו"ד גולדמן כי ככל שמדובר בסיוע לאזרחים אמריקאים להעלים מס, הרי שהסמכות היא אמריקאית - למעשה, הסמכות להעניש את הבנק "נשאבה" לכאורה על-ידי האמריקאים, מכיוון שהסיוע הוא בעצם לאמריקאים להעלים מס בארה"ב. עניין זה נסגר, כאמור, במסגרת ההסדר עם ארה"ב - ולכן לכאורה אין סמכות להעמיד את הבנק ואורגניו לדין גם בישראל.

עו"ד גולדמן מוסיף כי "מהפרסומים בכלי התקשורת, הסיוע שהעניק הבנק להעלמות מס ניתן גם על-ידי גופים חיצוניים ע"י 'הפניה' של הבנק ולא דווקא על-ידי הבנק עצמו; ייתכן שגם נושא זה 'נסגר' במסגרת ההסדר".

 בנק לאומי

 קיצור תולדות הפרשה