ביהמ"ש: הדומיין Booking.com לא שייך לחברת Booking

המחוזי דחה את ערעור חברת בוקינג על ההחלטה שלא לרשום סימן מסחר על שם האתר שלה, וקבע: "בוקינג.קום" הוא צירוף גנרי שאינו מזוהה דיו עם החברה ■ המשמעות: חברות אחרות יוכלו להשתמש בצירוף דומה

חברת Booking / צילום: מסך
חברת Booking / צילום: מסך

חברת "בוקינג" העולמית היא הצלחה בינלאומית - החברה פעילה ב-192 מדינות והיא בעלת 415 אלף שותפים הכוללים בתי מלון ובתי אירוח המוכרים את שירותיהם באמצעות אתר החברה באינטרנט: "Booking.com"; החברה פעילה גם ברשתות החברתיות ומחזיקה באפליקציה ייעודית. אולם, למרות הצלחה זו ולמרות השקעות העתק של החברה בפרסום, שהביאו לכך שהיא אחת החברות המזוהות ביותר עם הזמנות מקומות לינה מעבר לים - בית המשפט המחוזי בירושלים קבע באחרונה כי שם האתר של החברה, "Booking.com", עדיין איננו מספיק מזוהה איתה כדי לקבל בישראל הגנה של קניין רוחני.

בפסק הדין היבטים לשוניים, פסיכולוגיים וסוציולוגיים, ובעיקר נידונה בו השאלה אם מלים גנריות, כמו מכונית או הזמנה, יכולות אי-פעם להיות מופקעות משימוש הציבור, ולהירשם כסימני מסחר מוגנים. זאת, במקרה שמוסיפים בצידן של אותן מילים שם של מתחם אינטרנט ("דומיין") - כמו com ,co.il או org.

ככלל, בתי המשפט בעולם לא מאפשרים לחברות עם שם גנרי לרשום אותו כסימן מסחר הזכאי להגנה. לפי העמדה המשפטית הרווחת, אין די בתוספת של "דומיין" למילה גנרית - כדי להפוך את המילה לסימן מסחר שאפשר לרשום, ולזכות עליו בהגנה - משום שהמילה הגנרית צריכה להישאר פתוחה לשימוש העוסקים בתחום. כך, כמו שעו"ד לא יוכל להשתלט, למשל, על שם הפעולה "עריכת דין", ומוכר מנועים לא יקנה מונופולין לגבי המונח "מנועי דיזל" - כך, אי-אפשר לרשום סימן מסחר על מילים גנריות באנגלית כדומת Hotels - לרוב גם אם מצרפים למילה "דומיין".

גם בישראל קבעו בתי המשפט כך, ביחס לצירוף "Hotels.com" וביחס לסימן "Rentalcars.com". אולם, השם "Work.com" כן נרשם בישראל כסימן מסחר של חברת התוכנה הענקית האמריקאית "Salesforce". וזאת, משום שלא היה קשר של ממש בין המילה הגנרית שבשם המתחם (work) לבין תחום הפעילות המבוקש (משחקי מחשב ותוכנות מחשב).

מילים לא ייחודיות

במקרה של חברת בוקינג ובקשתה לרשום את "בוקינג.קום" כסימן מסחר - החברה טענה והוכיחה כי עשרות אלפי גולשים ישראלים עושים שימוש באתר שלה, וכי היא זוכה להצלחה אדירה בארץ ובעולם, בין היתר לאור השקעות עתק בפרסום. לטענתה, הסימן "בוקינג.קום" אינו בבחינת מונח גנרי עבור ציבור הצרכנים הרלוונטי, והוא מצביע בפועל באופן בלעדי על חברת "בוקינג" כמקור השירותים.

לדברי החברה, בהתחשב במוניטין העצום שרכש הסימן, הרי ששימוש שיתבצע בשמה עבור שירותים דומים (למשל אתר שיחליט שהוא "מובינג2.קום") יהיה מיועד להטעות, ולהיבנות שלא כדין מהפופולריות שלה. עוד טענה בוקינג כי מדינות שונות, כמו בריטניה וניו-זילנד וכן האיחוד האירופי הכירו בזכויותיה ורשמו את הסימן שלה כסימן מסחר.

בית המשפט המחוזי בירושלים דחה את טענות בוקינג ואת ערעורה על החלטת הפוסקת בסימני מסחר שלא לאפשר לה לרשום את שמה כסימן מסחר. השופט משה יועד קבע כי "בוקינג.קום" הוא שילוב מלים גנרי הצריך להיות פתוח לעוסקים בתחום. בית המשפט ציין כי המילה "בוקינג" מתארת פעולה של הזמנת כרטיסים, מקומת לינה והזמנות מראש של שירותים הקשורים למועד מוגדר. לדבריו, פעולה זו מבצעים מתחרים רבים של חברת בוקינג, וגם אם מצרפים את המילה "בוקינג" לסיומת "com" של שם המתחם - עדיין מתקבל שילוב גנרי של שתי מלים גנריות שאינן ייחודיות.

דומיין חברת Booking
 דומיין חברת Booking

בית המשפט ציין כי רישום סימן מסחר ייעודי נועד להגן על בעל הסימן מפני הסגת גבול על-ידי מתחריו ונועד להגן על ציבור הלקוחות, כך שהוא יוכל לזהות נכונה את מקור הטובין או השירותים עם בעל סימן המסחר הרשום. אולם לדברי בית המשפט, הסימן הגנרי "בוקינג. קום", "אינו מאפשר לזהות נכונה את מקור הטובין או השירותים דווקא עם חברת בוקינג". נקבע כי השילוב הגנרי "בוקינג.קום" אינו יכול "לרכוש אופי מבחין" שהיה נותן לו מבחינת פקודת סימני המסחר הגנה מסוימת.

טענה נוספת של "בוקינג" נגד העובדה ש"בוקינג" היא מילה גנרית, הייתה כי רוב הציבור בישראל אינו דובר אנגלית, ולכן יש לייחס להם אי הבנה או אי הכרה של משמעות המונח "Booking" באנגלית. בית המשפט דחה את הטענה וציטט החלטה של העליון, לפיה "קיימים מונחים תיאוריים זרים רבים מעין אלה שנטמעו בשפה העברית המדוברת, אף שהם באנגלית. לדוגמה, הביטויים sale, shopping - עד כדי כך הפכו לחלק מהשפה המדוברת שהמקבילה העברית להם כמעט נסוגה לאחור".

ניצחון בארה"ב

הכישלון של חברת בוקינג לרשום בישראל סימן מסחר על הדומיין שלה הגיע בתזמון מעניין: כמה שבועות לאחר פסיקה הפוכה בארה"ב. בית המשפט האמריקאי הפך את החלטת רשם סימני המסחר בארה"ב, וקבע שאכן יש לרשום את האתר המצליח כסימן מסחר. זאת, בנימוק שבעידן של שימוש מוגבר ברשת האינטרנט - ישנו זיהוי מספק של דומיינים בקרב הציבור, והוא אכן יכול לשמש סימן תיאורי המאפשר רכישת אופי מבחין. 

"זהו רק היורה, וצפויות לנו עוד התפתחויות בנושא", אומר ל"גלובס" עו"ד יוסי מרקוביץ, שותף בכיר וראש מחלקת ליטיגצית הקניין הרוחני במשרד פרל כהן. בכך מתייחס עו"ד מרקוביץ, בין השאר, לעובדה שבית המשפט בארה"ב הפך לפני שבועות ספורים את החלטת רשם סימני המסחר האמריקאי (USPTO), וקבע כי שם המתחם "Booking.com" דווקא כן כשיר לרישום כסימן מסחר.

בית המשפט האמריקאי סבר כי התקדימים האמריקאיים - ששימשו גם את בית המשפט המחוזי בירושלים בעניינה של בוקינג (כדוגמת פסק הדין של האתר Hotels.com) - "נולדו בשנת 2004 כשהאינטרנט עוד היה בחיתוליו, והדעה הרווחת אז עוד לא הכירה בכך ש'דומיינים' יכולים לשמש כמקור לזיהוי".

בית המשפט בארה"ב הוסיף וקבע כי שילוב של מילה גנרית יחד עם סיומת שם המתחם הופך את הדומיין ל'סימן' תיאורי שיכול לרכוש אופי מבחין בהתאם למידת היכרות הציבור איתו. בהתאם ובהסתמך על סקר שהוצג בפני בית המשפט האמריקאי, שלפיו 75% מהנשאלים זיהו את "Booking.com" כמותג - נסללה הדרך לרישום שם האתר כסימן מסחר. החלטה אמריקאית חדשה זו נחשבת בעיני רבים כסנונית הראשונה שתאפשר רישומם של "דומיינים" רבים כסימני מסחר, והשלכותיה צפויות להגיע גם לישראל.

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא דין וחשבון?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988