שקד ונאור בוחנות אפשרות להקים בימ"ש להגבלים עסקיים

שרת המשפטים, איילת שקד, ונשיאת בית המשפט העליון, מרים נאור, בוחנות אפשרות להקים בית משפט להגבלים עסקיים - כך נודע ל"גלובס". הבחינה נעשית בעקבות פנייה של הממונה על ההגבלים העסקיים, עו"ד מיכל הלפרין, שרואה צורך בהקמה של בית משפט מקצועי בתחום שעליו היא ממונה.

לפי התכנון, בית המשפט להגבלים עסקיים יהיה מבוסס על בית הדין להגבלים עסקיים בירושלים, שכיום בסמכותו לדון בעררים על החלטות של הממונה על ההגבלים העסקיים.

לפי התוכנית המתגבשת, עם הפיכתו לבית משפט, יורחבו הסמכויות של בית הדין להגבלים עסקיים, באופן שהוא ימשיך לדון בעררים על החלטות הממונה, ובנוסף ירוכזו אליו כל התביעות שעוסקות בהגבלים עסקיים ומוגשות כיום בבתי המשפט השונים ברחבי הארץ, ובהן התביעות הייצוגיות בתחום.

עם זאת, מסתמן כי ההליכים הפליליים העוסקים בעבירות על דיני ההגבלים עסקיים, דוגמת המשפט הפלילי שבו עמד לדין מנכ"ל שופרסל לשעבר אפי רוזנהויז, לא יוכפפו לבית המשפט להגבלים עסקיים, אלא ימשיכו להיות נדונים על-ידי שופטים שונים בבית המשפט המחוזי בירושלים.

הקלות במיזוגים

ההחלטה המסתמנת לקדם הקמה של בית משפט מיוחד להגבלים עסקיים בירושלים לא מתרחשת בחלל ריק. היא חלק ממהפכה שלמה שעוברת על עולם ההגבלים העסקיים. לאחרונה נסוגה רשות ההגבלים העסקיים מרעיונות ריכוך של הטיפול בקבוצות החזקות במשק. גם כאן בתיאום עם הלפרין, מתכוון שר הכלכלה והתעשייה, אלי כהן, להגיש בקרוב הצעה לתיקון של חוק ההגבלים העסקיים, שאמורה להביא להתאמה של דיני ההגבלים למציאות של ימינו.

במסגרת החוק, בין היתר, צפויה להתעדכן ההגדרה של מונופול, כך שהוא יוגדר לפי הכוח שלו בשוק, ולא רק אם הנתח שלו בשוק הוא מעל 50%. תיקון חקיקה כזה צפוי להביא להטלת מגבלות גם על גופים שעד היום לא נחשבו מונופוליסטיים, כיוון שהם מחזיקים בפחות מ-50% מהשוק, אבל יש להם מעמדו דומיננטי בו. שינוי חוקי כזה צפוי להשפיע על גופים מסחריים בולטים שעד כה לא "סבלו" מהגבלות, כגון חברות אסם ועלית והבנקים הגדולים, בנק הפועלים ובנק לאומי.

יתרה מכך, כפי שחשף יובל אזולאי ב"גלובס", הממונה על ההגבלים העסקיים שוקלת לבצע שינויים נוספים בחוק להגבלים עסקיים, באופן שיאפשר מיזוגים של שתי חברות שמגלגלות ביחד מחזור של עד כ-350 מיליון שקל - בלי לקבל אישור מוקדם של הרשות. עם זאת, הפטור מקבלת אישור של רשות ההגבלים העסקיים לא יחול על חברות המתמזגות עם מונופול, או על שתי חברות שבעקבות מיזוגן יהפכו למונופול.

לפי חוק ההגבלים העסקיים כיום, הודעה על מיזוג של חברות אמורה להינתן לרשות ההגבלים ב-3 מצבים: חברה מתמזגת עם חברה אחרת שהיא מונופוליסטית; כתוצאה מעסקת ההתמזגות ייווצר מונופול - כאשר כל אחת מהחברות שולטת בכ-30% מהשוק; או במקרה שהמחזור המשותף של שתי החברות המתמזגות הוא 150 מיליון שקל ומעלה.

תיקון החוק, שנוגע למיזוגי החברות, לא משפיע על שני הסעיפים הראשונים, והוא מתייחס לחלק השלישי - היקף הפעילות השנתי המשותף של שתי חברות לאחר התמזגותן. במקרה זה, כך יציע החוק המתוקן, הרף המרבי של המחזור השנתי המשותף של החברות יועלה מ-150 מיליון שקל ל-350 מיליון שקל. זאת, מאחר שרוב בקשות המיזוג המוגשות מדי שנה לרשות ההגבלים מתייחסות לחברות מקבוצה זו.

הקלה על עסקים קטנים ובינוניים

התוכנית לשינוי התנאים למיזוג מתגבשת במסגרת מהלך שמקדם שר הכלכלה והתעשייה אלי כהן, שנועד להקל על מגזר העסקים הקטנים והבינוניים. ברשות ההגבלים העסקיים מאמינים כי בהעלאת רף המינימום של היקפי הפעילות של החברות המתמזגות - יש כדי להקל על חברות רבות, קטנות ובינוניות, בדרך לביצוע מיזוג.

לפי נתונים שמקורם ברשות ההגבלים העסקיים והובאו לידיעת "גלובס", כ-200 מבקשות המיזוג של חברות שמוגשות מדי שנה - נוגעות לעסקים המגלגלים במשותף מחזור של עד כ-150 מיליון שקל, וכ-90% מהן מאושרות בידי הרשות לאחר שבדיקתן מעלה כי אין בעייתיות בהליך המיזוג.

"כל ההליך הזה מתבסס על חוק שלא שונה מאז 1999, ומאז השוק הישראלי השתנה", אמר ל"גלובס" גורם בכיר במשרד הכלכלה והתעשייה. "הרעיון הוא להפחית את הביורוקרטיה ולקצר תהליכים. כאשר יש בקשה של חברות למיזוג בסכומים שאינם גבוהים יחסית ובמצב שבו אין חשש מהותי להיווצרות של מונופול - אפשר לתת אור ירוק למהלך. זאת רגולציה שהמדינה יכולה להרשות לעצמה להסיר. כמובן שהשינוי הזה לא פוטר את רשות ההגבלים מהצורך לבדוק היווצרות של מונופול או הסדר כובל".