מיוחד: הטיפולים החדשים שמנסים להאריך את החיים

תחום האנטי-אייג'ינג מתפתח: בשנים האחרונות מיטב החוקרים וחברות הפארמה מנסים לפענח את תהליכי ההזדקנות ולמצוא פתרונות ■ G בסקירה מיוחדת

תא לחץ / צילום: דוברות אסף הרופא
תא לחץ / צילום: דוברות אסף הרופא

לחץ פיזי | השיטה: טיפול בתאי לחץ להעלאת רמת החמצן בדם

לא פחות מ-160 איש עוברים מדי יום בשני תאי הלחץ של פרופ' שי אפרתי במרכז הרפואי אסף הרופא, הסמוך לצריפין. "ויש לצערנו כעת כעשרת אלפים איש ברשימת ההמתנה", הוא אומר. רובם מגיעים לצורכי ריפוי. הטיפול בתאי לחץ קיים זה עשרות שנים, ואף נמצא בסל הבריאות מאז שנות ה-80 לטיפול ב-15 אינדיקציות שיעילותן הוכחה (בין היתר, נפגעי פעולות צלילה או לריפוי פצעים קשים שמהם סובלים חולי סוכרת). אבל בין אותם אנשים שנכנסים אל תאי הלחץ, יש גם אנשים בריאים לגמרי, שמשלמים באופן פרטי, כאשר נקודת המוצא בשנים האחרונות היא שיש בטיפול כדי לייצר כלי דם חדשים בגוף, לשפר את הפעילות המוחית ואף לעכב פגיעות בתפקודים שונים שמתרחשות עם הגיל.

"הדבר העיקרי שקורה בהזדקנות", מסביר פרופ' אפרתי, מנהל מרכז סגול לרפואה היפרבארית ומחקר באסף הרופא (ופנימאי ונפרולוג בהכשרתו), "הוא תהליך של היצרויות בכלי דם (טרשת עורקים). זה יכול לבוא לידי ביטוי בהתקף לב, בירידה בתפקוד הלבבי, בשבץ מוחי או בתפקוד קוגניטיבי שהולך ויורד עם הגיל. טיפול בתא לחץ, שמעלה את רמת החמצן בדם (פי 200 בערך), מאפשר חימצון טוב יותר של רקמות שלהן זרימת דם לקויה.

"בנוסף, כחלק מהפרוטוקול הטיפולי יש מעבר לעלייה בחימצון גם ירידה חדה בחזרה לרמות הנורמה. הירידה הזאת מפוענחת על-ידי הגוף כחסך או מצוקה וגורמת להפעלת תהליכים פיזיולוגיים רבים, שכוללים יצירה ועלייה של תאי גזע בגוף והאצה של תהליכי ריפוי כולל יצירה של כלי דם חדשים. כתוצאה מכך משתפרים, בין היתר, תפקודים מוחיים שונים. פגיעה תפקודית וקוגניטיבית היא לא דבר שצריך להשלים איתו, גם אם היא מתרחשת על רקע הזדקנות. אפשר לעכב את התהליך".

- אפילו שאין עדיין הוכחות קליניות לטיפול בתא לחץ למטרה של הצערה או עיכוב הזדקנות.

קיראו עוד ב"גלובס"


"נכון, עדיין מחובתנו להוכיח את הטענה כי Reverse Aging אפשרי ואנחנו עורכים כעת מספר מחקרים במקביל, ובין היתר גם בודקים כמה זמן מחזיק השיפור שנרשם. כחלק מפרויקט המחקר הגדול שלנו, שמסמן את האייג'ינג כמחלה ובמסגרתו תא לחץ הוא רק כלי אחד, מפותחות שיטות למדידת השינויים המתרחשים עם הגיל - במוח, בלב, בכליות, בעור, בתפקודים של מערכת החיסון ועוד. כדי לטפל, אנחנו חייבים שתהיה לנו יכולת מדידה, בדיוק כמו שיש לנו בלחץ דם. כך גם באייג'ינג, אנחנו צריכים שתהיה לנו יכולת למדוד את הגיל הביולוגי-התפקודי של האדם ואז תהיה לנו גם יכולת להתערב בזה.

"במחקר משתתפים אנשים שחצו את גיל 65 והם נבדקים בפרמטרים רבים, לפני ואחרי סדרת טיפולים. המטרה היא להוכיח שאפשר לבצע היפוך, Reverse לתהליך ההזדקנות. במקביל, נערכים מחקרים על האפקטיביות של הטיפול באלצהיימר (בשלב זה במודלים של בעלי חיים), בירידה קוגניטיבית קלה-בינונית בחולי סוכרת, בשבץ מוחי ובחבלות ראש".

פרופ' אפרתי רואה את תפקידו כ"רופא שמגשים משאלות פיזיולוגיות של אנשים", גם אם המשאלה היא לקחת את הביולוגיה אחורה בזמן. "אנחנו לא מכירים במונח 'הזדקנות נורמלית'", הוא אומר. "אנחנו מסמנים את ההזדקנות כמחלה, כמשהו שצריך להפוך אותו".

ואם ספורטאי-על כמו הטניסאי נובאק דיוקוביץ' מסתגר בסוף יום אימונים בתא לחץ, כדי לחדד יכולות ולשפר הישגים ואצלנו, כך אפרתי, עושים זאת גם המתעמלת האמנותית לינוי אשרם (שהחודש זכתה במדליית ארד באליפות העולם) וספורטאים אולימפיים נוספים, מה הפלא שרבים, כולל בכירים במשק, עומדים בתור לטיפול המסקרן, במטרה לשמור על היכולות, הזיכרון, הצלילות ובקיצור - לשמור על הקופסה, בתקווה להשביח אותה.

400 שקל עולה טיפול בן שעתיים, כשהפרוטוקול דורש סדרה של 60 טיפולים שיש לבצעם ברצף, חמישה ימים בשבוע. עלות כוללת ברת השגה של 24 אלף שקל, ודאי כאשר על הפרק שיפור תוחלת החיים ואולי אף הארכתם. "קשה למצוא אנשים שזה לא מעניין אותם", אומר פרופ' אפרתי. "האייג'ינג נוגע לכולנו. רובנו למשל סובלים מירידה בזיכרון עם העלייה בגיל. אנחנו עומדים בפני אפידמיה ענקית של העולם המערבי: כמות האנשים שלהם לב פועם ומוח לא מתפקד מגיעה למספרים מפחידים וזה האתגר שלנו כחברה - לא די לשמר את האדם בחיים, חשוב יותר לשמר את התפקודים הקוגניטיביים שלו".

- יש התעניינות מצד תעשיית הפארמה?

"אין פטנט לחמצן וזו הבעיה הגדולה של הטיפול. הממצאים שלנו הם לטובת הכלל ומכיוון שאין פטנט, לחברות הפארמה אין אינטרס לקדם את הפרויקט מבחינה כלכלית".

דם חדש | השיטה: עירוי דם מצעירים מתחת לגיל 25

סטארט-אפ מקליפורניה בשם אמברוסיה (Ambrosia) מוכר בשנה האחרונה מעיין נעורים מהסוג הכמעט דמיוני: הוא רוכש דם מצעירים מתחת לגיל 25 ומציע עירוי דם למבוגרים תמורת לא פחות מ-8,000 דולר העירוי. היזם, ג'סי קרמזין, מתאר את הטיפול "כניתוח פלסטי מבפנים החוצה". הוא עצמו בן מעט פחות מ-35 - הגיל המינימלי שקבעה החברה לתחילת קבלת הטיפולים, אך מבטיח שכשיגדל מעט, ינסה את הטיפול על עצמו.

קרמזין ציין כי למעלה ממאה איש, שגילם הממוצע הוא 60, שילמו את הסכום וקיבלו את הטיפול - כ-2 ליטרים של פלזמה - נוזל צהבהב שזורם בכלי הדם. המטופלים משתתפים בניסוי שעורכת החברה (ומשלמים על כך ממיטב כספם כאמור), שכיום מנסה לגייס עוד מאות למטרה זאת.

הביזנס של אמברוסיה נשמע בדיוני? החברה מתבססת על מחקרים שנערכו על עכברים זקנים, והראו שניתן להצעיר את מוחם על-ידי הזרקת דם של עכברים צעירים. אחד המחקרים המרכזיים פורסם ב-2014, אז הראו חוקרים מאוניברסיטת סטנפורד עלייה בגדילת סיבי עצב ושיפור בזיכרון וביכולות הלמידה של עכברים זקנים שקיבלו עירויי דם מצעירי השבט.

ההנחה כיום היא שלדם צעיר יש השפעות ניכרות ותכונות אנטי-אייג'ינג, אולם מה יש בו בדיוק שהופך אותו לכזה, היא שאלה שעדיין נחקרת. ההנחה היא שלא מדובר במרכיב אחד בדם, אלא ברבים שמביאים לאפקט מרשים. עם זאת, חוקרים, כולל אחת החוקרות המרכזיות במחקר בסטנפורד, טוענים לגבי הטיפול השנוי במחלוקת, כי אין כל הוכחות קליניות לכך שהוא יעיל לבני אדם וכי הוא מעורר התרגשות ציבורית ללא שום כיסוי.

קרמזין טען בתגובה לכלי התקשורת כי חלק מלקוחות החברה שעברו את הטיפול הראו הפחתה בסממנים ביולוגיים של מחלות לב, סוכרת, סרטן ואלצהיימר וכי הם אפילו נראו טוב יותר אחרי קבלת העירוי. לדבריו, חלק מהמטופלים חזרו לטיפול נוסף.

על הטענות כי הפוטנציאל הכספי מעניין אותו יותר מאשר זה המחקרי, ענה כי היה שמח אם המחיר היה נמוך יותר, אולם אין לחברה דרך לקצץ בעלויות בשלב זה. עוד ציין כי מאחר שפלזמה היא תוצר טבעי, לא ניתן לרשום עליה פטנט וגם לא לפתח תרופה חדשה - מה שמוריד את מפלס ההתעניינות מצד תעשיית הפארמה.

מחקרים דומים של הזרקת דם צעיר לגופו של אדם מבוגר, מתבצעים במקומות נוספים בעולם. אחד מהם מתמקד בחולי אלצהיימר (ופועל תחת חברה הפועלת במסגרת חממה המנוהלת על-ידי התרופות ג'ונסון אנד ג'ונסון), ובודק האם יש ביכולתו של הדם הצעיר לבלום - ואפילו להפוך - את נזקי המחלה. מחקר אחר, שנערך באוניברסיטת קליפורניה, בוחן את השפעת העירויים על מחלות ניווניות ותפקודים לקויים בעקבות שבץ מוחי.

תגלית ישראלית: מוטציה שמאריכה חיים לגברים בלבד

...

השבחה גנטית | השיטה: תרגום גנים לתרופות

במסדרונות האקדמיה, השאיפה להאריך את חיי האדם לגיל 150 כבר אינה נחשבת לפנטזיה פרועה אלא ליעד של ממש, כאשר חוקרים ברחבי העולם ממשיכים לנסות ולמפות את הגנים האנושיים הרבים המעורבים בתהליך ההזדקנות, ולהצביע על אלו שיביאו להארכת תוחלת החיים.

פרופ' גיל עצמון, מומחה לגנטיקה ולאפיגנטיקה של הזקנה מאוניברסיטת חיפה, וחוקר במכון לחקר הזקנה בבית הספר לרפואה של אוניברסיטת ניו יורק, מדגיש שהמטרה היא לא רק להאריך את תוחלת החיים - אלא להאריך את תוחלת החיים הבריאה ולדחות משמעותית את המחלות תלויות הגיל כגון אלצהיימר ופרקינסון לגילים מאוחרים מאוד - "כך שאנשים יחיו את הרוב המכריע של חייהם בצורה תקינה ובריאה, ואילו השלב הסופי של חייהם יהיה קצר מאוד". ובמילים אחרות: קודם כול לטפל בזקנה, ובכך לדחות התפרצות של מחלות הנלוות אליה.

- הרבה עיניים, ועוד יותר תקוות, מופנות לתחום של פיתוח תרופות על בסיס גילויים גנטיים. איפה זה עומד?

"התחום הזה אכן נמצא כיום באור הזרקורים, ולו רק בגלל שמספר האנשים שעברו את גיל ה-65 כמעט ויוכפל בתוך כעשור או שניים. השאלה הבסיסית היא איך נערכים לגידול כזה באוכלוסייה הזאת, שהיא, כביכול, צורכת יותר עזרה, בהיבטים גרונטולוגיים, סוציולוגיים, בריאותיים, תעסוקתיים וכמובן כלכליים. אלה נושאים מהותיים, והתחום הזה, שפעם היה מאוד מינורי, מתחיל להיות מז'ורי כי הבינו שיש בעיה ושצריך לטפל בה".

- כיום גם ידוע יותר מתמיד שאפשר להתערב בתהליכים הביולוגיים של הזקנה.

"המדע יודע את זה כל הזמן, היום פשוט יש כלים יותר טובים לעשות איתם את זה. אחת הדוגמאות הבולטות לכך היא עריכת גנים, שניתן לעשות כבר אצל עוברים, כדי לוודא שייוולד תינוק בריא או שימוש בתאי גזע עובריים כדי לרפא מחלות, כולל אלצהיימר. אומנם המחקרים על אלצהיימר נעשו על עכברים, אבל ההשלכה על בני אדם היא די קרובה".

מחקר חדש, בהובלתו של פרופ' עצמון, פורסם לאחרונה בכתב העת Science Advances ומצא לראשונה מוטציה גנטית שעשויה להאריך את חייהם של גברים בלא פחות מעשר שנים. המוטציה, שהתגלתה בגן לקולטן (חלבון) של הורמון הגדילה, נמצאה בשכיחות גבוהה בקרב גברים מעל גיל מאה. לטענת החוקרים, לגבר שנמצאת אצלו המוטציה האמורה, יש סיכוי טוב מאוד להאריך ימים. השלב הבא יהיה ככל הנראה, ניסיון להפוך את המוטציה לתרופה שתסייע לאריכות חיים.

מחקר משמעותי אחר שפרופ' עצמון שותף אליו, מתקיים מאז 1998 בהובלת פרופ' ניר ברזילי, שעומד בראש המכון הניו יורקי ונחשב לאחד מחוקרי הזקנה המובילים בעולם. במחקר, שבו משתתפים כ-2,500 יהודים אשכנזים, מתוכם מעל 600 בגילים 110-95, נמצאו שונויות גנטיות הקשורות לאריכות ימים. אחת השונויות שנמצאו בקרב רבים מהנחקרים היא בגן CETP, והיא גורמת לייצור מוגבר של חלקיקי הכולסטרול ה"טוב" (HDL).

במחקר נמצא כי אותם "מאנים ומאניות" מייצרים כמות חלקיקי כולסטרול טוב ברמה גבוהה מהממוצע. שונויות אחרות נמצאו בגן APOC3, שאצל הנושאים אותו קיים עיכוב בייצור הטריגליצרידים, או בגן ה-ADIPOQ, שיש לו תפקיד מרכזי במערכת העיכול.

"חוקרים עושים היום מאמצים גדולים ומרחיבים את המחקרים בתחום, במטרה לאתר את אותן שונויות גנטיות שגורמות לאנשים לחיות בצורה מיטבית יותר", אומר פרופ' עצמון. "אנחנו מוצאים בכל פעם וריאציות גנטיות בודדות, ומה שמשותף לכולן הוא שיש להן אלמנט אפיגנטי משמעותי. כלומר, על מימוש הפוטנציאל שלהן משפיעות בעיקר ההשפעות הסביבתיות השונות. ההנחה היא שאריכות ימים נקבעת ב-30%-20% על-ידי הגנטיקה, וב-80%-70% על-ידי האינטראקציה בין הסביבה לגנטיקה (אפיגנטיקה) דוגמת זיהום אוויר או תזונה".

כיוון נוסף שאותו בוחנים בתעשיית הפארמה הוא פיתוח תרופות מותאמות אישית מבחינה גנטית. "חברות התרופות פונות גם לכיוון של ננוטכנולוגיה", הוא אומר, "כלומר פיתוח כדורים שניתן לבלוע או תרופה שניתן יהיה להזריק, והם יהיו מותאמים לתאים מסוימים. ברגע שהם יאתרו תא חולה או לא בריא, הם יתלבשו עליו ויהרסו אותו".

- אז העתיד ורוד?

"העתיד עוד לפנינו, ובתחום זה בפרט. אנחנו בקצה הקרחון של ההתפתחות הזאת, וברגע שהאור יופנה אלינו בצורה יותר חזקה, מבחינת התקציבים המופנים למחקר, נפתח מוצרים הרבה יותר טובים ונגיע לגילויים רבים יותר".

הגידו לא לזקן השיטה: סילוק תאים זקנים

ההזדקנות, זה מובן מאליו, מביאה עמה נזק ובלאי לתאי הגוף. אבל מה שפחות מובן מאליו הוא שאם בעבר נחשבו תאים זקנים לחסרי השפעה על הגוף, הרי שכיום הסברה היא שהם בעלי השפעה שלילית ומעודדים התפרצות של מחלות. מחקר שפורסם במארס האחרון בכתב העת המדעי Cell גילה כי סילוק תאים זקנים ולא מתפקדים עשוי לשקם את פגעי הזקנה.

חוקרים מאוניברסיטת ארסמוס בהולנד טיפלו בעכברים בחומר המסלק תאים המצויים במצב רדום. והנה מה שקרה לאחר מכן: הפרווה של העכברים המקריחים צמחה שוב, נרשם שיפור בתפקודי הכליות שלהם והכושר הגופני שלהם עלה. הם אפילו הצליחו לרוץ במהירות הגדולה פי שניים בהשוואה לעכברים זקנים שלא קיבלו את הטיפול.

"ייתכן שכשנגיע לגיל 65, נתייצב מדי חמש שנים במרפאה כדי לקבל זריקה נגד הזדקנות - זריקה לחידוש הנעורים. אני יכול בהחלט לדמיין שזה יקרה כשנגיע לגיל הזה", אמר עם פרסום המחקר אחד החוקרים, פיטר דה קייזר.

במחקר אחר, שפורסם אשתקד בארצות הברית, התברר שסילוק תאים זקנים בעזרת מניפולציה גנטית הביא להארכת תוחלת חייהם של עכברים ב-20%-25% בממוצע וחלק מסממני הזקנה נעלמו, כולל ירידה בשיעור הסרטן ומחלות הלב והריאה - תוצאות מלהיבות מאוד. כעת, שואפים חוקרים ברחבי העולם להתקדם במחקרים על בעלי חיים ולבסוף להגיע לשלב הניסויים בבני אדם - מה שייארך עוד כמה שנים לפחות ויצריך ניסויים רבים, כשהמטרה היא לפתח תרופות על בסיס גישה זו.

על הדרך | השיטה: שימוש בתרופות קיימות

אחד התחומים המעניינים בתחום האנטי-אייג'ינג הוא זה שמנסה להשתמש בתרופות שקיימות היום בשוק כדי להתערב בתהליכים ביולוגיים שמניעים את הזקנה. אחד החוקרים הבולטים בתחום הוא פרופ' ניר ברזילי, שסימן את המגמה בראיון שהעניק לכתבת גלובס גלי וינרב במאי החולף. ברזילי הצביע על תרופות דוגמת רפאמיצין, הניתנת היום לדיכוי חיסוני לאחר השתלות, או מטפורמין, שמיועדת לטיפול בסוכרת נעורים, ואשר נמצא כי לאחר שהתרופה ניתנה לתולעים, תוחלת החיים שלהן עלתה והן חיו חיים בריאים יותר.

ומה לגבי בני אדם? על-פי ברזילי, אצל חולי סוכרת המטופלים בתרופה נצפו תאים שרואים בדרך כלל אצל צעירים יותר, והתברר כי היא מעכבת מנגנונים פיזיולוגיים המעורבים בתהליך ההזדקנות. החולים אף סבלו פחות מסרטן ומאלצהיימר בהשוואה לקדם סוכרתיים שאינם מטופלים במטפורמין. ואם לא די בכך, אפילו התאים של המטופלים במטפורמין נראו צעירים יותר.

פרופ' ברזילי שואף לקיים בשנים הקרובות ניסוי קליני הכולל אלפי אנשים, שבמסגרתו ייבדק האם מטפורמין מעכב תהליכי הזדקנות, ולדבריו, אף הצליח להגיע להסכמה לגבי התסמינים שייבחנו עם ה-FDA, שאומנם אינה מגדירה את הזקנה כמחלה, אבל אולי גם זה ישתנה.

לכתבה הקודמתשנהיה לראש: ארבע הצעות לטיולים בראש טוב לעונת החגים