סוויס תפצה נוסעים שאיחרו לטיסה בשל בידוק ביטחוני ממושך

למרות שהגיעו לשדה התעופה 3 שעות לפני הטיסה והמתינו במשך שעתיים לבדיקה הביטחונית, כאשר הגיעו התובעים לדלפק הצ'ק-אין, בישרו להם בסוויס כי הטיסה נסגרה - למרות שהם ביצעו רישום מוקדם באינטרנט ■ ואז החל המסע חזרה לארץ

שדה תעופה / צילום: Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב
שדה תעופה / צילום: Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב

חברת התעופה סוויס תפצה נוסעים ב-5,000 שקל בגין עוגמת-נפש אחרי שפספסו טיסת המשך לישראל בשל בידוק ביטחוני ממושך - כך פסק בית המשפט לתביעות קטנות בחיפה. מדוע לא יקבלו הנוסעים גם פיצוי בהתאם לחוק התעופה?

הטיסה שבגינה הגישה נוסעי החברה תביעה המריאה מבריסל, והיא כללה עצירת ביניים בשווייץ בדרך לישראל. לטענת הנוסעים, זוג ושני ילדים, הבידוק הביטחוני הממושך מדי בבריסל מנע מהם להגיע בזמן לטיסת ההמשך, למרות שהתייצבו בנמל התעופה בטווח של 3 שעות לפני ההמראה.

לאחר שהמתינו יותר משעתיים לבדיקה ביטחונית, הם הגיעו לעמדת הצ'ק-אין כ-40 דקות לפני מועד ההמראה - ובשלב זה נמסר להם כי הטיסה נסגרה (למרות שהם ביצעו רישום מוקדם לטיסה באינטרנט ובחרו מקומות ישיבה מסומנים מראש).

לטענת התובעים, הם נשלחו לדלפקי חברת סוויס לסידור כרטיסים חדשים לטיסה אחרת, שם אף פגשו עשרות אנשים שפספסו את טיסתם מסיבה דומה. אחרי המתנה ארוכה, הפתרון שנמצא עבורם כלל המתנה של לילה בשדה התעופה בבריסל, טיסה מבריסל למילנו, לאחריה המתנה של 4 שעות ואז טיסה ממילנו לרומא, ולאחריה המתנה של 9 שעות ואז טיסה לארץ.

חברת התעופה טענה כי התובעים הגיעו באיחור לשער העלייה למטוס ולכן לא הועלו לטיסה, כשלפי כללי התובלה, החברה אף רשאית לבטל הזמנתו של נוסע שהתייצב באיחור לצ'ק-אין או לשער העלייה למטוס מבלי לפצותו. עוד נטען כי היות ומועד הטיסה היה כחודש אחרי הפיגוע בבריסל, החברה ביקשה מנוסעיה להקדים את בואם לשדה לאור בדיקות ביטחוניות ממושכות.

החברה אף טענה כי שיגרה הודעות טקסט לכלל הנוסעים - אלא שלנוסעים האמורים לא נשלחה הודעה כזו. לפיכך טענה השופטת תמי לוי-יטח כי החוק המגדיר התייצבות במועד לטיסה הוא בהתאם למידע שנמסר לנוסעים, וכאשר מידע כזה לא נמסר, הרי שמדובר בטווח של 90 דקות לפני מועד ההמראה - והנוסעים פעלו כשורה.

עוד קבעה השופטת כי טיסת ההמשך הוחמצה שלא באשמתם של הנוסעים, ועל כן מדובר בטיסה שבוטלה כמשמעותה בחוק.

כאן כדאי לשים לב: היות ופיצוי בגין ביטול טיסה בהתאם לחוק התעופה לא הוזכר על-ידי התובעים בכתב התביעה - השופטת לא יכולה לפסוק פיצוי מעבר לזה שהוזכר בתביעה, וכך התובעים יצאו כשידם על התחתונה. הפיצוי שהם ביקשו עמד על 5,000 שקל בגין עוגמת-נפש, ולכן ציינה השופטת כי "לעולם בית המשפט לא יפסוק פיצוי לתובע מעבר לזה שנתבקש על-ידו. התובעים יכולים להיות זכאים לכל היותר לסך של 5,000 שקל ולא מעבר לכך".

עד כמה חשוב להתכונן נכון לתביעה ולהגדיר היטב מה תובעים? אם התובעים היו דורשים פיצוי בהתאם לחוק התעופה, הם היו זכאים לפיצוי של 8,280 שקל לפי התחשיב הבא: השופטת התייחסה לחוק טיבי בבואה לחשב את הפיצוי המגיע לנוסעים במקרה הזה; הפיצוי מחושב לפי מרחק הטיסה מהיעד: עד 2,000 ק"מ - סך של 1,290 שקל, עד 4,500 ק"מ - סך של 2,070 שקל, ומעל 4,500 ק"מ - סך של 3,100 שקל.

המרחק בין בריסל לישראל בקו אווירי הוא כ-3,289 ק"מ, ומכאן שהתובעים זכאים לכאורה לפיצוי בסך של 2,070 שקל עבור כל אחד מ- 4 הנוסעים שטיסתם בוטלה (התובעים ושני ילדיהם), קרי סך של 8,280 שקל.

יצוין כי התובעים תבעו, בנוסף לפיצוי עבור עוגמת-הנפש, גם פיצוי בגובה של 12,000 שקל עבור אובדן ימי עבודה, אולם הפסדי ההכנסות הנטענים לא הוכחו על-ידם, ועל כן דרישתם זו נדחתה.

בשורה התחתונה, כאמור, התובעים יסתפקו בפיצוי שהגדירו בעצמם בתביעה - 5,000 שקל בגין עוגמת-נפש והטרטורים שחוו במסע משווייץ לישראל.