סלינגר רוצה שהמוסדיים יפרטו השקעות אחראיות: "מהפכני"

לפני מספר שבועות פרסמה רשות שוק ההון, שבראשות הממונה דורית סלינגר, טיוטת חוזר "הצהרה על מדיניות השקעה צפויה בגופים המוסדיים", ולפיה, לכשתהפוך למחייבת, "גוף מוסדי יצהיר במסגרת המדיניות שאותה הוא מפרסם, האם בקביעת מדיניות ההשקעה הוא מתייחס להיבטים של השקעות אחראיות, ואם כן יפרט היבטים אלה". עתה, כך טוען גורם המעורב בתחום ההשקעות החברתיות, ברור כבר שמדובר ב"צעד מהפכני שישנה את המציאות בישראל".

במה מדובר? בתחילת ספטמבר פרסמה רשות שוק ההון את הטיוטה האמורה, שבה הוסבר כי "השקעות אחראיות" הן "השקעות המתחשבות ברווחה חברתית בנוסף לשיקולי הרווח הכלכלי, ובמסגרת זאת כללי ממשל תאגידי התומכים בשמירה על איכות הסביבה, צדק חברתי ושמירה על זכויות אדם, לדוגמה: שילוב נושאי סביבה, חברה וממשל תאגידי בניתוחי ההשקעות ובתהליכי קבלת החלטות; שקיפות בנושאי סביבה, חברה וממשל תאגידי; ודיווח על הפעילות הנוגעת ליישום העקרונות".

עוד אמרו אז ברשות בהקשר זה כי "נושא זה תופס לאחרונה חלק הולך וגדל בשיח הציבורי העולמי בכלל ובתחום ההשקעות בפרט", ולכן הם רוצים התייחסות של כל המוסדיים להיבט זה, ככל שיש כזו. יחד עם זאת, אין מדובר בהכרח להשקיע או אף לבחון השקעות שכאלה על ידי מנהלי ההשקעות המוסדיים.

בכל מקרה, לדברי ירון נוידרפר, מנכ"ל סושיאל פייננס ישראל - חברה העוסקת בהשקעות אימפקט, כולל ניתוח של אג"ח חברתיות, "הצעד של רשות שוק ההון הוא לא פחות ממהפכני, והוא ישנה את המציאות. זה לא יקרה תוך שנה אבל בהמשך זה יקרה". עוד אמר נוידרפר כי "זה צעד לכאורה פסיבי אבל כתוצאה מזה ייווצר כאן שוק, שיביא את ישראל למקום שהעולם כבר נמצא בו - שוק הון חברתי".

לנוידרפר אינטרס ברור ומובהק בשוק חברתי בישראל. המשקיע הגדול והמוכר ביותר בתחום האג"ח החברתיות הוא סר רונלד כהן, שיזם את הקמתו של Social Finance, ארגון ללא כוונת רווח המפעיל כיום שלוש שלוחות קבועות בעולם: בבריטניה, בארה"ב ובישראל. מדובר עדיין בתחום בוסרי מאוד, שגייס סכומים לא מהותיים ועדיין לא הוכיח עצמו כאפיק השקעה יציב ומניב. השלוחה הישראלית מנוהלת על ידי נוידרפר שאומר כי "זה חשוב כיום כי העולם כולו הולך למקום חדש - כל הנושאים החברתיים עד היום מומנו על ידי הממשלה או מפילנתרופיה, ושניהם לא מספיקים. לכן, אם נוכל לחבר משקיעים והשקעות לנושאים חברתיים זה ייפתח מאגר אדיר של אפשרויות למימון סוגיות חברתיות".

ומה לגבי המוסדיים ואפיק השקעה זה? לדבריו, "הבנו שיש לייצר למשקיעים מוצרי השקעה ולייצר אצלם את הידע והצורך בהשקעות אלה - ויש הרבה בורות, וכן - כיצד נחבר קרנות שיתווכו את ההשקעות הללו ויחברו את המשקיעים עם ההשקעות הנוכחיות". 

ומה לגבי שאלת התשואה? נוידרפר אומר כי "לא מדובר על לקיחת השקעה שיש לה תשואה נמוכה יותר כי היא חברתית. מדובר על כך שבשתי השקעות עם תשואה חזויה דומה, עדיף לקחת את זו שהיא השקעה אחראית. מדוע? למשל מאחר שחברה שמתעלמת מעובדיה תתעלם גם ממשקיעיה. בעולם זה קיים, והתשואות של חברות האימפקט מניבות תשואה עודפת", הוא אומר.