הנקראות ביותר

החוק לקידום התחרות מול היבואנים הבלעדיים עבר בוועדת שרים

תיקון החקיקה מסמיך את הממונה על הגבלים עסקיים להורות ליבואן מורשה על צעדים קונקרטיים שעליו לנקוט כדי למנוע חשש לפגיעה משמעותית בתחרות מיבוא מקביל

אלי כהן / צילום: איל יצהר
אלי כהן / צילום: איל יצהר

שר הכלכלה אלי כהן הגיש תיקון לחוק ההגבלים עסקיים "הסרת חסמים בתחום היבוא" במסגרת הוראת שעה ל-3 שנים, לרבות אפשרות הארכה ל-3 שנים נוספות. החוק עבר היום (א') בוועדת שרים לענייני חקיקה. תיקון החקיקה מסמיך את הממונה על הגבלים עסקיים, להורות ליבואן מורשה על צעדים קונקרטיים שעליו לנקוט על מנת למנוע חשש לפגיעה משמעותית בתחרות מיבוא מקביל. בדומה לסמכויות הממונה בתחום המונופולים או קבוצות ריכוז, הפרה של הוראותיה כמוה כהפרה של חוק ההגבלים העסקים.

התיקון המוצע יאפשר פעולה של הממונה מול יבואן מורשה החוסם תחרות, תוך בחינת הפעולות הנדרשות לכל מקרה ומקרה שיובא לפתחה. הסמכות לממונה תיקבע במסגרת הוראת שעה מוגבלת בזמן, על מנת שניתן יהיה להעריך במהלך תקופה זו אם עדיין עומד הצורך בסמכות כאמור, ולבחון את השלכותיה ותועלתה.

במשרד הכלכלה מגדירים את תיקון החוק ככזה שנועד "להגביל את כוחם של היבואנים הבלעדיים, המנצלים את כוחם לצמצם פעילות של יבואנים מקבילים כמו מניעת גישה לערוצי ההפצה הקמעונאיים, תוך ניצול לרעה של כוח השוק המצוי בידיהם". בנוסף, מוסרים במשרד, כי החוק "נועד להגביל את תופעת ה'גיאו-בלוקינג', לפיה יבואן בלעדי מונע גישה של צרכנים ישראלים לרכישת מוצרים באתרי אינטרנט זרים, על מנת שאותו צרכן יקנה דרך ערוצי ההפצה של היבואן ולא ברכישה מקוונת.

ואולם, גם בתחום היבוא המקביל וגם בקרב היבואניות הרשמיות יש מי שחולקים על המהלך. עו"ד ניב סבר ראש מחלקת הגבלים עסקיים, פרטיות ואנרגיה במשרד מ.פירון ושות', מייצג את אחת היבואניות הגדולות הבלעדיות בישראל, חברת דיפלומט, מתייחס היום למהלך של משרד הכלכלה וטוען כי מדובר במהלך פופוליסטי והתערבות בשוק החופשי: "אני מתפלא על הצעות החקיקה הפופוליסטית שמחזקת את אלי כהן ומביאה לשיאים חדשים של פופוליזם ואני מתפלא על כך שהממונה, מיכל הלפרין, נותנת לזה יד".

עוד מוסיף סבר כי בעיניו "מדובר בחקיקה של התערבות בשוק, שאינה חקיקה תחרותית קלאסית. הכלי שעושים בו שימוש כאן הוא לא כלי מקובל מעולם ההגבלים העסקיים והתחרות, הוא כלי שבו המחוקק מתערב בהגבלים עסקיים, כך שלא נתפלא אם בעתיד נראה חקיקה דומה שהיא בלתי דמוקרטית".

בסוגיית הגיאו בלוקינג הוסיף סבר כי "באירופה כל השינוע הוא יבשתי ויעיל ברכבות או משאיות, לעומת השינוע בישראל שהוא דרך האוויר והים, שלעיתים יקר יותר אפילו מהעלות של מוצר בודד". עוד הוסיף סבר - "מדוע אלי כהן לא הולך להפחתת החסמים שהמדינה גורמת שתביא לירידת מחירים משמעותית, כמו גם הורדת המחירים של השחרור והתפעול של הנמלים. במקום שיתעסק בהפחתת חסמים שנגרמים ע"י המדינה הוא מתעסק בשוק החופשי".

לעומתו, עו"ד סער גרשוני, בעל משרד המתמחה ביבוא מקביל וקניין רוחני, מתנגד גם הוא לתיקון החקיקה, אך מהסיבות ההפוכות; לדבריו "התיקון לחוק לא מספיק כי הוא ערטילאי. היבואנים הגדולים עושים הכל על מנת להקשות על היבואנים המקבילים, ןהמדינה לא עושה מספיק כדי למנוע זאת. למשל, במכס מתבצע נוהל קניין רוחני ולפיו אם אנשי המכס חושדים שמוצר מזוייף הם שולחים ליבואן הראשי או בעל סימן המסחר תמונה ושואלים לחוות דעתו".

לדברי גרשוני, היבואנים הרשמיים תמיד יטענו שמדובר במוצר מזוייף, "על מנת לחסום את היבוא המקביל, או גרוע מכך - לנסות לחשוף מאיזה מקור הביא היבואן המקביל את המוצר". הוא טוען כי היבואנים המקבילים מעדיפים במרבית המקרים שלא לחשוף את המקור שלהם מהחשש שייחסמו וכך "המדינה בעצם משתפת פעולה עם היבואן הרשמי. המדינה לא מעניקה חיסיון מסמכים במקרים כאלה, וכך היבואנים המקבילים נאלצים או להעביר מסמכים ליבואנים הראשיים או לוותר על היבוא. התיקון החדש לחו לא נותן מענה למקרים האלה".

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא נתח שוק וצרכנות?
אני מאשר/ת קבלת תוכן פירסומי מגלובס
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
נדל"ן
גלובס טק
נתוני מסחר
שוק ההון
דין וחשבון
הסיפורים הגדולים של השבוע
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
עקבו אחרינו ברשתות