משרד הכלכלה מרחיב את בדיקותיו גם לפערי המחירים במזון

בין המוצרים שמחיריהם ייבדקו ביחס למחירים במדינות אחרות: קפה, תה, פסטה ודגני בוקר הנמכרים בעולם ■ בעקבות בקשת היבואנים, נדחה בחודש הצו המחייב את הקמעונאיות לפרסם לצד מחירי המוצרים השוואה למחיריהם בעולם - והם התחייבו להציג דרך להוריד את המחירים

בעקבות מחירי המזון שהחלו לטפס: שר הכלכלה אלי כהן ממשיך בחזית שפתח נגד היבואנים הבלעדיים, הפעם בתחום המזון - כך נודע ל"גלובס". לאחר שמשרד הכלכלה פרסם השוואות מחירים בקטגוריות שונות בתחום הטואלטיקה, בהם מוצרי היגיינה נשית, ותוך כדי ביצוע בדיקות בתחום התרופות ללא מרשם והוויטמינים, החלו במשרד בבדיקה גם בתחום המזון.

עוד נודע כי בעקבות בקשת היבואנים, נדחה בחודש הצו של השר המחייב לפרסם את השוואת המחירים של המוצרים המיובאים בתחום הטואלטיקה ביחס לעולם ל-12 בינואר. הדחייה התקבלה לאחר שגורמים במשרד הכלכלה נפגשו עם היבואניות, ואלה התחייבו להציג דרך להוריד את המחירים. מדובר בצעד נוסף שכוונתו להרחיב את פעילות היבוא המקביל.

כעת פונה משרד הכלכלה לבחון גם את הפערים והרווחיות בתחום המזון. אל המשרד הגיעו נתונים מבדיקה ראשונית שהזמינו הגורמים המקצועיים במשרד, שכוללת מוצרים מיובאים, בעיקר בתחומים שבהם המוצר המיובא מחזיק בנתחי שוק משמעותיים, כמו קפה, תה, פסטה ודגני בוקר. ההשוואה שהזמין המשרד מחברת איסוף וניתוח הנתונים נילסן, צפויה להציג את הפערים בין מחירים בישראל למדינות אחרות בעולם. ואולם מהבדיקה הראשונית שביצע המשרד מתברר כי בקטגוריות הללו הפערים אינם גדולים כמו בתחום הטואלטיקה, ובחלקם הם אף עשויים להיות זולים יותר בישראל, למשל בקטגוריית התה, שרובה מבוסס על ייצור מקומי ולא על יבוא.

הפתיחה של המשרד בבדיקה בתחום המזון מגיעה על רקע עליית מחירים ראשונה בשוק המזון אחרי כמה שנים של קיפאון. מנתוני סטורנקסט עולה כי בשנה האחרונה יש עליית מחירים, איטית אך מורגשת, לאחר שנים של יציבות יחסית מאז המחאה החברתית ב-2011. לפי מדד המחירים של סטורנקסט, המודד את השינוי במחירי המוצרים בניכוי שינויים בתמהיל, חלה עלייה במדד של 0.6 נקודות בחודשים ינואר-נובמבר לעומת התקופה המקבילה אשתקד. המשמעות: הצרכנים משלמים יותר.

הפערים המשמעותיים הצפויים להתפרסם ממוקדים בקטגוריות שבהן מוצר מיובא מוביל את השוק, לדוגמה בקטגוריית הקפה הנמס, שבה שולט המותג טייסטרס צ'ויס של אסם נסטלה. "היום עיקר התחרות על המותג הזה היא בין הרשתות המתחרות על הצרכן במחיר שלו כי הוא מוצר מוביל", מסביר רמי לוי, בעלי רשת רמי לוי שיווק השקמה. לדבריו, "אם בסופו של דבר היבואנים ימכרו לנו יותר בזול, אנחנו נוכל למכור בזול יותר לצרכן. הרווח הגולמי מבוסס על המחיר של היבואן, ואם היבואן יוריד, גם אנחנו נוכל להוריד". לוי הוסיף כי "אם הצרכן לא יקנה מוצרים יקרים, הוא ייצר חוסר ביקוש. אם הצרכן רואה דבר יקר שלא יקנה, והיבואן יוריד את המחיר. ברגע שהצרכן קונה בכל מחיר, היבואן לא מוריד את המחיר".

גורם בענף הקמעונאות מציין כי בקטגוריות כמו פסטה ותה אין צורך ממשי בבדיקה של המשרד, שכן מדובר בקטגוריות מרובות תחרות עם שליטה גם ליצרניות מקומיות, אך בדגני בוקר יש משמעות לפערים, "שם יש מוצרים מיובאים שיש יכולת להוריד בהם את המחיר כמו דגני הבוקר של נסטלה או קלוגס".