הרפורמות הכלכליות בממלכה הסעודית: יותר מדי ומהר מדי

"חזון 2030" צפוי לשנות מהיסוד את המבנה הכלכלי-חברתי בממלכה ■ סעודיה צריכה למצוא דרכים לשדר למשקיעים כי פניה לליברליזציה מצד אחד, ולמצוא דרכים למתן את הלחצים הפנימיים שהרפורמות החיוניות יוצרות מצד שני ■ דעה

מוחמד בן סלמאן / צילום: רויטרס
מוחמד בן סלמאן / צילום: רויטרס

בעשורים האחרונים, קרן המטבע הבינלאומית וחברות ייעוץ בעולם הטיפו לסעודיה, שעליה להקטין את תלותה בנפט. גורמים אלו הרעיפו שבחים על יורש העצר, מוחמד בן-סלמן, לאחר שהציג באפריל 2016 את "חזון 2030", המתווה קווי מדיניות לגיוון מקורות ההכנסה ולהנהגת תהליכי ליברליזציה. אולם לאחר שהתוכוניות שנועדו להוציא לפועל את החזון נחשפו, כמה מהגורמים שעודדו את הממלכה לבצע רפורמות החלו להעלות חששות שמא היעדים שהציב בן-סלמן שאפתניים מדי.

חששות אלו הגיעו לשיאם לאחר גל המעצרים של בכירי התקשורת, הכלכלה והפוליטיקה בנובמבר 2017, ושמוצג בממלכה כחלק מאותו תהליך להגברת השקיפות והמלחמה בשחיתות. זה הוא רק אירוע אחד מבין שורה של אירועים מאז הוצג "חזון 2030", שמעידים על הקשיים בדרך למימוש החזון שצפוי לשנות מהיסוד את המבנה הכלכלי-חברתי בממלכה.

אף שעברו פחות משנתיים מאז הצגתן של התוכניות הללו, הן הספיקו להשתנות פעמים רבות. האחריות על ביצוען עברה בין משרדים שונים וכבר דווח על דחיות בלוחות הזמנים. התקציב אותו חשפה הממלכה בחודש שעבר מלמד כי צפויים שינויים משמעותיים בכמה מתוכניות הדגל, שבמקור נועדו להגדיל את הכנסות הממשלתיות ממקורות שאינם נפט בכ-300% כבר בשנת 2020.

הגורמים הסעודים מנסים להציג את ההתאמות בתוכניות כתהליך טבעי המעיד על גמישות המאפשרת להתמודד עם תנודות במחזורי עסקים. עם זאת, חוסר העקביות ביישום הרפורמות מעלה ספקות באשר לפער אפשרי בין ההצהרות הנועזות לבין היכולת לבצע במהירות שינויים מרחיקי לכת במבנה הכלכלי-פוליטי במדינה. ספקות אלו מתחדדים על רקע הצמיחה האפסית ב-2017. זאת, בעוד שפירות הרפורמות הכלכליות עדיין אינם מורגשים בציבור והרפורמות טרם צמצמו את האבטלה, שדווקא עלתה השנה ל-12.8%. בנוסף, הקיצוצים בסובסידיות הביאו להכפלת מחיר הדלק בתחילת ינואר ולעליית מחירי החשמל, הגז והמים. האינפלציה בממלכה אמנם נמוכה מאוד בשל ההאטה הכלכלית, אך המחירים צפויים לעלות בשנה הקרובה בשל קיצוצים נוספים בסובסידיות והעובדה כי בתחילת השנה הונהג בממלכה לראשונה בהיסטוריה מס ערך מוסף בשיעור של 5% על שורה של מוצרים ושירותים.

מוצרים בחינם, תעסוקה בסקטור הציבורי והכנסה שוטפת מהמדינה נחשבים בעיני האזרחים לזכות יסוד, המוקנית להם מתוקף היותם אזרחים נאמנים לבית המלוכה. לפיכך, פגיעה ניכרת בזכות זו עלולה לפגוע ברגש הנאמנות בקרבם.

על מנת לרכך את עליית המחירים, הממלכה תגדיל בשנה הקרובה את ההוצאה הפיסקאלית בניסיון למתן את הפגיעה ברווחת האזרחים על ידי הגדלת תשלומי העברה. לפי שעה הממלכה מצליחה לממן את הגירעון שלה באמצעות איגרות חוב שזוכות לביקוש גבוה בשוק המקומי והבינלאומי. ואולם, מרחב התמרון הפיסקאלי עלול להצטמצם ככל שיתגברו סימני השאלה באשר להשלכות הפוליטיות של הרפורמות, ובעיקר אם הגירעון ימשיך להתרחב.

גל המעצרים, הגם שהוא מסיר התנגדות פוטנציאלית למימוש הרפורמה ומכניס לקופת המדינה כסף רב (שמשלמים העצורים בתמורה לשחרורם), לווה בעליית תשואות על איגרות החוב הממשלתיות. בהחלט יתכן שהחשש מההשפעה השלילית של גל המעצרים הניע את הממלכה להתחיל לשחרר חלק מהעצורים. על מנת לממש לפחות חלק מהיעדים שמוצגים בחזון 2030, יהיה על הממלכה למצוא דרכים אחרות לשדר למשקיעים כי פניה לליברליזציה מצד אחד, ולמצוא דרכים למתן את הלחצים הפנימיים שהרפורמות החיוניות יוצרות מצד שני.

■ הכותבים הם חוקרים במכון למחקרי ביטחון לאומי באוניברסיטת תל אביב

צרו איתנו קשר *5988