האיש והחקירות: לא רק חקירת בזק מרחפת מעל שלמה פילבר

במסגרת סיום חקירת פרשת 1000 חשפה המשטרה פרטים על הקשר המשולש שבין שלמה פילבר לבין בנימין נתניהו ואיש העסקים ארנון מילצ'ן

שלמה פילבר / צילום: תמר מצפי
שלמה פילבר / צילום: תמר מצפי

מאז התפוצצה "פרשת בזק" ונחשפו החשדות נגד מנכ"ל משרד התקשורת, שלמה פילבר, ניהל פילבר מאבק עיקש להחזרתו לתפקיד, תחילה בבית המשפט ובהמשך מול נציבות שירות המדינה. פילבר נמצא בחצי השנה האחרונה בהשעיה על רקע פרשת בזק, ומבקש כי נציבות שירות המדינה תקיים שימוע בעניינו.

ואולם, ככל שפרשת בזק מסתעפת, נראה כי גם חזרתו של פילבר לתפקידו מתרחקת, והופכת לבלתי אפשרית. אך לא רק חקירת בזק מרחפת מעל ראשו של פילבר. כפי שנחשף בשבוע שעבר, שמו של פילבר נקשר גם לחקירות הפליליות האופפות את ראש הממשלה בנימין נתניהו.

במסגרת סיום חקירת פרשת 1000 חשפה המשטרה פרטים על הקשר המשולש שבין שלמה פילבר לבין בנימין נתניהו ואיש העסקים ארנון מילצ'ן. על-פי החשדות, אי-אז במהלך שנת 2015 התקיימה פגישה לילית בין ראש הממשלה בנימין נתניהו לבין ארנון מילצ'ן בביתו של מילצ'ן בתל-אביב. באמצע הפגישה הוזעק לבית שלמה פילבר, אז מנכ"ל משרד התקשורת תחת שר התקשורת נתניהו, והתבקש לתת ייעוץ ומידע הקשור לפיצול ערוץ 2, שאמור להתקיים בנובמבר 2017 (כפי שאכן אירע לבסוף) - כך עולה מהמלצות המשטרה כפי שהועברו לפרקליטות.

פילבר נשאל בעניינים הקשורים לרגולציה הרלוונטית לנושא ולמניעים ולמטרות שעמדו מאחוריו, והמטרה היא שילובו של מילצ'ן, אז בעל מניות בערוץ 10, בגוף מאוחד שיורכב מקשת ומרשת. מבחינתו, היתרונות הנלווים ברורים: גם מעורבות בגוף שבמקרה כזה (בהנחה ששני הגופים החזקים בשוק הטלוויזיה היו פועלים יחד מול ערוץ 10) היה צפוי להניב רווח כלכלי משמעותי - וגם השפעה פוטנציאלית על דעת הקהל ועל מפת התקשורת בישראל.

לפי המשטרה, פילבר השתתף בכמה פגישות שעסקו בנושא, וישנם גורמים נוספים שמאשרים את העובדה שמילצ'ן היה מעוניין באיחוד הערוצים ואת העובדה שנתניהו פעל למענו בנושא המבוקש (שכאמור, לא יצא לבסוף לפועל). בעוד נתניהו הוא זה שעומד על המוקד בתיק 1000, ופילבר משמש ככוכב משנה - ב"פרשת בזק" פילבר מככב כאחד החשודים הראשיים; ושם כבר המליצה רשות ניירות ערך על העמדתו לדין.

קידם אינטרסים של בזק

החשד המרכזי נגד פילבר בפרשת בזק הוא שהוא קידם במשרד התקשורת את האינטרסים העסקיים של בזק ושל בעל השליטה בחברה, שאול אלוביץ', על-חשבון האינטרס הציבורי. בין היתר, נטען כי פילבר עשה שימוש בעובדים אחרים במשרד כדי לקדם את בזק, וכן העביר מסמכים סודיים פנימיים של משרדו לנושאי המשרה בחברה, אשר תיקנו אותם והעבירו לו הערות עליהם.צפילבר חשוד עוד בכך שבמסגרת קידום האינטרסים של בזק לכאורה, הוא נפגש עם אלוביץ' בבתי קפה בשעות הערב, כדי "לסגור עניינים", ושלח למנכ"לית בזק סטלה הנדלר מיילים מהמייל הפרטי שלו.

פילבר נעצר בסבב המעצרים השני של חקירת פרשת בזק והורחק מתפקידו. במסגרת הדיונים שהתקיימו בעניין הרחקתו ממשרד התקשורת, טען פילבר לחפותו. בין היתר טענו באי-כוחו, עורכי הדין יובל נחמני ודרור ארד-איילון, כי כל ההחלטות שהתקבלו בתקופת כהונתו כמנכ"ל משרד התקשורת היו "בעצה אחת עם הגורמים המקצועיים במשרד", ואף אחת מהן לא מיטיבה עם בזק. טענת הגנה נוספת שהעלה הייתה כי הוא "מילא אחר הנחיות המדינה", שכרכה בין היתר בין שינוי תנאי הרישיון של בזק לבין הרחבת הפס הרחב.

באופן כללי קווי ההגנה של פילבר הם שהוא "לא קיבל טובות הנאה", "פעל בעצה אחת עם הגורמים המקצועיים במשרד התקשורת", "קיבל החלטות שהיו לרעת בזק", "לא העביר מסמכים סודיים לבזק" ו"מילא אחר הנחיות המדינה".