רוזן: למנות פרקליט בכיר לכל תיק חקירה בעל חשיבות ציבורית

במסגרת דוח נציבות תלונות הציבור על הפרקליטות, שפורסם הבוקר, הנציב דוד רוזן ממליץ למנות פרקליט בכיר לכל תיק הנוגע לנבחרי ציבור או נושאי משרה בכירים, מעבר לפרקליט המלווה, זאת לצורך בחינה נוספת של ההחלטות לסגור תיקים מסוג זה

השופט בדימוס דוד רוזן, שרת המשפטים איילת שקד והיועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט / צילום: לעמ
השופט בדימוס דוד רוזן, שרת המשפטים איילת שקד והיועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט / צילום: לעמ

נציב תלונות הציבור על מערך התביעה, השופט (בדימ') דוד רוזן, ממליץ למנות פרקליט בכיר לכל תיק חקירה בעל חשיבות ציבורית או הנוגע לנבחרי ציבור או נושאי משרה בכירים, בנוסף לפרקליט המלווה את התיק. זאת, לצורך בחינה נוספת של ההחלטות לסגור תיקים מסוג זה. בימים בהם נמצאות בכותרות שלל חקירות רה"מ, בנימין נתניהו (1000, 2000, 4000), מקבלת המלצה זו משמעות יתרה.

במסגרת דוח הנציבות על הפרקליטות שפורסם הבוקר (ג'), ממליץ הנציב לפרקליט המדינה, שי ניצן, להוציא הנחיות ונהלים בנוגע לאופן סגירת תיקים בעלי חשיבות ורגישות ציבורית או תיקים הנוגעים לנושאי משרה בכירים בשירות הציבורי או בעלי חשיבות עניינית אחרת. בין היתר מציע הנציב לשקול בהנחיות אלה קביעה, שלפיה סגירת תיק שכזה תיבחן על-ידי פרקליט בכיר נוסף (בנפרד מהפרקליט המלווה), או לחילופין שתיק כזה ייסגר רק לאחר היוועצות עם גורם מוסמך בפרקליטות המדינה.

בדוח הנציב צוין, כי המלצתו ניתנה בעקבות תלונה בעניין גניזתו של תיק, תוך ימים ספורים, שהעלה חשדות כבדים כלפי נושאי משרה בכירים במשרד ממשלתי. מדובר בתלונתו של רפי רותם בעניין גניזת תיק החקירה שהתבסס על תלונות 15 חוקרים ברשות המסים על-ידי מי שהייתה פרקליטת מחוז ת"א, רות דוד, המושמת בשיבוש הליכים בתיק רונאל פישר. בנובמבר אשתקד מצא רוזן את התלונה מוצדקת והביע תמיהה על הנסיבות בהן נסגר ובוער תיק החקירה.

"החלטה מעוררת תמיהה"

התיק המדובר שנחשף לראשונה ב"גלובס" על-די הכתב משה ליכטמן, עסק בהמלצת המשטרה לפרקליטות להעמיד לדין גורמים שונים ברשות המסים בפרשה מתחילת שנות ה-2000. התיק כלל ארגזים רבים המאכלסים עשרות קלסרים של חומרי חקירה ועדויות. ב-015 פנה רותם בבקשה לבחון את טיב תפקודו של מערך התביעה בפרשת השחיתות ברשות המסים, נוכח הטענה כי קיים חשש, שלפיו חלקים מהפרשה זכו לטיפול בלתי ממצה, וייתכן כי אף לטיוח של ממש.

רוזן אישר את הטענה של רותם שההחלטה של דוד לגנוז את התיק התקבלה שלושה ימים בלבד לאחר שהוא הגיע מהמשטרה לצורך קבלת החלטה אם להעמיד לדין את המעורבים בו. בדוח שפרסם בנובמבר האחרון, כתב רוזן, כי "סגירת המגה-תיק תוך ימים ספורים בלבד על-ידי פרקליטת מחוז שעיינה בחוות דעת שנפרשה על פני 160 עמודים, אינה יכולה שלא לעורר תמיהה". עוד כתב, כי "קשה להניח שבימים ספורים אלה, שכללו בתוכם גם סופי שבוע, עיינה פרקליטת המחוז גם במסמכים ובעדויות מרכזיות בתיק החקירה".

בדוח השנתי שפרסם היום חוזר רוזן אל הפרשה ומציע כי תיקים מסוג זה ותיקים אחרים בעלי חשיבות ציבורית ייבחנו על-ידי עין פרקליטותית נוספת בטרם סגירתם.

כשל מערכתי

היום (ג'), הגיש הנציב רוזן את הדוח השנתי של הנציבות לשרת המשפטים, איילת שקד, וליועץ המשפטי לממשלה, ד"ר אביחי מנדלבליט. הדוח סוקר את פעילות הנציבות לשנת 2017, לרבות הטיפול השוטף במאות התלונות שהתקבלו במהלך השנה, הגשת דוח ביקורת נרחב בנושא המכון הפתולוגי, מתן המלצות אופרטיביות וקידום סוגיות חשובות שהגיעו לפתחה.

לפי הנתונים בדוח, בשנה החולפת טיפלה הנציבות ב-356 פניות; מתוכם 249 תלונות שהתקבלו בשנת 2017. התלונות מהשנה הקודמת מתפלגות כך: 173 תלונות (כ-69%) הוגשו ביחס לפרקליטות, כשמתוכן: 100 תלונות (כ-58%) התייחסו להתנהלות יחידות בפרקליטות המדינה, לרבות המחלקה לחקירות שוטרים (מח"ש), המחלקה הכלכלית ועוד; 73 תלונות (כ-42%) התייחסו לפרקליטויות המחוזיות; 12 תלונות (כ-5%) הוגשו ביחס ליועץ המשפטי לממשלה; ו-10 תלונות הוגשו ביחס לתביעה המשטרתית ולחוקרי המשטרה.

הנציב מצא 41 מהתלונות שבדק אשתקד כ"מוצדקות", וחלקן העידו על ליקויים מערכתיים שהובילו למתן המלצות אופרטיביות. הנציב העביר המלצות אלו לשרת המשפטים, איילת שקד, ליועמ"ש, ד"ר אביחי מנדלבליט, ולגופים המבוקרים.

מדובר בתלונות פרטניות שהיה בהן כדי להצביע על תופעה רוחבית ביחס לגופים המבוקרים, ושדרשו בחינתו של הנציב. "במקרים אלה, ככל שהתלונה מגלה כשל מערכתי, נדרשת הנציבות להימנע מלשים המלצתה במיטת סדום הנוגעת אך למקרה שהועלה באותה פנייה, ולהאיר על התופעה כולה ועל הצורך בתיקונה ובהסדרתה, למען שיפור פעילותו של הגוף המבוקר ולמניעת הישנות מקרים דומים בעתיד", נקבע בדוח. "מדובר בהמלצות, לעיתים דרמטיות, שיש בהן כדי להשפיע על כל מערך התביעה ועל שיטת המשפט בישראל".

התפלגות התלונות ביחס לגורם המבוקר
 התפלגות התלונות ביחס לגורם המבוקר

תיעוד דיגיטלי של ראיונות עדים

במהלך שנת 2017 ניתנו המלצות אופרטיביות גם במקרים שבהם התלונה הפרטנית נמצאה מוצדקת וגם במקרים שבהם מצא הנציב לדחות הטענות הפרטניות לגופו של עניין. "במקרים מהסוג האחרון, למרות שהתלונה הפרטנית נדחתה, בירורה העלה כשל מערכתי אשר חייב התייחסות הנציב ומתן המלצה לתיקון", נכתב בדוח.

במהלך השנה החולפת ניתנו, בין היתר, המלצות בנוגע לתיעוד ראיונות עדים. בעקבות מספר תלונות שהוגשו לנציבות, שבמסגרתן הועלה חשש להדרכת עדים על-ידי תובעים עד כדי זיהום עדותם בבית המשפט, המליץ הנציב כי ראיונות עדים יתועדו באופן דיגיטלי, שבכוחו לשקף הריאיון בצורה אמינה, סדורה, מדויקת ונוחה לצדדים, ולסייע בכך במלאכת עשיית משפט וצדק. "תיעוד שכזה נכון להתבצע בעידן הנוכחי בדרך של הקלטה או צילום הריאיון", כותב הנציב בדוח. "תיעוד אובייקטיבי שכזה ימנע מחלוקות והתדיינות בבתי המשפט, כמו גם יסייע בשמירת המידע בצורה נאותה, לשם פיקוח בעת הצורך של הדרג הממונה".

עוד החליט הנציב בנוגע ל"גבולות מותר ואסור במו"מ. זאת, לאחר שעסק בתלונתו של נאשם, שלפיה במסגרת מו"מ עם הפרקליטות הוצע לו שהמדינה תחזור בה מכתב האישום, ובתמורה יהיה עליו להצהיר לביהמ"ש כי בכך נסתמו טענותיו, וכי הוא אינו יכול לתבוע פיצוי בגין הפרשה. התלונה נמצאה מוצדקת על-ידי הנציב שקבע, כי התניית הצעה של הפרקליטות לחזור מכתב אישום בוויתור על זכותו של הנאשם לעתור לפיצוי בהמשך הדרך, היא התניה שאינה מותירה לנאשם, הלכה למעשה, כל שיקול-דעת, ויש בה כדי לאיין את הסכמתו החופשית.

המטרה: קידום שלטון החוק

על רקע ממצאי הדוח אמר היועמ"ש מנדלבליט, כי "לכולנו יש מטרה משותפת, והיא קידום שלטון החוק במדינת ישראל. אחד הרכיבים המהותיים של שלטון החוק הוא אמון הציבור במערכת אכיפת החוק, והביקורת מסייעת בהגשמת תכלית חשובה זו". עוד הוסיף מנדלבליט, כי הדוח נלמד "בצורה מדוקדקת" ו"בשיתוף צמרת הפרקליטות".

מפרקליטות המדינה נמסר בתגובה: "פרקליטות המדינה מברכת על עבודת נציב תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות, ובכלל זה על השיח הפורה בין הנציב לבין פרקליטות המדינה כמייצגת המדינה. ביקורת מקצועית ועניינית מסייעת לפרקליטות המדינה באיתור ליקויים וטיפול בהם, כפי שהיא שואפת לעשות כל העת, למען קידום שלטון החוק ושמירה על האינטרס הציבורי ועל אמון הציבור בה, כחלק מהמערכת המשפטית בישראל.

"מעיון ראשוני בדוח עולה, כי בחלק מהנושאים שנבדקו ואוזכרו במסגרת הדוח כבר נערכה בפרקליטות עבודת מטה לבחינת המסקנות, ובחלקן אף החלה פרקליטות המדינה ביישום נהלים והנחיות מתאימות, שעונות לצרכים המערכתיים שזוהו. זאת, בין היתר, בנושא ביעור תיקים, בנושא ניהול הליכים פליליים על-ידי מוסמכי היועמ"ש, בנושא 'אופן סגירת תיק נגד חשוד', ועוד.

"לצד אלה, היו מקרים שהנציב שינה את עמדתו הראשונית וקיבל את עמדת הפרקליטות. כך היה למשל בנושא 'גבולות המותר והאסור בניהול מו"מ על-ידי הפרקליטות'. הפרקליטות תלמד את הדוח לעומקו, וכלל המסקנות שבו ייבחנו לעומק".