הנקראות ביותר

עד מדינה - לא תעודת ביטוח להרשעה

עדי המדינה אמנם בעלי משקל נמוך אך ישארו איתנו עוד הרבה זמן

ניר חפץ / צילום: שלומי יוסף
ניר חפץ / צילום: שלומי יוסף

בשנים האחרונות אנו עדים לפרשיות רבות של שחיתות בקרב בעלי תפקידים בכירים בגופים שלטוניים ובתאגידים השולטים בכלכלת המדינה, שעניינן חשדות בגין ביצוע עבירות צווארון לבן ועבירות כלכליות לשם השגת מטרות פרטיות, רווחים כספיים או עמדות כוח.

המאבק בעבירות הצווארון הלבן הוא קשה ומורכב, בעיקר בגלל הקושי בגילוין ובהוכחתן של עבירות אלה. עקב כך ולנוכח השחיתות המתעצמת, גבר הצורך של רשויות אכיפת החוק בגיוס עדי מדינה, שהם למעשה שותפים לאותה עבירה, המעידים מטעם התביעה לאחר שניתנה או שהובטחה להם טובת הנאה כמו חסינות מהעמדה לדין, הקלה בעונש, או תגמול כספי משמעותי.

ככלל, חתימה על הסכם עד מדינה ראוי שתהיה בבחינת מוצא אחרון, לאחר שרשויות אכיפת החוק מיצו את כל אפיקי החקירה האחרים ופעלו במרץ לאיסוף ראיות עצמאיות ומבוססות. אלא ששיטה זו הפכה בימינו לאמצעי שיטתי, מוביל ומרכזי במאבק. נדמה כי כיום, בעידן שבו הסכם עד מדינה הפך לחזון נפרץ, נשכחה מזיכרוננו הנחיית היועץ המשפטי לממשלה, המורה לרשויות אכיפת החוק לבחון בשבע עיניים כל הסכם שכזה; קל וחומר מקום בו רשויות אכיפת החוק מגייסות יותר מעד מדינה אחד באותה פרשה.

עם זאת, לא ניתן להתעלם מכך שמורכבות התיקים מסוג זה הופכת את עדי המדינה להכרח בל יגונה. היקפו של חומר החקירה, ריבוי המסמכים שנתפסים במהלך החקירה, מספרם הגדול של הנחקרים וריבוי המידע מקשים על הבנת התמונה.

בתיקים אלה קיימות ראיות רבות כגון הודעות דוא"ל, ווטסאפים, האזנות סתר וכדומה, אך ראיות אלה הן רק חלקי הפאזל. עד המדינה יכול להרכיב את כל החלקים לפאזל השלם ולייצר תמונה ברורה ומפלילה, בכך שהוא מצמצם כיווני חקירה, קושר את הקצוות שבין הראיות ומעיד על הכוונה מאחורי כל ראיה וראיה.

קיראו עוד ב"גלובס"


כך או כך, חשוב לזכור: הקושי העיקרי בתיקי צווארון לבן הוא קושי משפטי ולא קושי עובדתי. השימוש הגובר בעדי מדינה אינו מהווה ערובה להרשעה. ההיסטוריה מלמדת שעדות עד המדינה מתגלה לעתים כמלאת חורים ראייתיים ובשל כך המשקל שייוחס לה ברבות הימים יהיה נמוך. עד המדינה אמנם מקצר לרשויות אכיפת החוק את הדרך בפעולות החקירה ובפענוח הראיות, אך לאחר חתימת ההסכם מתחילה דרך ארוכה של איסוף ראיות שיהיה בהן כדי לחזק ולאמת כל היבט בגרסתו עד כדי ייתור הצורך של בית המשפט להתבסס על עדותו בהכרעת הדין. זאת, מאחר שבית המשפט נדרש לבחון את עדותו בזהירות ובחשדנות, שכן מדובר באדם אשר ביקש למלט את עצמו מאימת הדין, והתגייס לסייע לתביעה בתמורה להקלה בעונשו.

בכל מקרה, ברור כי הקודים העברייניים אשר אינם סובלים קיומו של עד מדינה בקרבם, לא מתקיימים בעולם של תיקי הצווארון הלבן, בהם מעורבים חשודים הרחוקים שמים וארץ מפשיעה אלימה, ולכן אנו צפויים להיתקל בתופעת הסכמי עדי מדינה ככל הנראה עוד הרבה זמן.

■ הכותבת היא מנהלת מחלקת צווארון לבן במשרד עמר רייטר ז'אן שוכטוביץ'. 

עקבו אחרינו ברשתות
רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
אני מאשר/ת קבלת תוכן פירסומי מגלובס
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
נדל"ן
היי טק
נתוני מסחר
שוק ההון
נתח שוק
גלובס TV
פרויקט מיוחד
✓ הרישום בוצע בהצלחה!