הנקראות ביותר

פאר האוטו-טק הישראלי: מי תהיה מובילאיי של 2018?

ההייפ סביב עסקת הענק מלפני שנה כבר נרגע, אבל מאחורי הקלעים ממשיכה תעשיית האוטו-טק הישראלית לפרוח ולהתבגר ■ 7 חברות מקומיות שכדאי לשים לב אליהן השנה

פרופסור אמנון שעשוע  / צילום: מיכל רז חיימוביץ
פרופסור אמנון שעשוע / צילום: מיכל רז חיימוביץ

שנת 2017 הייתה שנת שיא בענף האוטו-טק הישראלי בפרט, עם אקזיטים וגיוסים בהיקף של יותר מ-17 מיליארד דולר. טוב, הכוונה בעיקר לאקזיט אחד: עסקת הענק שבמסגרתה אינטל רכשה את מובילאיי ב-15 מיליארד דולר. לפחות בינתיים, נראה ש-2018 נפתחת בקצב מתון הרבה יותר: מתחילת השנה ראינו מספר מצומצם יחסית של גיוסים, כאשר הסכומים לרוב נמוכים יותר ממה שהתרגלנו אליהם.

הסיבה המרכזית לכך היא שתחום האוטו-טק בעולם עובר תהליך של רציונליזציה מסוימת. ככל שמתקרב הדד ליין הרשמי להשקת רכב אוטונומי, שצפויה בחצי הראשון של העשור הבא, הולכת ומתחזקת ההכרה שהמכשולים שניצבים בדרך עדיין גבוהים מאוד. הכוונה גם לקשיים טכנולוגיים, אך גם לעובדה שהרגולטורים באירופה ובארצות-הברית, אלה שיקבעו את הכללים לנהיגת רכב אוטונומי בכבישים ציבוריים, מתנהלים בקצב איטי בהרבה מזה של היזמים. ברקע יש לא מעט סוגיות לא פתורות בתחום המשפט והביטוח, ותחרות עזה בתעשיית השבבים והתוכנה שמקשה על אימוץ סטנדרטים אחידים או אפילו טכנולוגיות יסוד משותפות.

ובישראל? ההייפ סביב עסקת מובילאיי הולך ונרגע, כדרכם של הייפים. חברות רבות ניצלו את התנופה בשנה שעברה כדי למלא את מיכל הדלק בכסף שיספיק להן לפחות לשנה-שנתיים הקרובות. חברות שהחמיצו את הזדמנות הגיוס, כמו גם מיזמים צעירים עם רעיונות על הנייר, מגלים שרוב המשקיעים כבר לא רצים אחריהם בפאניקה עם פנקסי צ'קים פתוחים. הוסיפו לכך את סימני השאלה המוכרים סביב עסקים שפועלים בישראל - מתיחות ביטחונית, אי יציבות פוליטית, תחרות קשה על כוח אדם מצומצם - וקיבלתם זינוק בעלייה. במקביל העולם מיישר קו עם החדשנות הישראלית, ומיזמי אוטו-טק פורצי דרך צצים בשפע בעמק הסיליקון, אירופה וסין.

אפשר לראות בכך תהליך בריא של סינון: החברות שישרדו הן אלה שבנו בסיס איתן של טכנולוגיה ייחודית ומוגנת פטנטים, כוח אדם מיומן וקשרים שיווקיים איתנים בתעשיית הרכב ובקהיליית הספקים העולמית. מעקב אחרי הדיווחים, ההודעות וההשקות העדכניות של כמה מהשחקניות באקוסיסטם הישראלי של הרכב החכם מגלה, שמתחת לפני השטח העניינים ממשיכים לנוע בהתמדה לכיוון מוצרים בשלים ומודלים עסקיים בוגרים. זה רק עניין של זמן עד שגם עסקאות רכישה ומיזוג של מאות מיליונים, ואולי יותר, יבואו בעקבותיהם. הנה שבע חברות שכדאי במיוחד לשים אליהן לב ב-2018.

1. מקדימה את הענקיות

בחודש שעבר פורסם בבלומברג מאמר עם כותרת שאי אפשר להתעלם ממנה: "הסטארט-אפ הישראלי אוטונומו קורא תיגר על גוגל במרוץ לעיבוד נתוני הרכב". המאמר פורסם לרגל הודעת אוטונומו על (עוד) השקעה אסטרטגית בחברה - 3 מיליון דולר מענקית הטלקום היפנית NTT דוקומו.

החברה הצעירה של היזם בן וולקוב פיתחה פלטפורמה ממוחשבת לאיסוף מידע מכלי רכב שנעים על הכבישים, קיבוצו, עיבודו בענן ומסחורו. המידע כולל פרטים על אופי הנהיגה של הנהג, מהיקומים שבהם שהה הרכב, מצבם הפיזי והתחזוקתי של כלי הרכב עד לרמת לחץ האוויר בצמיגים, ואפילו סוג המדיה שצורכים הנהג והנוסעים בתוך המכונית.

הרעיון שמאחורי החברה מבוסס על העובדה שכלי רכב מייצרים כבר היום עשרות ג'יגה-בייטים של מידע כזה בכל שעה, ובעידן הרכב המקושר והאוטונומי זרם הנתונים רק יגדל.

הפלטפורמה של אוטונומו "אורזת" את המידע הזה אוטומטית, הופכת אותו לאנונימי בהתאם לרגולציה הנהוגה - אלא אם כן הנהג מוותר על זכותו לפרטיות, כמו במקרה של חברות ביטוח, שמציעות הנחות בפרמיות למי שמוכן להתחבר למערכת איסוף המידע - ומשווקת אותו ללקוחות תמורת אחוז מסוים מהתקבולים. פרט לחברות הביטוח, למידע הזה יש ערך רב ליצרני ומשווקי הרכב, מתכנני ערים ומפרסמים. האטרקציה במודל של אוטונומו היא יכולת לייצר הכנסות באופן מיידי ממיליוני כלי רכב, ללא קשר לסיכויי ההצלחה של הרכב האוטונומי בעתיד.

השוק הזה ממקד כיום את תשומת הלב של ענקיות כמו מיקרוסופט, גוגל ו-IBM, אבל אוטונומו נהנית מיתרון ראשוניות. על פי נתוניה, כ-2 מיליון מכוניות בעולם כבר מחוברות לפלטפורמה שלה . המספר הזה עשוי להגיע ל-5 מיליון עד סוף השנה, בסיוע הסכמי פיילוט עם עשרה יצרני רכב ועוד 11 חברות מהענף. האם אחת מענקיות ההייטק תשלוף את פנקס הצ'קים ותבלע את החברה הישראלית תמורת סכום עם הרבה מאוד אפסים?

Otonomo / צילום: יח"צ

Otonomo

הקמה: 2015

מייסדים: אבנר כהן, בן וולקוב

גיוסי הון: 43 מיליון דולק בארבעה סבבים

2. מרחפנים למיפוי סביבת הרכב

כשנתקלנו בפעם הראשונה ב-Arbe, היא עוד עסקה בפיתוח חיישן רדאר מתוחכם עבור רחפנים. כיום הרחפנים נמצאים על המדף בהנהלת החברה כפריט נוסטלגי, וכל המשאבים מופנים להחדרת הטכנולוגיה שלה למערך החיישנים של כלי רכב חכמים ואוטונומיים. לא שינוי כיוון שצריך להפתיע בהתחשב בגודלו הפוטנציאלי של שוק הרכב לעומת גודלו של שוק הרחפנים, שנשאר נישתי יחסית.

המוצר של Arbe הוא במידה רבה רדאר תעופתי ממוזער, שהוסב לשימוש קרקעי. הוא מסוגל לייצר מיפוי של סביבת הרכב בארבעה ממדים, עם רזולוציה גבוהה מאוד בכל הטווחים, מהקצר ועד הארוך, כולל שיפוע ואזימוט. המערכת מייצרת עד 50 תמונות של הסביבה בשנייה, ולדברי החברה מסוגלת לזהות מכשולים ממרחק של עד 300 מטר בכל מזג אוויר ובכל תנאי התאורה בדרכים.

חברת הרדאר ירדה לאחרונה מתחת למסכי הרדאר התקשורתיים, אבל בחודש שעבר פורסם כי חברה שבבים אמריקאית, שמתמחה בפיתוח וייצור מערכות מורכבות על פי דרישת הלקוחות, נבחרה בידי Arbe לפיתוח וייצור סדרתי של "מערכת על צ'יפ" שתכיל את הרדאר ואת הטכנולוגיות הנלוות אליו.

הטכנולוגיה עדיין לא נחשפה לחלוטין, אך מציעה ככל הנראה ביצועים מתקדמים משמעותית מרוב האופציות המקבילות בשוק, והודעה כזו פירושה שהמוצר מתקרב לייצור סדרתי, וייתכן שאף יש לחברה הסכמים עם לקוחות "טיר1" של ענף הרכב. לא נופתע אם Arbe תיהנה בשנתיים הקרובות מפעילות עסקית מעניינת מאוד.

Arbe Robotics / צילום: יח"צ

Arbe Robotics

הקמה: 2015

מייסדים: קובי מרנקו, נועם ארקינד, עוז פיקסמן

גיוסי הון: 11.5 מיליון דולר בשני סבבים

3. מביאה מנהלים ממובילאיי

אינדיקציה טובה לרצינות ולשאיפות של חברות סטארט-אפ היא המנהלים שהן מגייסות. זו אחת הסיבות שכדאי לשים לב ל-Neteera: בסוף השנה שעברה גייסה החברה דירקטור בכיר לשעבר במובילאיי, ששימש כאחראי על המכירות ליצרני ולספקי טיר, וסגן נשיא להנדסה שמגיע גם הוא ממובילאיי. בהודעה על הגיוס נמסר כי המנהלים החדשים "יעבדו בארץ ובחו"ל במקביל להתחלת המכירות ושיתופי הפעולה עם תאגידים רב-לאומיים", ואלה בהחלט רמזים עבים לצמיחתה.

בניגוד לחברות רבות שמפתחות חיישנים חיצוניים, Neteera מפתחת ומייצרת חיישן פנימי לתא הנוסעים שעוקב אחרי מצבו הפיזי של הנהג: קצב הלב, הזיעה, הדופק, הערנות ועוד. המעקב מתבצע בצורה לא פולשנית, ואינו דורש קו ראייה ישיר לנהג. המוצר עצמו בנוי כמערכת על צ'יפ, ואפשר להטמיע אותו במושב הנהג או בסביבתו.

Neteera / צילום: יח"צ

Neteera

הקמה: 2014

מייסדים: חיים גולדברגר, יצחק ליטמן

גיוסי הון: 8.5 מיליון דולר בשני סבבים

4. עולה על צ'יפ חכם

רק בשנה שעברה התחלנו לשמוע על Adasky, שפיתחה חיישן ראייה תרמי, בהקשר של תעשיית הרכב. מאז החברה התקדמה בצעדים גדולים, ובחודש שעבר כבר הודיעה על שיתוף פעולה אסטרטגי עם ענקית הצ'יפים STM, שמטרתו להעביר לייצור סדרתי את מערכת ה-Viper שפיתחה החברה מיקנעם.

מדובר בפתרון ראייה תרמית בתחום האינפרא-אדום הרחוק (FIR), שנמצא על צ'יפ בודד ומבוסס על טכנולוגיה שפותחה במשך כעשור. החיישן מזהה ברמת דיוק גבוהה את הטמפרטורה של אובייקטים בשדה הראייה של הרכב, ולצדו מכיל הצ'יפ אלגוריתמים שמאפשרים לקטלג את המכשולים והעצמים שלפני הרכב, ולהעביר התרעה מוקדמת מהר יותר מכפי שנהוג כיום.

המוצר המוגמר עצמו אמור לצרוך מעט מאוד אנרגיה ואינו מכיל חלקים נעים, ולפי הודעת החברה אבות הטיפוס נמצאים כיום בבחינה בידי מספר יצרני רכב. בחברה מעריכים כי הייצור הסדרתי יתחיל ב-2020, והחבירה ל-STM, על קשריה והתמקדותה בתעשיית הרכב, מעידה על כוונות רציניות להמשך.

Adasky / צילום: יח"צ

Adasky

הקמה: 2015

מייסד: אבי כץ

גיוסי הון: כ-20 מיליון דולר

5. פוטנציאל חשמלי לעסקה סינית

הטכנולוגיה של Storedot היא מסוג הדברים שעליהם אומרים הציניקנים "טוב מכדי להיות אמיתי". החברה עושה שימוש בנאנו-חומרים כדי לפתח סוללות פלאש שמאפשרות טעינה מלאה בתוך דקות ספורות, במקום שעות כמקובל כיום. בהנחה שהשיטה אכן ריאלית וכדאית כלכלית לייצור בהיקפים משמעותיים, זו עשויה להיות החוליה החסרה שתעשיית הרכב מחפשת כדי להפוך את המכונית החשמלית למוצר מיינסטרים.

אין כרגע מידע רב בנוגע לישימות הטכנולוגיה ועלויותיה, אבל אם לשפוט על פי הנעשה בשטח, נראה שהמומחים סבורים שהפוטנציאל ממשי. בספטמבר אשתקד השלימה סטורדוט סבב גיוס מאסיבי של 60 מיליון דולר בהובלת דיימלר מרצדס.

חשובה לא פחות, ואולי יותר, היא ההודעה שלה מהחודש על שיתוף פעולה אסטרטגי עם ענקית הסוללות היפנית TDK - ענקית סוללות גלובלית עם מכירות של יותר מ-10 מיליארד דולר בשנה. משמעות שיתוף הפעולה היא שהטכנולוגיה כנראה נמצאת בדרך למדפים, אולי כבר בדרך ל-2019.

השוק הרכב החשמלי רותח כיום בסין, והרבה מאוד ענקיות מקומיות מחפשות קפיצת דרך בתחום הסוללות והטעינה. אם אכן עלויות המוצר של סטורדוט יהיו בטווח של סוללות הליתיום הקיימות לרכב, לא נופתע אם ענקית סינית תציע לחברה הצעת רכש שאי אפשר לסרב לה.

Storedot / צילום: יח"צ

Storedot

הקמה: 2012

מייסדים: דורון מיירסדורף, גיל רוזנמן, סימון ליצין

גיוסי הון: 126 מיליון דולר בחמישה סבבים

6. מציגה עם סיאט

חברת Eyesight היא לא שחקנית חדשה בתחום הרכב, וכבר ראינו מוצרים שלה בתחום זיהוי המחוות ושליטה מרחוק ללא מגע. אולם בתערוכת MWC, שנערכה בחודש שעבר בברצלונה, היא הציגה קפיצת דרך דווקא בתחום החיישנים הבטיחותיים למעקב אחרי מצבו של הנהג ברכב.

הטכנולוגיה שלה עושה גם היא שימוש בחיישן אינפרה-אדום כדי לזהות את הכיוון שאליו פונה מבטו של הנהג, לאבחן הסחות דעת ולהתריע מפני עייפות. המערכת עוקבת אחר העפעפיים והאישונים, ואפילו מזהה שימוש פאסיבי בטלפון או במסכים אחרים.

ייתכן שלא היינו שמים לב לפיתוח הזה, אלמלא בתערוכה הוא הוטמע בתוך רכב תצוגה רשמי של סיאט. תצוגה פומבית משותפת עם יצרן רכב בפורום כזה מלמדת על שיתוף פעולה טכנולוגי ועסקי עמוק מאחורי הקלעים, ובכל נשכח שסיאט היא חלק מקבוצת פולקסווגן הענקית.

Eyesight / צילום: יח"צ

Eyesight

הקמה: 2005

מייסד: איתי כץ

גיוסי הון: 30.9 מיליון דולר בשלושה סבבים

7. ארגוס מי?

קרמבה סקיוריטי פועלת בתחום המבוקש והנחשק של אבטחת סייבר לרכב, ועמדה עד כה בצילה של ארגוס, שנמכרה אשתקד לקונטיננטל ב-450 מיליון דולר. כעת, כאשר המתחרה הישראלית הבולטת יצאה מתמונת המועמדות לרכישה, נראה שרכישה של קרמבה היא עניין של זמן.

החברה נוקטת טקטיקות דומות לאלה של ארגוס. היא פעילה מאוד בזירה הטכנולוגית של יצרניות הרכב האמריקאיות בדטרויט, מקפידה להופיע בתערוכות בינלאומיות גדולות ולקטוף פרסים ותארים.

החברה פרסמה לאחרונה הודעה על פיתוח מוצר להגנת רכב "מקצה לקצה", ואם הקונגרס האמריקאי ישחרר השנה כצפוי דירקטיבה מחייבת וסטנדרטים לאבטחת סייבר בתעשיית הרכב, קרמבה נמצאת במצב טוב כדי לרכוב על הגל.

Karamba Security

הקמה: 2015

מייסדים: עמי דותן, אסף הראל, דויד ברזילי, טל בן דוד

גיוסי הון: 17 מיליון דולר בשלושה סבבים

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא גלובס טק?
אני מאשר/ת קבלת תוכן פירסומי מגלובס
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
נדל"ן
נתוני מסחר
שוק ההון
נתח שוק
דין וחשבון
הסיפורים הגדולים של השבוע
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
עקבו אחרינו ברשתות