ביהמ"ש אישר הסדר הפשרה בתביעת הדיבידנדים נגד אי.די.בי

ההסדר אושר ללא צורך בדיון חסוי ■ "הסדר הפשרה מכיל גם היבט תקדימי והרתעתי הטמון בחיובם באופן אישי של דירקטורים בהיקף לא מבוטל של עשרות מיליוני שקלים"

נוחי דנקנר / צלם: תמר מצפי
נוחי דנקנר / צלם: תמר מצפי

נשיא בית המשפט המחוזי בתל-אביב, השופט איתן אורנשטיין, "דילג" היום (א') באלגנטיות מעל מכשולים משפטיים מסוימים שהציבו בפניו הצדדים המתדיינים, בדרכו לאשר את הסדר הפשרה ב"פרשת חלוקת הדיבידנדים האסורה" לדירקטורים לשעבר של חברת אי.די.בי אחזקות - דיבידנדים שחולקו על-ידי החברה לבעל השליטה בה לשעבר, נוחי דנקנר, ולדירקטורים נוספים בתקופה שקדמה לקריסת קונצרן אי.די.בי. הסדר הפשרה עדיין טעון אישור השופטת רות רונן, אצלה אמור היה להתנהל הליך ההוכחות בתביעת הדיבידנדים.

בדרכו לאישור הפשרה, אורנשטיין קיבל למעשה את בקשת "גלובס" שלא לקיים דיון חסוי בנימוקי הנאמנים, עו"ד חגי אולמן ורו"ח אייל גבאי, מדוע יש לקבל את ההסדר, בפסקו כי "אין לי צורך בדיון סגור". אחרי שעה קלה התברר כי אורנשטיין פשוט לא נזקק לנימוקים נוספים וחסויים, וכבר גמור ומנוי היה עמו לאשר את ההסדר.

אגב, טרם ההחלטה של השופט, רמז בא-כוח הנאמנים, עו"ד אופיר נאור, כי הנושאים שהנאמנים רצו להרחיב עליהם בדיון חסוי נגעו ל"סיכויי הגבייה" של הכספים שהושגו בפשרה מהנתבעים וכן "סיכויי ההליך לגופו".

עוד קודם לכן, בפתח הדיון, קיבל הנשיא אורנשטיין בקשה נוספת שהגיש "גלובס", באמצעות עורכי הדין יורם מושקט ואוריין אשכולי, לפרסם במלואה את עדותה של עו"ד ענבל ציון ז"ל, מזכירת אי.די.בי לשעבר, שמתה יום לפני שאמורה הייתה למסור עדות במשפט הדיבידנדים. נזכיר כי חלק מהעדות כבר פורסם בעיתון "כלכליסט". כאשר השופט תהה מהיכן הגיעה העדות ל"כלכליסט", ציין עו"ד נאור כי העדות הועברה לכל הנתבעים ובאי-כוחם. עם זאת, נאור הוסיף כי פרקליטיו של נוחי דנקנר פנו אליו לאחרונה וביקשו אותה פעם נוספת.

הפשרה בתביעה הנגזרת ב"פרשת חלוקת הדיבידנדים האסורים" הוגשה לאישור בית המשפט על-ידי אולמן וגבאי, הנאמנים להסדר החוב בחברת אי.די.בי אחזקות, באמצעות עורכי הדין אופיר נאור ורנן גרשט. הפשרה שאושרה מעגנת הסכמה שלפיה דנקנר ושורת דירקטורים שכיהנו באי.די.בי בתקופה שקדמה להסדר החוב, יעבירו לקופת הנאמנות סך של 175 מיליון שקל, מהם 20 מיליון שקל על-ידי דנקנר עצמו עוד 10 מיליון שקל על-ידי דירקטורים נוספים והיתרה תשולם על-ידי חברות הביטוח. זאת, על-מנת להביא לסיום התביעה שהגישו נגדם (נגד דנקנר ושות') אולמן וגבאי בטענה לחלוקת דיבידנדים אסורה שביצעו בזמנים שקדמו לקריסת החברה.

בבקשה לאשר את הסדר הפשרה עם דנקנר ושות', כתבו הנאמנים כי "הסדר הפשרה כולל פיצוי כספי משמעותי ודאי ומיידי עבור נושי החברה... הסדר הפשרה מכיל גם היבט תקדימי והרתעתי הטמון בחיובם באופן אישי של דירקטורים בהיקף לא מבוטל של עשרות מיליוני שקלים. זאת, חרף היותם מכוסים בביטוח נושאי משרה".

עוד כתבו הנאמנים בבקשת האישור כי תוצאות הפשרה משקפות פתרון ראוי ונכון של המחלוקות בתובענה, הן לדעתם וכן לדעת באי-כוחם, ולדעת המגשרת, השופטת בדימוס, הילה גרסטל. לאחר היוודע הפשרה, נמתחה עליה ביקורת חריפה, בין היתר, ב"גלובס" בעיקר בנימוק בטענה כי האינטרס הציבורי מחייב את בירור האירוע עד תום.

התביעה הנגזרת שבהמשך עברה לפסים של תביעה רגילה הוגשה בשנת 2013, בשם החברה, נגד דנקנר וחברי דירקטוריון החברה, בסכום של 650 מיליון שקל. התובעים ביקשו להוכיח כי חלוקת הדיבידנדים נעשתה כאשר היה ברור - מהנתונים - כי החברה לא תוכל לעמוד בפירעון חובות עתידיים.

קבוצת הנתבעים בתביעה היא הדירקטורים באי.די.בי שקיבלו את ההחלטה לאשר את משיכת הדיבידנדים, ובראשם דנקנר עצמו ואמו זהבה, וכן אריה ביסקר, ליאור חנס, אליהו כהן, אריה מינטקביץ, יעקב שימל, מאיר רוזן, שמואל לחמן, צבי דבורצקי ושמואל דור.

לפני מספר חודשים הופנתה התביעה להליך גישור על-ידי השופטת רות רונן, וזה התנהל כאמור בפני השופטת בדימוס גרסטל. מאוחר יותר יישבו הצדדים את המחלוקות ביניהם וחתמו על הפשרה שכיום אושרה כאמור גם על-ידי בית המשפט.