הבנקים לא נותנים אשראי? לוקחים הלוואות ממשפחה וחברים

מחקר חדש של מרכז טאוב מגלה ממצאים מטרידים על היקף החובות האמיתי בקרב שני העשירונים בעלי ההכנסה הנמוכה ביותר: מתברר כי החוב העיקרי של בעלי ההכנסות הנמוכות במשק הוא למשפחה ולחברים ולא לבנקים – ומשום כך היקף החובות האמיתי שלהם אינו מופיע בנתוני המעקב של בנק ישראל • לנתוני הריבית הממוצעת על הלוואות בבנקים

פשיטת רגל. יש להציג תוכנית לפירעון החוב לשם קבלת הפטר /   צילום:Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב
פשיטת רגל. יש להציג תוכנית לפירעון החוב לשם קבלת הפטר / צילום:Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב

מחקר חדש של מרכז טאוב מגלה ממצאים מטרידים על היקף החובות האמיתי בקרב שני העשירונים בעלי ההכנסה הנמוכה ביותר: מתברר כי החוב העיקרי של בעלי ההכנסות הנמוכות במשק הוא למשפחה ולחברים ולא לבנקים - ומשום כך היקף החובות האמיתי שלהם אינו מופיע בנתוני המעקב של בנק ישראל ושל גופים אחרים המסתמכים על נתוני הבנקים והמערכת החוץ-בנקאית.

על-פי המחקר, משק-בית שהכנסתו החודשית מסווגת אותו בחמישון התחתון (עשירונים 9 ו-10) חייב לבנקים כ-88 אלף שקל, אך החוב הממוצע שלהם לבני משפחה ולחברים עומד על 110 אלף שקל. "משמעות הנתון היא שעקב ההכנסה הנמוכה של משקי-בית בחמישון הנמוך ביותר, הבנקים אינם מאשרים להם אשראי גבוה, אך הם מצליחים לגייס את הסכום מחברים ומבני משפחה", כותב החוקר.

למרות הגידול בלקיחת אשראי בשנים האחרונות, המינוף של משקי-בית בישראל נחשב עדיין לנמוך מאוד ביחס למדינות מפותחות אחרות: חלקו של האשראי עומד על 41% מהתוצר בישראל, לעומת ממוצע של 66% במדינות המפותחות. נתונים אלה מבוססים על היקף ההלוואות של משקי-הבית מבנקים וגופים פיננסיים חוץ-בנקאיים (כמו קרנות פנסיה) ואינם כוללים הלוואות הנלקחות בשוק האפור.

המחקר של מרכז טאוב שופך אור על מקור נוסף של הלוואות שלא מופיע בספרים - הלוואות הנלקחות מבני משפחה וחברים. המחקר נערך על-ידי החוקר קיריל שרברמן, בשיתוף עם ארגון "פעמונים" העוסק במתן ייעוץ פיננסי למשקי-בית. הנתונים על היקף ההלוואות שנוטלים משקי-בית מבני משפחה ומחברים נאספו על-ידי ארגון "פעמונים" באמצעות דיווחים של לקוחותיהם וממסמכים שהגישו.

עוד עולה מהמחקר כי שליש ממשקי-הבית בישראל נמצאים בפער הכנסות שוטף שלילי - כלומר שהוצאותיהם השוטפות גדולות מהכנסותיהם השוטפות באופן קבוע. שיעור משקי-הבית הנמצאים בפער שלילי באוכלוסייה היהודית הוא כשליש מכלל גילאי 60-25: 35% ממשקי-הבית של נשואים ו-39% בקרב לא-נשואים (נכון ל-2015). 

ההוצאות על דיור הן המשמעותיות ביותר בקביעת גובה הפער בין ההכנסות להוצאות בקרב לא-נשואים, והמעמד החברתי-כלכלי הוא הגורם המשמעותי ביותר בקרב נשואים. המחקר של מרכז טאוב מצא כי משקי-בית המשלמים גם שכירות וגם משכנתא (למשל משקי-בית שרכשו דירה בפרויקט עתידי ובינתיים מתגוררים בשכירות) הם בעלי הפער השלילי הגבוה ביותר מבין כלל קבוצות ההוצאה, וכי הפער גדול במיוחד בקרב משקי-בית של לא-נשואים שבראשם בני 60-50 ובקרב משקי-בית של נשואים בני 50-40. עם זאת, מדובר בקבוצה קטנה מאוד (אחוזים בודדים) מסך משקי-הבית בישראל.

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא נתח שוק וצרכנות?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988