שדרות: הסכם-גג לבניית 6,000 דירות חדשות צפוי להיחתם מחר

הסכם-הגג שצפוי להיחתם מחר צפוי לכלול עוד מכרזים של מחיר למשתכן בעיר, להקצות תקציב של כ-350 מיליון שקל בתשתיות של השכונות הוותיקות בעיר כולל תשתיות כבישים, שיפוץ מדרכות, החלפת תאורה, הקמת גני שעשועים ופארקים

עוד הסכם-גג בדרך לחתימה. מחר (ב') צפוי להתקיים טקס חתימה על הסכם-גג בין המדינה לבין עיריית שדרות. מדובר בהסכם-גג שעתיד לכלול התחייבות לשיווק 6,000 דירות חדשות בעיר בשלוש השנים הקרובות. נזכיר כי במסגרת הסכמי-הגג מתחייבת הרשות המקומית לקידום התוכניות והצאת היתרי בנייה בהליך מזורז, כאשר המדינה מתחייבת לקדם מימון ומימון של מוסדות ציבור, תשתיות ועוד. הסכם-הגג בשדרות צפוי לכלול תקציב בהיקף כ-2.5 מיליארד שקל.

החתימה על הסכם-הגג צפויה להיעשות בין משרד הבינוי והשיכון, רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) ומשרד האוצר לבין העירייה, וכמו הסכמי-גג רבים שנחתמו בשנתיים האחרונות, הטקס צפוי להתקיים במעמד ראש הממשלה בנימין נתניהו.

הסכם-הגג שכאמור צפוי להיחתם מחר רשמית צפוי לכלול עוד מכרזים של מחיר למשתכן בעיר, להקצות תקציב של כ-350 מיליון שקל בתשתיות של השכונות הוותיקות בעיר כולל תשתיות כבישים, שיפוץ מדרכות, החלפת תאורה, הקמת גני שעשועים ופארקים. בנוסף, הסכם-הגג גם מתייחס להקמת מוסדות ציבור בהם בתי כנסת, גני ילדים, מעונות יום, בתי-ספר, שלוחה של המתנ"ס העירוני, אולמות ספורט, מגרש ספורט, מקוואות ומוסדות נוספים בהיקף של כ-600 מיליון שקל.

במקביל, הסכם-הגג מתייחס גם לבנייה לתעסוקה עם הקצאת 150 דונם לאזור תעסוקה ומסחר בשכונת "שדרות בפארק", 50 דונם נוספים באזור רחוב הנחלים בעיר ועוד 500 דונם לאזור תעשייה חדש שמתוכנן להוביל להכפלת אזור התעשייה הישן הממוקם בדרום מזרח העיר.

עוד במסגרת הסכם-הגג, נקבע כי למעלה מ-100 מיליון שקל יושקעו בפתרונות תחבורה בהם ביצוע כביש 333, כביש דו-נתיבי ודו-מסלולי מציר מנחם בגין (סמוך לאיבים) ועד לכביש 34 (סמוך לאור הנר), שיחבר את כביש 232 לכביש 34 ומשם צפונה לכביש 4, ומהצד השני צפונה לכיוון קריית גת וכביש 40. עוד במסגרת הסכם-הגג, תוסדר ותשופץ הכניסה המערבית לעיר מתוך כביש 34 זאת על ידי בניית מחלפון שעלותו נאמדת נכון להיום בכ-80 מיליון שקל, שדרוג הכניסה המזרחית לעיר מכביש 232 בעלות של כ-20 מיליון שקל ושדרוג צומת הכניסה לאזור התעשייה בכביש 232 בעלות של כ-10 מיליון שקלים.

"מדובר בהסכם אסטרטגי ודרמטי לעיר שדרות הדואג לעתידה של העיר ויהפוך אותה לעיר מובילה בכל תחומי החיים", כך אומר ראש עיריית שדרות, אלון דוידי, לקראת החתימה המתוכננת מחר, "בהסכם הזה נכנסים הצרכים של כלל תושבי העיר, מגיל הטף ועד זקן, כולל הקמת מוסדות ציבור חדשים, שיפור התחבורה, הקמת טיילות, שיפוץ רחובות ישנים ופיתוח מוסדות תרבות וספורט. אני מודה לגורמים הרבים בעירייה ובחברה הכלכלית שעמלו על ההסכם וכמובן לממשלת ישראל".

בבנק ישראל הזהירו מפני חתימת הסכמי-גג ללא התייחסות לפן המוניציפאלי

בנקודה זו נזכיר כי בדוח בנק ישראל לשנת 2017 שפורסם לאחרונה התייחסו כלכלני הבנק המרכזי גם לתוכנית הסכמי-הגג ומתחו ביקורת על ההשפעה העתידית של הסכמי-הגג על הרשויות המקומיות.

על פי הדוח: "הסכמי-הגג מיטיבים עם הרשויות המקומיות בשלב הראשון, והם מאפשרים לא רק לבנות את התשתיות לשכונות חדשות אלא גם לפתח ולחדש את התשתיות בשכונות הוותיקות שכן הם מאפשרים להשתמש לשם כך בכספים הזורמים לתקציבי הפיתוח (הסכומים שהקבלנים משלמים להוצאות פיתוח במהלך שיווק הקרקע, היטלי ההשבחה, האגרות וכד). אך הסכמי-הגג עלולים ליצור בעייתיות שתתגלה בשלב השני, כאשר השכונות החדשות יאוכלסו והרשות תצטרך לספק שירותים למשקי הבית הנוספים, אך תוספת ההכנסות מהארנונה למגורים וממענק האיזון לא תכסה את תוספת ההוצאות הנחוצה להספקת השירותים העירוניים ברמה הקיימת. כדי להמשיך לספק זאת הרשות אמורה להוסיף שטחי משרדים ומסחר במטרה לשמר את היחס ביניהם לבין השטחים למגורים...הסכמי-הגג מוסיפים תכופות הרבה יחידות דיור יחסית לגודל היישוב, אך ביישובים רבים אי-אפשר להגדיל את שטחי המשרדים והמסחר באופן פרופורציוני מפני שעתודות הקרקע מוגבלות או מפני שהם קרובים ליישובים מרכזיים וגדולים יותר. דברים אלה תקפים ביתר שאת כשנחתמים הסכמי-גג עם כמה יישובים סמוכים (כמו למשל הקבוצה הכוללת את באר-יעקב, רמלה, לוד וראשון-לציון; והקבוצה הכוללת את אשדוד, אשקלון וקריית גת). אומנם מרבית הסכמי-הגג כוללים גם תוספת שטחי מסחר ותעסוקה, אך יש לבחון אם די בה ואם היא מוצדקת מבחינת הביקוש העתידי לשטחים אלה".

עוד עולה מניתוח בנק ישראל כי "דווקא עם רשויות חלשות נחתמו הסכמים נרחבים, אף על פי שכבר כיום הן מתקשות לספק שירותים עירוניים באיכות גבוהה, סביר להניח כי כדי שההסכמים יתממשו תידרש הגדלת חלקה של הממשלה במימון השירותים העירוניים באמצעות מענקי איזון או הגדלת תשלומי הארנונה, אולם אין זה ברור אם ההסכמים עם הרשויות החלשות אכן יתממשו שכן ייתכן כי לא ייווצר ביקוש לדירות בהן".