הריבים והסכסוכים מאחורי הדלקת המשואה של בנימין נתניהו

על אף השקט של יום השואה, המתח בין יו"ר הכנסת וראש הממשלה עדיין מבעבע • אבל אפילו הפופולריות של אדלשטיין לא הצליחה למנוע מנתניהו להשיג את מבוקשו • פרשנות

נתניהו ואדלשטיין / צילום: רויטרס
נתניהו ואדלשטיין / צילום: רויטרס

יום השואה השהה את המהומה הפוליטית. מיום רביעי אחר הצהריים, ולמשך העשרים וארבע השעות שבאו, נרשם שקט בקרב מאבקי נתניהו-אדלשטיין-רגב או נתניהו-בנט-שקד-לוין. לאווירה הנפשית-לאומית הכבדה ממילא כל שנה בשבוע שבין יום הזיכרון לשואה ולגבורה, לבין יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל וחללי פעולות האיבה, צורפה השנה צחנה פוליטית מעיקה ומגעילה.

ריבים עלובים על הוראות בימוי, פריים צילום, רייטינג וחשיפה. האם ראש הממשלה ישתלט על כל הטקס או יטול לעצמו רק מקטע, ובאיזה שלב הוא יכפה עצמו על הכל, משל היה זה חשוב כמו חדירה לתוך מטוס סבנה ופעולה הירואית צבאית.

המחשבה שטרדה היא: כיצד ינאמו ראש הממשלה בנימין נתניהו ויו"ר הכנסת יולי אדלשטיין, הראשון לכ-2 דקות והשני מוביל הטקס לכ-7-8 דקות על מסירות נפש, לכידות חברתית והתקהלות אזרחית סביב המְאַחֶה ולא המפריד, כאשר בין שניהם התלהט ריב פומבי על חשיפה לאור המשואות.

אדלשטיין הוא יו"ר כנסת אהוד. בשנים האחרונות, במסגרת הכללים הפרלמנטריים, הוא אמנם לא התמסר כל כולו לשמירה על זכויות האופוזיציה 24/7, אך לפחות במספר מקרים בולטים הוא היה שורת ההיגיון.

ביחד עם בכירים נוספים בהנהלת הכנסת (היועץ המשפטי עו"ד איל ינון, למשל), אדלשטיין לא אפשר לנתניהו לחסל את מוסד הנשיאות ב 2014; כאשר לפני כשנה נידון חוק הדחת חברי הכנסת הוא פעל למתן ולצמצם את עילות הסעיפים שיאפשרו לבצע את ההליך החריג; ורק לאחרונה, כאשר האופוזיציה רצתה להוביל פיליבסטר נגד חוק ההמלצות, אדלשטיין חסם את הליכוד משימוש דורסני בתקנה 98 לתקנון הכנסת, אותו סעיף האמור להיות שמור לשעות חירום אך זוכה לתפעול שכיח מדי אצל הליכוד. פרוצדורות פרוצדורות, אך יש להן גם צד מהותי ואדלשטיין השתנה והתפתח עם השנים להבין שלדורסנות המפלגה שלו חייבים לשים גבולות.

אך מזה חצי שנה נראה שיש קרע פוליטי עמוק בינו לבין ראש הממשלה. במהלך התקופה הזו אדלשטיין נע בין תדרוכי רקע (חלקם הוקלטו ודלפו) לראיונות ברורים בכלי התקשורת, ועד ליום בו החליט לטפס על העץ הכי גבוה והודיע לפני כשבועיים שלא יגיע לטקס בו נתניהו נוטל חלק. כעת כבר לא ברור ניתן יהיה לתקן ולהחזיר הדברים למסלולם. בסופו של דבר, אדלשטיין יצא וידו על התחתונה - בטקס לכבוד שנת ה 70 למדינה, אליו אף מנהיג זר לא מגיע (שלא כמו בשנות ה-50 וה-60 למדינה), הפך להיות טקס של ראש הממשלה.

ספק אם נתניהו ירשה, גם אחרי סיום הסאגה, שאדלשטיין ימשיך לכנסת הבאה כשהוא ממשיך להחזיק בתפקיד הנחשק של היו"ר.

אם הגעתם עד כאן והסיפור נראה לכם מוכר, מעין דה-ז'ו-וו, אתם לגמרי צודקים. נשיא המדינה ראובן ריבלין הוגדר כגורם עוין על ידי נתניהו ורעייתו בסיום כהונת הכנסת ה-18. הסיבה לכך, אז סופר לי, שריבלין החליק באחד מן מראיונותיו כיו"ר אמירה על כך שאצלו, נחמה ריבלין לא ממהרת להצטרף לכל נסיעה ונסיעה. זה הרגיז את ראש הממשלה וריבלין הובל להדחה.

אף אחד אינו יודע כמה זמן נשאר לכנסת הנוכחית למלא, אך אנקדוטה אחת מעניינת משלימה את התמונה. חוק הכנסת שונה כך שהחל מן הכנסת הבאה, הכלל המוכר של ניהול המליאה בשבועות או ימיה הראשוניים של אותה הכנסת בידי ותיק חברי הכנסת - נמחק מספר החוקים.

ח״כ עמיר פרץ (הוותיק) לא יהיה זה שינהל את המליאה עד שתגובש קואליציה ויתבהרו ההסכמים הקואליציונים. לפי התיקון שהוכנס, יו"ר הכנסת היוצאת, יהיה זה יולי אדלשטיין, ימשיך להחזיק במושכות עד שיוחלט מי יו"ר הכנסת הבא. אם וכאשר יחליטו הזוג נתניהו להדיח אותו, ואם הליכוד יעמוד בראש הקואליציה הבאה, יצטרך ראש הממשלה לשבת במליאה בפניו של אדלשטיין ולהוביל הצבעה גלויה בקרב 120 הח"כים, תוך שהוא תומך באדם אחר  הדחה באור היום. זה יהיה מעניין, כי אדלשטיין היה ונותר פופולרי מאוד בקרב מתפקדי הליכוד וגם בקרב חברי הסיעה.

פרט מעניין נוסף באשר לאירועי השבוע החולף, שעולה משיחות עם כמה נוגעים בדבר: אדלשטיין ונתניהו הגיעו לסיכומים באשר לאופי שילובו של נתניהו בטקס. הדלקת המשואה, נוסח קריאה בסמוך להדלקה בתוך התבנית המקובלת יחד עם שאר המדליקים - זהו בהחלט עניין מוזר כשלעצמו בשל העובדה שלפי החלטת ממשלת נתניהו מ-2014 הבחירה במדליקים נעשית בקפדנות על ידי ועדה מיוחדת, ונתניהו כלל לא נבחר לפי כללי הועדה. הדברים זכו לפירוט בעתירה שמיהר להגיש אתמול העיתונאי אורי משגב מעיתון "הארץ". על המדינה להשיב לעתירה עד ליום ראשון הקרוב ואז יתברר אם נתניהו יכול להשתלב כמדליק משואה או שעל רגב לדבוק בפרטוקול ועדת השרים שהיא עצמה אישרה ולהביא את השתתפותו לטקס באופן אחר.

על כל פנים, במסגרת קטנוניות הריב השבועי, הצליחו השניים - נתניהו ואדלשטיין - כבר ביום א' האחרון לסגור ביניהם את העניינים, אך לפי מה שנודע ל"גלובס", שתי נשים - השרה רגב והשרה נתניהו - לא היו שבעות רצון מן הסיכום ועיכבו את הצדדים מלבשר לאומה שנמצאה פשרה. מטעמה של השרה רגב נמסרה הכחשה נמרצת לפרט המידע הזה. לא היום הדברים מעולם, אמרו לנו. השרה פעלה לפי הכללים כפי שהתקבלו בהצבעה ולראיה, גם בשנת ה-50 השתתף ראש הממשלה בטקס ואין בכך כל חדש.

בסופו של דבר, בערב יום השואה בישר נתניהו (באמצעות דובר) שהעניין סוכם והוסדר, ובדבריו הוא יתייחס לאמור במגילת העצמאות. למשך כמה זמן תחזיק ההסכמה? אי אפשר לשלול שעד ליום ד' הקרוב יתחדש הריב לתפארת מדינת ישראל .