בזק תאפשר למתחרות שימוש מלא בתעלות התקשורת

בשורות טובות לפרטנר ולסלקום: ערב חג העצמאות הודיע משרד התקשורת כי הוא מחייב את בזק לאפשר לשתי החברות גישה לקנה האחרון המחבר בניינים לגוב התקשורת של בזק. עד כה בזק סירבה לאפשר לפרטנר ולסלקום להשתמש בקנה בטענה כי הוא אינו שייך לה, וכשהחברות הביאו את האישורים הנדרשים מהדיירים שמתירים להן להשתמש בקנה, גם אז בזק לא אפשרה את החיבור בטענות ביורוקרטיות סביב תיק השירות. 

אגב, באותו עניין ישנה סוגיה נוספת שעומדת להיפתר בקרוב, והיא השימוש בגובים של בזק. גם כאן נוצר צוואר בקבוק משמעותי שהקשה על פרטנר וסלקום וחייב אותן לחפור גוב עצמאי משלהן במקום להשתמש בגוב של בזק. כך נוצר מצב שמתחרותיה של בזק נאלצו להתמודד עם רשויות מקומיות שהערימו קשיים על החפירה של הגוב במדרכות בשכונות, וזאת כאשר גוב של בזק כבר נמצא במקום, אך לא ניתן להשתמש בו בגלל טעות ביורוקרטית של המשרד.

ההחלטות בנושאים אלה, מלבד החשיבות של קיצור לוחות הזמנים, חשובות גם מבחינת עלויות לפרטנר וסלקום. עלות חפירה של גוב בודד היא עשרות אלפי שקלים. 

נסביר כי מדובר בהישג גדול לפרטנר ולסלקום, שכן לקח למשרד התקשורת זמן רב עד שפתר את התסבוכת הזאת, שמאד הקשתה על המתחרות של בזק לפרוס תשתיות עצמאיות במסגרת רפורמת השוק הסיטונאי. 

תעלות התקשורת של בזק הן נכס מרכזי של החברה, והפתיחה והשימוש בתעלות אלה היא קריטית לטובת קידום התחרות ובניית תשתיות חלופיות. הרעיון של המשרד הוא לחייב את החברה לפתוח את צינורות התקשורת הללו ולאפשר למתחרות גישה תמורת תשלום. כלומר, פרטנר וסלקום ישלמו שכירות לבזק על המעבר, והן יפרסו תשתיות עצמאיות שלהן בעצמן או דרך קבלני משנה שיעסיקו. 

אלא שברפורמה החשובה הזו, שיש מי שסבור שהיא אף יותר חשובה מאשר רפורמת האינטרנט, התגלו צווארי בקבוק שהקשו מאד על היישום בשטח. תעלות התקשורת שמתחברות לבניינים מהמדרכות היו חסומות בפניהן במקרים רבים, בין אם מהסיבה הראשונה שציינו, שהיא שבזק טענה שהקנה לבניין אינו שלה, ולכן היא לא יכולה לאפשר שימוש בו (מה שחייב הסכמת הדיירים וחוזר חלילה), והמכשול הנוסף הוא חפירת הגוב במדרכה, משום שא- אפשר להשתמש בגוב של בזק. כאמור, סוגיות אלה לקראת פתרון, והן יקלו מאד על פריסת הסיבים של פרטנר וסלקום. שתי החברות פורסות סיבים בקצב גבוה בשכונות מגורים עם בניינים גבוהים בעיקר. 

הסיבה לכך היא כלכלית. החזר ההשקעה של החברות לפריסה בבניין שהוא לא בניין עם מספר רב של דיירים הוא איטי מאד. משיחות עם גורמים שונים עולה כי קצב החיבור של דיירים לסיב אופטי אינו גבוה. כלומר, יש מעט מאד דיירים שמתחברים לסיב אופטי למרות המחיר הנמוך יחסית והיתרונות בגלישה המהירה. מדובר על קצבים של עד ל-1 ג'יגה שנמכרים במחירים של עד 99 שקל לחודש לשנה. לחבר את הבניין עולה עשרות אלפי שקלים, ולכן בבניין נמוך, הסיכוי להחזיר את ההשקעה הוא נמוך מאד, וזה יימשך זמן רב. זו הסיבה המרכזית לאסטרטגיה של פרטנר וסלקום לפרוס את התשתיות באזורים שבהם הבנייה גבוהה.